סעודיה, טורקיה ופקיסטן חתמו (יום ו', 7.8.26) בעיר מכה שבסעודיה על הסכם הגנה משותף, שבמרכזו התחייבות דרמטית להגנה הדדית: תקיפה מזוינת נגד אחת משלוש המדינות תיחשב כתקיפה נגד שלושתן.
על ההסכם, שכונה "הסכם ההגנה המשותף של מכה" (Mecca Joint Defence Agreement), סיכמו יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן וראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף. אל שריף התלווה גם מפקד הצבא הפקיסטני, פילדמרשל אסים מוניר.
משרד החוץ הפקיסטני מסר כי מטרת ההסכם היא לחזק את ההרתעה הקולקטיבית מפני מעשי תוקפנות ולהרחיב את שיתוף הפעולה הביטחוני והצבאי בין שלוש המדינות. בהודעה הרשמית נאמר כי "כל תקיפה מזוינת נגד אחת משלוש המדינות תיחשב כתקיפה נגד כולן".
למרות הניסוח המחייב, המדינות לא פרסמו לפי שעה את מלוא פרטי ההתחייבויות המבצעיות שנגזרות ממנו - למשל, איזה סיוע צבאי תידרש כל מדינה להעמיד במקרה של מלחמה, אילו כוחות יופעלו ואם יוקמו מנגנוני פיקוד משותפים.
גורם טורקי אמר לרויטרס כי מדובר בהסכם הגנתי בלבד, שאינו מכוון נגד מדינה מסוימת. לדבריו, המסגרת החדשה פתוחה להצטרפותן של מדינות נוספות באזור ואינה מבטלת או מחליפה הסכמים דו-צדדיים או רב-צדדיים קיימים. לקביעה זו משמעות מיוחדת מבחינת טורקיה, שהיא חברה בנאט"ו וכפופה במקביל למחויבויות הברית הצפון-אטלנטית.
העיתוי של החתימה אינו מקרי. סעודיה ומדינות נוספות במפרץ מתמודדות בחודשים האחרונים עם ירי אירני ועם תקיפות מצד בעלי בריתה של טהרן באזור. רויטרס דיווחה ערב החתימה כי בריאד נערכים גם לאפשרות של מתקפות נוספות מצד המורדים החות'ים בתימן ומיליציות שיעיות בעירק. המלחמה והפגיעה בתנועת הספנות במצר הורמוז הגבירו בסעודיה את החשש לביטחון מתקני האנרגיה, הנמלים ונתיבי הייצוא שלה.
ההסכם גם משקף קשרים צבאיים קיימים שכבר התרחבו משמעותית. פקיסטן מאמנת ומסייעת לכוחות הסעודיים במשך עשרות שנים, ובחודשים האחרונים אף הציבה בממלכה, על-פי רויטרס, כ-8,000 חיילים לצד מטוסי קרב, מל"טים ומערכת הגנה אווירית. טורקיה ופקיסטן מקיימות במשך שנים שיתוף פעולה צבאי, ואילו סעודיה רכשה מטורקיה מל"טים במסגרת עסקה שאנקרה הגדירה ב-2023 כעסקת הייצוא הביטחוני הגדולה בתולדותיה באותה עת.
החיבור בין שלוש המדינות יוצר מסגרת ביטחונית בעלת משקל יוצא דופן: לטורקיה הצבא השני בגודלו בנאט"ו ותעשיה ביטחונית מתקדמת, לסעודיה משאבים כספיים אדירים ומעמד מרכזי בעולם הערבי והמוסלמי, ולפקיסטן צבא גדול ויכולת גרעינית.
עם זאת, אין כרגע בסיס לקביעה שהנשק הגרעיני הפקיסטני הוא חלק מהערבויות שניתנו בהסכם. מנסור אחמד, מומחה במרכז ללימודים אסטרטגיים וביטחוניים של האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, העריך כי המרכיב הגרעיני ככל הנראה אינו נכלל בו, וכי ההרתעה הגרעינית של פקיסטן ממשיכה להיות מכוונת בראש ובראשונה מול הודו.
החתימה היא תוצאה של מגעים שהתנהלו במשך קרוב לשנה. כבר בינואר אישר שר החוץ הטורקי הקאן פידאן כי אנקרה דנה עם סעודיה ופקיסטן בהקמת מסגרת ביטחונית אזורית רחבה יותר. כעת, לנוכח הטלטלה הביטחונית במזרח התיכון והספקות הגוברים באזור בנוגע ליכולתה של ארצות הברית לשמש לבדה כמטרייה הביטחונית של מדינות המפרץ, שלוש המדינות הפכו את המגעים לברית הגנה רשמית.
מבחינת ישראל ואירן, ההשלכות עדיין אינן ברורות. ההצהרה הרשמית אינה מציינת אף אחת מהן כיעד להסכם, וטורקיה מדגישה כי הוא אינו מכוון נגד מדינה מסוימת. אולם עצם הקמתה של מסגרת הגנה המחברת בין שלוש מעצמות צבאיות ומדיניות מוסלמיות עשויה לשנות את מאזן ההרתעה האזורי - במיוחד אם בעתיד יצטרפו אליה מדינות נוספות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה