המחקר במספרים
- 455 - מספר החולים בניסוי
- 228 - מספר החולים שקיבלו מינון גבוה
- 227 - מספר החולים שקיבלו מינון רגיל
- 8,000 יחידות - המינון היומי בשבועיים הראשונים
- 4,000 יחידות - המינון היומי לאחר מכן
- 11.8 לעומת 10.3 חודשים - הזמן ללא התקדמות המחלה
- 25.6 לעומת 27 חודשים - חציון ההישרדות הכוללת
תקווה שנולדה ממחקר מוקדם יותר לא עמדה במבחן הגדול. תוספת של ויטמין D במינון גבוה לטיפול המקובל בסרטן גרורתי של המעי הגס והחלחולת לא שיפרה באופן מובהק את מצב החולים, כך עולה מניסוי אקראי רחב שפורסם ב-3 באוגוסט 2026 בכתב העת JAMA.
במחקר SOLARIS השתתפו 455 חולים שטרם קיבלו טיפול למחלה הגרורתית. כולם קיבלו אחת משתי תוכניות כימותרפיה מקובלות יחד עם בוואציזומאב, תרופה הפוגעת ביצירת כלי דם המזינים את הגידול. 228 חולים קיבלו 8,000 יחידות בינלאומיות של ויטמין D ביום במשך שבועיים ולאחר מכן 4,000 יחידות ביום, ואילו 227 קיבלו מינון רגיל של 400 יחידות ביום.
חודש וחצי שלא הספיק לשנות את המסקנה
חציון הזמן ללא התקדמות המחלה עמד על 11.8 חודשים בקבוצת המינון הגבוה ועל 10.3 חודשים בקבוצת המינון הרגיל. אף שהפער נראה לכאורה לטובת המינון הגבוה, הוא לא היה מובהק מבחינה סטטיסטית ולכן ייתכן שנבע מצירוף מקרים ולא מהטיפול. גם שיעור התגובה לא השתנה באופן מובהק - 51% לעומת 44%.
גם הנתון החשוב ביותר - כמה זמן חיו החולים - לא השתפר. חציון ההישרדות הכוללת היה 25.6 חודשים בקבוצה שקיבלה מינון גבוה, לעומת 27 חודשים בקבוצת המינון הרגיל. כלומר, לא רק שלא נמצא יתרון, אלא שהמספר הגולמי אף נטה מעט לטובת הקבוצה שקיבלה מינון רגיל, בלי שההבדל היה מובהק.
למה בכלל חשבו שוויטמין D יעזור
רמות נמוכות של ויטמין D נקשרו במחקרים תצפיתיים לסיכון מוגבר למחלות שונות ולתוצאות פחות טובות בקרב חלק מחולי הסרטן. נוסף על כך, ניסוי שלב 2 מוקדם יותר הצביע על אפשרות שמינון גבוה של הוויטמין יאריך את הזמן ללא התקדמות המחלה. אולם מחקרים תצפיתיים אינם מוכיחים שהמחסור עצמו גורם לתוצאה הגרועה, ומחקר קטן עשוי להניב ממצא שאינו חוזר בניסוי גדול יותר.
הניסוי החדש נועד בדיוק לשם כך: לבדוק באוכלוסייה גדולה יותר, בהקצאה אקראית ובסמיות כפולה, אם לתוספת אכן יש ערך טיפולי. התשובה שהתקבלה שלילית. לפי החוקרים, אין בסיס להשתמש באופן שגרתי בוויטמין D במינון גבוה במטרה לעכב את התקדמותו של סרטן גרורתי של המעי הגס והחלחולת.
לא נרשמה תוספת משמעותית של תופעות לוואי
בין הקבוצות לא נמצאו הבדלים בעלי משמעות רפואית בשיעור תופעות הלוואי הקשות השכיחות. נויטרופניה, ירידה בתאי דם לבנים, הופיעה אצל 32% בקבוצת המינון הגבוה ואצל 30% בקבוצת המינון הרגיל. יתר לחץ דם הופיע אצל 20% לעומת 23%, וגם תופעות הקשורות לוויטמין D עצמו לא היו שכיחות יותר באופן משמעותי.
הממצאים אינם אומרים שאין צורך לטפל במחסור בוויטמין D. הוויטמין חיוני לבריאות העצם ולתפקודים נוספים, ולעיתים רופאים ממליצים על תוספת בהתאם לבדיקות הדם ולמצבו של המטופל. המחקר בדק שאלה צרה יותר: האם מינון גבוה במיוחד, נוסף לכימותרפיה ולבוואציזומאב, משפר את תוצאות הטיפול בסרטן גרורתי שלא טופל קודם לכן - ועל כך התשובה הייתה שלילית.
המסקנה המעשית
הניסוי מצנן את ההתלהבות מתוספים כטיפול משלים בסרטן. העובדה שחומר נמכר ללא מרשם ונחשב בטוח יחסית אינה מבטיחה שהוא משפר טיפול אונקולוגי. נטילת מינונים גבוהים ללא פיקוח רפואי אינה מוצדקת, ובוודאי אינה תחליף לטיפול המקובל.
המסקנה המדויקת היא שמינון גבוה של ויטמין D לא שיפר את הזמן ללא התקדמות המחלה, את שיעור התגובה או את ההישרדות הכוללת בחולים שנבדקו. הממצאים אינם חלים אוטומטית על מניעת סרטן, על מחלה בשלב מוקדם או על מצבים שבהם קיימת סיבה רפואית אחרת לטפל במחסור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה