תקדים נגד איזנקוט: גם חיילי בינה מלאכותית הם נכס ציבורי

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הורה (יום ה', 6.8.26) לגדי איזנקוט ולמפלגת "ישר לישראל עם איזנקוט" להסיר מכל חשבונותיהם ברשתות החברתיות סרטון בחירות שבו שולבו דמויות של חיילי צה"ל שנוצרו באמצעים דיגיטליים ובבינה מלאכותית.

סולברג קיבל את עתירת הליכוד וקבע כי השימוש החוזר בדמויות חיילים הלבושים במדי צה"ל עולה כדי שימוש אסור בנכס ציבורי בלתי מוחשי. איזנקוט ומפלגתו חויבו גם לשלם לליכוד הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.

חיילים, אזורי לחימה וטקס צבאי

הסרטון, שאורכו כשתי דקות ורבע, פורסם ב-10 ביולי בחשבונותיו של איזנקוט. הוא נראה בו צועד ומציג את תפיסתו הפוליטית, כשברקע מופיעים נופים ודמויות שנוצרו ברובם בבינה מלאכותית. בין היתר נראו חיילים בלבנון, פעילות מבצעית, בתים מעלי עשן, טקס צבאי וחיילים המקישים על דלת בית באופן שנחזה כהודעה למשפחה על נפגעים.

בהמשך הסרטון נראו חיילים המצדיעים בטקס, לצד המסר של איזנקוט בדבר "חובת שירות צבאי ולאומי לכולם". הליכוד טען כי השילוב המצטבר של דמויות החיילים, אזורי הלחימה, הטקסים, האזכורים לערכי צה"ל והשכול יצר שימוש אסור במעמדו ובמוניטין הציבורי של הצבא.

איזנקוט ומפלגתו טענו מנגד כי יצירת התמונות בבינה מלאכותית אינה מעניקה להם גישה מיוחדת למשאב ציבורי, מאחר שכל מועמד יכול להשתמש בכלים דומים. הם טענו גם כי הסרטון אינו יוצר רושם שצה"ל מזוהה עם המפלגה, וכי ההסדר המתייחס במפורש לשימוש בצה"ל בתעמולה חל רק במהלך 90 הימים שלפני הבחירות.

הטכנולוגיה אינה מבטלת את האיסור

סולברג דחה את הטענה שלפיה יצירה מלאכותית של חיילים מנתקת את הדימויים מנכסי הציבור. לדבריו, סעיף 2א לחוק הבחירות אוסר שימוש בתעמולת בחירות גם בנכסים בלתי מוחשיים של גוף ציבורי. סמלי צה"ל, סמלי היחידות והמדים עשויים להיחשב נכסים כאלה, גם כאשר לא נעשה שימוש בחיילים אמיתיים או בצילומים מתוך בסיס צבאי.

בהחלטה נקבע כי אין הבדל מהותי בין צילום שחקנים הלובשים מדי צה"ל לבין יצירת דמויות דיגיטליות הלבושות באותם מדים. בשני המקרים נעשה שימוש במאפיין המזוהה עם צה"ל כדי להפיק תועלת פוליטית למועמד בבחירות.

סולברג הדגיש כי במקרה הנדון לא מדובר בהופעה שולית או מקרית. דמויות החיילים הופיעו פעמים רבות ובמצבים שונים לאורך הסרטון, ובהם לחימה, שהייה באזור קרבות, מסירת הודעה הנחזית כהודעה על נפגעים וטקס צבאי. ריבוי המופעים והשתלבותם במסר הפוליטי הפכו את הסרטון, כלשונו, ל"מקרה מובהק" של שימוש בנכס ציבורי בלתי מוחשי.

שמירת צה"ל מחוץ לזירה הפוליטית

ההחלטה מבחינה בין שני איסורים בחוק. סעיף 2א אוסר שימוש בנכסים ציבוריים בתעמולת בחירות וחל בכל עת, ואילו סעיף 2ב אוסר שימוש בצה"ל באופן העלול ליצור רושם שהוא מזוהה עם מפלגה או רשימת מועמדים, אך חל רק ב-90 הימים שלפני הבחירות. סולברג קבע כי שני הסעיפים יכולים לחול במקביל וכי האחד אינו מבטל את האחר.

לדבריו, האיסור נועד לא רק למנוע יתרון בלתי הוגן למועמד בעל גישה למשאבי ציבור, אלא גם לשמור את נכסי הציבור לשימוש הציבור כולו ולשמר את דימויו הבלתי פוליטי של צה"ל. העובדה שהכלים הדיגיטליים זמינים לכל המועמדים אינה מכשירה את השימוש במדים ובדמויות החיילים כרקע למסרים מפלגתיים.

סולברג הכיר בכך שהגבלות על שימוש בדימויים חזותיים עשויות להשפיע על אופן הצגת המסר הפוליטי, אך ציין כי במקרה זה מדובר בשימוש רב ובולט היוצר זיהוי עם צה"ל. לדבריו, עומדות למועמדים דרכים חלופיות רבות להעביר מסרים בנושאי ביטחון, שירות צבאי ומדיניות מבלי להשתמש בדימויי חיילים ובמדי צה"ל.