ארדן: לא נשלים לשום צד ממשלה צרה גם במחיר הליכה לבחירות חוזרות

שגריר ישראל באו"ם ובארצות הברית והשר לשעבר גלעד ארדן הכריז הערב (ה', 6.8.26) על הקמת מפלגת ימין חדשה בראשותו. המפלגה, שטרם נבחר לה שם, תנסה למשוך מצביעי ימין שאינם מעוניינים בממשלה הנשענת על המפלגות החרדיות, אך גם מתנגדים להקמת ממשלת שמאל.

לצדו של ארדן השתתף בהכרזה ח"כ יולי אדלשטיין, לשעבר יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת החוץ והביטחון, שצפוי להיות הדמות השנייה בהנהגת הרשימה. הקמת המפלגה מגיעה לאחר שבועות של מגעים והתלבטויות, שבמהלכם ביקשו השניים לגבש מסגרת שתציג את עצמה כימין ממלכתי ותפעל להקמת ממשלה ציונית רחבה.

ארדן הציג את המהלך כפרידה כואבת מהליכוד, שהיה ביתו הפוליטי במשך יותר משלושה עשורים. לדבריו, נבחרי הליכוד אינם מייצגים עוד את ציבור בוחרי התנועה. "יכולתי להישאר במקום הבטוח", אמר, "אבל יש רגעים שבהם אדם חייב לבחור בין עתידו האישי לבין עתידה של מדינתו. אני בחרתי במדינת ישראל".

ממשלה רחבה - או בחירות חוזרות

ההתחייבות המרכזית שהציג ארדן היא שמפלגתו לא תצטרף לממשלה צרה של אחד הגושים. "אנחנו לא יוצאים לדרך הזו כדי להחליף ממשלה צרה אחת באחרת, אלא כדי לשנות את הדרך שבה מדינת ישראל מתנהלת", אמר. לדבריו, ממשלות צרות נכנעות לאינטרסים מגזריים ואינן מסוגלות לקבל הכרעות ארוכות טווח.

ארדן התחייב: "אלחם על הקמת ממשלה ציונית רחבה. ולא אשב בשום ממשלה צרה. שום ממשלה צרה".

בתשובה לשאלות העיתונאים הבהיר כי ההתחייבות תקפה גם כאשר סירוב מפלגתו להשלים רוב לאחד הגושים יוביל לבחירות חוזרות. לדבריו, מפלגתו לא "תשלים" ממשלה צרה לא לימין ולא לשמאל, גם במחיר הליכה נוספת לקלפיות.

ארדן טען כי מפלגה גדולה בראשותו תוכל לכפות שיתוף פעולה בין המחנות ולהקים ממשלה ללא תלות בגורמים שהגדיר קיצוניים או מגזריים. עם זאת, הוא אמר כי במקרה שבו המגעים לאחדות ייכשלו, מפלגתו תצביע על הצד שלדעתה היה אחראי לסיכול המהלך.

עמדה זו מותירה שאלה פוליטית לא פתורה: ארדן מתנער מראש מן האפשרות להשלים ממשלה צרה, גם כאשר קיים רוב פרלמנטרי אפשרי להקמת ממשלה של אחד הגושים. בכך הוא מבקש להפעיל לחץ להקמת ממשלה רחבה, אך גם נוטל סיכון שהמבוי הסתום יוביל לבחירות נוספות.

לא התחייב שראש המפלגה הגדולה יכהן כראש הממשלה

ארדן לא התחייב כי במסגרת ממשלת האחדות שינסה להקים, יו"ר המפלגה הגדולה ביותר יהיה בהכרח ראש הממשלה. "אנחנו בפוליטיקה פרלמנטרית, יש הרבה תרחישים", השיב.

הוא גם נמנע מלהביע עמדה אישית בשאלה אם בנימין נתניהו צריך להמשיך לכהן כראש הממשלה. "אני לא קובע, ואני לא חושב שדעתי משנה", אמר. עם זאת, כשנשאל אם נתניהו כשיר לכהן, השיב כי יש לכבד את ההליך הדמוקרטי: אם ראש הממשלה נבחר באופן חוקי ולגיטימי, זכותו וחובתו להמשיך בתפקידו.

בנוגע לאפשרות של חנינה לנתניהו אמר ארדן כי מדובר בשאלה משפטית המונחת לפתחו של נשיא המדינה, וכי הוא סומך עליו שיכריע בהתאם למכלול השיקולים.

ארדן גם לא הציב תנאים הנוגעים לתפקיד שיקבל בממשלה עתידית. לדבריו, אין חשיבות לתיק שיופקד בידיו, והדגש מבחינתו הוא על הרכב הממשלה ועל קידום הנושאים שהציב במרכז המהלך.

חוק יסוד שיחייב כל אזרח לשרת

הנושא המרכזי השני במצע שהציג ארדן הוא גיוס כל חלקי הציבור. הוא הודיע כי המפלגה תפעל לחקיקת "חוק יסוד: השירות", שיקבע כי כל אזרח ישרת בשירות צבאי או בשירות לאומי.

"במדינת ישראל לכל אזרח יש זכויות וגם חובות", אמר. "כל אזרח ישרת. בשירות צבאי או בשירות לאומי. אבל כולם ישרתו". לדבריו, מי שיבחר שלא לשרת לא יהיה זכאי להטבות ולתמריצים שהמדינה מעניקה למשרתים.

ארדן הציג את הפער בין צעירים מקבוצות שונות כעוול אזרחי: "לא ייתכן שצעיר מאום אל-פחם יוכל להתחיל ללמוד באקדמיה בגיל 18, בזמן שצעיר מאופקים יוכל לעשות זאת רק לאחר שלוש שנות שירות בצה"ל. לא ייתכן שצעיר שומר תורה ומצוות מבני ברק לא ייכנס מתחת לאלונקה, בזמן שצעיר שומר תורה ומצוות מעופרה יסכן את חייו בלבנון".

לדבריו, המפלגה פונה לשתי קבוצות מרכזיות: אנשי ימין שהצביעו לקואליציה אך מתנגדים להשתמטות, ואנשי ימין הנמצאים באופוזיציה אך אינם רוצים ממשלת שמאל. "אנחנו הבית שלכם", הכריז.

"היריב הפוליטי איננו האויב"

ארדן הקדיש חלק ניכר מנאומו להצגת זהותו האידאולוגית. הוא הדגיש כי הוא תומך בהתיישבות, במשילות ובארץ ישראל ומתנגד להקמת מדינה פלשתינית, אך טען שהימין איבד בשנים האחרונות את האחריות, ההדר הבית"רי והכבוד ההדדי.

"אני מתנגד בתוקף לתפיסות השמאל", אמר, "אבל מעולם לא שנאתי את מי שחושב אחרת ממני. מעולם לא דיברתי על מוצאו, על משפחתו או על אורח חייו. כי היריב הפוליטי איננו האויב. האויבים שלנו נמצאים בטהרן, בעזה ובלבנון".

הוא הזכיר את התנגדותו לתוכנית ההינתקות ואת הקמת קבוצת "מורדי הליכוד" יחד עם אדלשטיין. לדבריו, גם בשיא המאבק פעלו השניים באמצעים דמוקרטיים בלבד ולא קראו לסרבנות או להפסקת ההתנדבות לצה"ל.

אדלשטיין התייחס אף הוא לאותו מאבק ואמר: "גם כשנלחמנו, גלעד ואני, נגד הגירוש מגוש-קטיף וקראו לנו מורדים - לא חששתי".

הבדל מחדד מול טרופר והנדל

ארדן נשאל במה שונה מפלגתו מן המסגרת שמובילים חילי טרופר ויועז הנדל. בתשובתו טען כי מפלגתו היא מפלגת ימין אידאולוגית, ואילו הרקע הפוליטי שממנו הגיעו השניים אינו ימני.

לדבריו, טרופר והנדל "קיימו דברים אחרת ממה שהבטיחו בעבר לציבור", והם מוכנים להצטרף לממשלת שמאל צרה הנשענת על תמיכה של מפלגות ערביות מבחוץ או על מפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן. ארדן ביקש בכך לבדל את מפלגתו ממסגרות אחרות המציעות לכאורה לשבור את החלוקה לשני הגושים.

חקירת המלחמה - בלי ועדה פוליטית

בשאלת חקירת אירועי המלחמה אמר ארדן כי חייב לקום גוף שיבדוק את הכשלים, אך נמנע מלתמוך במפורש בוועדת חקירה ממלכתית במתכונתה הקיימת. לדבריו, האחריות אינה מוגבלת לדרג המדיני ולמערכת הביטחון, וגם למערכת המשפטית יש אחריות על האופן שבו צה"ל פעל.

ארדן טען כי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית אינו צריך לבחור את חברי הוועדה, אך הבהיר כי גם ועדת חקירה פוליטית אינה פתרון. הוא לא הציג במהלך ההצהרה מתווה מפורט לחלופה שתאזן בין עצמאות הגוף החוקר לבין התנגדותו לכך שנשיא בית המשפט העליון ימנה את חבריו.

"ימין אמיתי הוא גיוס ושותפות בנטל"

את נאומו חתם ארדן בניסיון לחבר בין ערכי הימין לבין הדרישה לשירות לכולם. לדבריו, במשך שנים הוצגה לציבור בחירה כוזבת בין ממשלה לאומית לבין גיוס חרדים, ובין התיישבות לבין שוויון בחובות.

"זה לא ימין או גיוס ושותפות בנטל", אמר. "ימין אמיתי הוא גיוס ושותפות בנטל. זה לא התיישבות או שירות לכולם. ימין אמיתי זה התיישבות וגם שירות לכולם".

"מי שאומר לכם שצריך לבחור בין הערכים האלה שבוי בפוליטיקה של אתמול", הוסיף. "מי שתקוע בפוליטיקה של שני הגושים קורע את המדינה. מי שרוצה פתרון לאתגרים העצומים שבפני ישראל - אנחנו הבית שלו".

צילום: [צילום: עוז שכטר]