הפנטגון דורש תוכניות תוך 21 ימים לסגירת המחסור בטילים שנוצר בגלל המלחמה נגד אירן

הפנטגון מפעיל לחץ גובר על התעשיות הביטחוניות האמריקניות להגדיל במהירות את ייצור הטילים, המיירטים ומערכות הנשק המרכזיות, לאחר שהמלחמה עם אירן הביאה להידלדלות חריגה במלאי התחמושת של ארה"ב. לפי מסמך פנימי של משרד ההגנה שהגיע לידי הוושינגטון פוסט, החברות נדרשו להציג בתוך 21 יום תוכניות שיאפשרו קיצור משמעותי של לוחות הזמנים והגדלה ניכרת של כושר הייצור.

את ההנחיה שיגר סגן שר ההגנה סטיב פיינברג לבכירי התעשיה הביטחונית. הוא הבהיר כי הפנטגון אינו מוכן עוד להשלים עם תהליכי פיתוח והצטיידות הנמשכים שנים. לדבריו, משרד ההגנה מבקש לעבור לדפוס פעולה המתאים יותר למציאות של מלחמה מתמשכת ושל צריכת חימוש בקצב גבוה בהרבה מהמקובל בשגרה.

"מחזורי פיתוח הנמשכים שנים אינם מתקבלים על הדעת", כתב פיינברג במסמך, והוסיף כי יש להאיץ באופן דרמטי את לוחות הזמנים ולהרחיב כבר עתה את כושר הייצור.

יותר מ-850 טילי טומהוק בחודש

היקף השימוש בחימוש במהלך המלחמה ממחיש את עומק הבעיה. לפי נתונים שפרסם קודם לכן ה"וושינגטון פוסט", בחודש הראשון למלחמה עם אירן שיגרה ארה"ב יותר מ-850 טילי שיוט מסוג טומהוק ויותר מאלף מיירטים מסוג פטריוט ו-THAAD. נוסף על כך נעשה בשבועות הראשונים שימוש ביותר מ-1,300 טילים בליסטיים טקטיים של צבא היבשה.

ניתוח של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון, CSIS, מצביע על ירידה חדה במיוחד במלאי מערכות ההגנה האווירית. לפי הניתוח, מספר טילי הפטריוט הזמינים ברחבי העולם ירד מכ-2,200 לפני המלחמה לפחות מ-827 בשבוע שעבר. מלאי מיירטי THAAD ירד, לפי אותו ניתוח, מ-452 לפחות מ-278.

המחסור אינו רק סוגיה תקציבית או תעשייתית. לפי העיתון, הידלדלות המלאים כבר הגבירה את הסיכון הנשקף לכוחות אמריקניים ואף השפיעה על שיקולי הבית הלבן בעת בחינת האפשרות להסלים את התקיפות.

אלא שבניגוד לנתונים בשטח, הנשיא דונלד טראמפ הציג ביום חמישי תמונה הפוכה והצהיר כי לארה"ב יש "כמויות אדירות" של תחמושת וכי כמויות גדולות נוספות מיוצרות ונשלחות למדינה לפי הצורך — הצהרה שמחדדת את הפער בין המסר הפוליטי לבין המציאות המבצעית כפי שהיא משתקפת במסמכי הפנטגון ובנתוני המלאים.

החברות נדרשות להשקיע גם מכספן

הפנטגון מבקש מהיצרניות לא רק לזרז פסי ייצור קיימים, אלא גם להציע השקעות הון, הרחבת מפעלים והגדלת קיבולת שתאפשר להזרים לצבא כמויות גדולות יותר במשך שנים. במסמך ביקש פיינברג מהחברות להראות כי גם הן מוכנות לשאת בחלק מן הסיכון העסקי ולהשקיע משאבים עוד בטרם יתקבלו מלוא ההזמנות.

בחודשים האחרונים כבר הכריז משרד ההגנה על שורה של הסכמי מסגרת עם ענקיות ביטחוניות ועם חברות טכנולוגיה צעירות. המטרה היא להגדיל הן את אספקת התחמושת הזולה יחסית והן את מספרם של מיירטי ההגנה האווירית המתקדמים.

ביום שני הודיע משרד ההגנה על הסכם מסגרת עם נורת'רופ גרומן ולוקהיד מרטין להגדלת ייצור מיירטי PAC-3 של מערכת הפטריוט ומיירטי THAAD. בשבוע שעבר העניק הפנטגון ללוקהיד מרטין חוזה בהיקף של עד 58.6 מיליארד דולר, שנועד לאפשר שילוש של קצב ייצור מיירטי PAC-3 עד 2030.

כבר בחודש מאי נחתמו הסכמי מסגרת גם עם חברות טכנולוגיה ביטחונית ובהן אנדוריל, קסטליון, CoAspire, ליידוס ו-Zone 5, כחלק מהמאמץ להרחיב במהירות את יכולות התקיפה ולרכוש טילים זולים יותר שניתן לייצר בכמויות גדולות.

הכסף עדיין תקוע בקונגרס

אלא שחלק ניכר מן התוכניות תלוי עדיין בהחלטה פוליטית. רבים מהסכמי המסגרת שעליהם הכריז הפנטגון אינם חוזי רכש מחייבים, אלא הצהרה על כוונה להזמין נשק אם הקונגרס יאשר את התקציב הנדרש.

טום קראקו, מנהל מיזם ההגנה מפני טילים ב-CSIS, תיאר את הסכמי המסגרת כ"הסכמות להסכים" והזהיר כי כמעט דבר מן התוכנית עדיין לא הפך לחוזה מחייב.

הסוגיה קשורה להצעת תקציב ביטחון בהיקף של 1.15 טריליון דולר, שטרם אושרה בקונגרס בשל מחלוקות סביב היקף הגידול בהוצאה הביטחונית. לפיכך מתקיים פער בין הדרישה המיידית של הפנטגון להרחיב את הייצור לבין היכולת להבטיח ליצרניות הזמנות ארוכות טווח.

בסוף יולי אף זומנו לבית הלבן נציגי חברות ותיקות ובהן לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן ובואינג, לצד חברות חדשות יותר דוגמת אנדוריל ופלנטיר. לפי מקורות ששוחחו עם ה"וושינגטון פוסט", המנהלים התבקשו לסייע בלחץ על חברי הקונגרס כדי לקדם את הגדלת תקציב הביטחון.

הפנטגון רוצה לעבור לכלכלת מלחמה

המסמך של פיינברג מלמד כי במשרד ההגנה מבקשים להפוך את המשבר הנוכחי לשינוי מבני רחב יותר. לדבריו, הפנטגון משנה מן היסוד את הדרך שבה הוא מפתח, מייצר ומכניס לשירות יכולות צבאיות.

בין המערכות שהוגדרו כבעלות עדיפות להאצה בתקציב שנת הכספים 2028 נמצאות מערכת היירוט העתידית Next Generation Interceptor, מערכת ההגנה האווירית NASAMS, מערכות מכ"ם ניידות להגנה אווירית, מערכת מתקדמת להכשרת טייסים ומערכת לווינית למעקב אחר טילים.

המשמעות רחבה מן המחסור המיידי שנוצר בעקבות המלחמה עם אירן. ארה"ב מנסה למעשה לבנות מחדש בסיס תעשייתי ביטחוני המסוגל לספק נשק בקצב של מלחמה ממושכת - ולא לפי קצב הרכש האיטי שאפיין את העשורים האחרונים.

אלא שכל עוד הקונגרס אינו מאשר את המימון, החברות נדרשות להחליט כמה כסף הן מוכנות להשקיע על בסיס התחייבויות שעדיין אינן חוזים. מבחינת הפנטגון, זהו המבחן המרכזי: לא רק כמה מהר ניתן לייצר טילים חדשים, אלא האם ארה"ב יכולה להחזיק לאורך זמן מלחמה שבה קצב השימוש בחימוש מתקדם גבוה מקצב ייצורו.