בלי עישון, סוכרת ולחץ דם גבוה - 3 גורמים לעוד 13 שנים ללא דמנציה

ההחלטות והמצב הבריאותי בגיל 50 עשויים להיות קשורים למה שיקרה למוח עשרות שנים מאוחר יותר. מחקר עוקבה גדול שפורסם (5.8.26) בכתב העת Neurology Open Access מצא פער של כ-12.6 שנים בתוחלת החיים ללא דמנציה בין אנשים שבאמצע חייהם לא עישנו, לא סבלו מסוכרת ושמרו על לחץ דם תקין, לבין מי שסבלו מכל שלושת גורמי הסיכון.

החוקרים ניתחו נתונים של 12,409 משתתפים במחקר ARIC האמריקני הוותיק. גילם הממוצע בתחילת המעקב היה 56, ואף אחד מהם לא סבל אז מדמנציה. במשך כ-26 שנות מעקב אובחנו 3,008 משתתפים בדמנציה, ואילו 5,238 מתו בלי שאובחנו במחלה.

30 שנים ללא דמנציה לעומת 17.5

לפי החישוב, אנשים ללא שלושת גורמי הסיכון חיו בממוצע כ-30.1 שנים מתחילת המעקב ללא דמנציה. אצל משתתפים שסבלו מסוכרת ומיתר לחץ דם וגם עישנו, התקופה הצטמצמה לכ-17.5 שנים. הפער בין שתי הקבוצות הגיע אפוא לכ-12.6 שנים.

גם בין שני הקצוות נמצא דפוס ברור: ככל שנרשמו אצל אדם יותר גורמי סיכון באמצע החיים, כך התקופה הצפויה שבה חי ללא דמנציה הייתה קצרה יותר. החידוש אינו בעצם הקשר בין עישון, סוכרת ולחץ דם לבריאות המוח - קשר שכבר מוכר היטב - אלא בתרגומו למספר מוחשי של שנות חיים.

הקשר בין כלי הדם למוח

שלושת הגורמים משפיעים במידה רבה על כלי הדם. לחץ דם גבוה לאורך שנים עלול לפגוע בכלי דם קטנים במוח, סוכרת קשורה לפגיעה בכלי הדם ולשינויים בחילוף החומרים, ועישון מגביר דלקת ונזק לכלי הדם. הצטברות הפגיעות במשך עשרות שנים עשויה לתרום לירידה קוגניטיבית ולדמנציה בגיל מבוגר.

לכן המסר המרכזי של המחקר אינו להמתין לגיל שבו מתחילות בעיות בזיכרון. הוא מחזק את החשיבות של טיפול בלחץ דם, איזון סוכרת והפסקת עישון כבר בגילי 40 ו-50. אותם גורמים קשורים גם למחלות לב ולשבץ, כך שהטיפול בהם עשוי להשפיע על הבריאות הרבה מעבר לסיכון לדמנציה.

לא הבטחה לעוד 13 שנים

עם זאת, אין להסיק שאדם שיפסיק לעשן או יאזן את לחץ הדם יקבל בהכרח 12.6 שנים נוספות ללא דמנציה. המחקר תצפיתי ולא ניסוי מבוקר, ולכן אינו יכול להוכיח ששלושת הגורמים לבדם יצרו את הפער. אנשים ללא גורמי הסיכון עשויים להיות שונים גם בתזונה, בפעילות גופנית, בהשכלה, במצב חברתי, בגנטיקה ובגישה לשירותי בריאות.

גם גורמי הסיכון עצמם נמדדו בעיקר באמצע החיים, ואילו מצבם של המשתתפים יכול היה להשתנות במשך 26 שנות המעקב. חלק מהמעשנים הפסיקו, אחרים פיתחו סוכרת או יתר לחץ דם בשלב מאוחר יותר, וחלק מהמטופלים הצליחו לשפר את איזון מחלותיהם.

המסקנה הזהירה היא שהיעדר עישון, סוכרת ויתר לחץ דם באמצע החיים נקשר לתקופה ארוכה בהרבה של חיים ללא דמנציה. המחקר אינו מאפשר לחזות לאדם מסוים כמה שנים ירוויח, אך הוא מוסיף משקל למסגרת שכבר הולכת ומתבהרת: שמירה על כלי הדם באמצע החיים היא גם השקעה בבריאות המוח לעת זקנה.