החול סגר את מוצא הירקון - החוקרים מחפשים פתרון קבוע שיחבר אותו מחדש לים

שרטון חול שהצטבר בשפך הירקון בשנים האחרונות חוסם את זרימת המים בין הנחל לים, פוגע בתחלופת המים ומקשה על כלי שיט לצאת מן הירקון אל הים הפתוח. כעת יוצא לדרך מיזם מחקר וניטור שנועד לא רק להזיז את החול ולפתוח מחדש את המעבר, אלא גם להבין כיצד יש לנהל את אזור השפך לאורך זמן ולמנוע הידרדרות באיכות המים ובמצבו של בית הגידול הייחודי.

במסגרת המיזם ייאספו נתונים על איכות המים, תנועת המים וההשפעה של השרטון על בעלי החיים והצמחייה באזור. במקביל צפויה פעולה הנדסית שבמסגרתה יוזז החול וייפתח מוצא הנחל. השוואת המצב לפני פתיחת המחסום ולאחריה אמורה לספק לרשות נחל הירקון ולעיריית תל אביב-יפו בסיס מדעי שיסייע להן להחליט בעתיד מתי יש להתערב, באיזו דרך ובאיזו תדירות.

צילום: מפגש בין מלוח למתוק [צילום: אילה טל, רשות נחל הירקון]

המקום שבו הנחל פוגש את הים

בעבר הייתה זרימת הירקון חזקה יותר, ומי הנחל דחפו את החול שהגיע מן הים ומנעו ממנו להצטבר בנקודת השפך. בשלב מאוחר יותר מילאו את התפקיד הזה מי הקירור של תחנת הכוח רידינג, שהוזרמו בעוצמה וסייעו להרחיק את החול ממוצא הנחל. לאחר הפסקת פעילותה של התחנה נחלשה הזרימה באזור, והתנאים שאפשרו לשמור על מעבר פתוח בין הירקון לים השתנו.

מאז החל החול להצטבר בהדרגה וליצור שרטון שגודלו ומיקומו משתנים בהתאם לעוצמת הגלים, לזרמים ולתנודות הגאות והשפל. לעיתים השרטון מצטמצם או נע ממקומו, אך כאשר הוא גדל וסוגר את פתח הנחל הוא משנה באופן משמעותי את תנועת המים בכל המקטע המערבי של הירקון.

צילום: איזון עדין [צילום: אסנת אוב טגנסקי, רשות נחל הירקון]

כשהנחל הופך למעין אגם סגור

הפגיעה אינה מוגבלת לבעלי החיים ולצמחייה. החסימה יוצרת גם בעיה מעשית עבור מועדוני השייט והמשתמשים בנחל, משום שהשרטון מונע מכלי שיט לעבור בבטחה מן הירקון אל הים. פתיחה נקודתית של המעבר עשויה לפתור את הבעיה לזמן מסוים, אך החול עלול לשוב ולהצטבר אם לא יימצא מנגנון קבוע למעקב ולהתערבות.

בשל כך מבקשים הגופים השותפים במיזם להימנע מפתרון חד-פעמי בלבד. המטרה היא להבין כיצד פתיחת השרטון משפיעה על המים ועל הסביבה, כמה זמן נשאר המעבר פתוח ובאילו תנאי ים, גלים וזרימה הוא צפוי להיסגר מחדש. המידע יאפשר לעבור מתגובה מאוחרת לבעיה לניהול מתוכנן ומבוסס נתונים.

צילום: פעולות הנדסיות [צילום: אורי קורנהנדלר, רשות נחל הירקון]

החול יוזז - והמים ייבדקו

החוקרים יבצעו דגימות תכופות של המים ויציבו מערכות שימדדו ברציפות שינויים באיכותם ובתנועתם. בין היתר ייבחנו התנאים בשפך לפני פתיחת השרטון, השינויים שיתרחשו מיד לאחר הזזת החול וההתפתחויות במהלך השבועות והחודשים שלאחר מכן. כך יהיה אפשר לבדוק האם פתיחת המעבר אכן משפרת את תחלופת המים ומהן ההשלכות שלה על בעלי החיים ועל הצמחייה.

הציבור צפוי להשתתף בחלק מהפעילות באמצעות "מדע אזרחי" - איסוף תצפיות ומידע בידי תושבים, מבקרים ומשתמשים קבועים באזור. דיווחים מהשטח עשויים לסייע בתיעוד שינויים במראה השרטון, במצב המים ובפעילות בעלי החיים, ולהוסיף מידע משלים למדידות המקצועיות של החוקרים.

צילום: תופעה דינמית [צילום: דרור אוטנזוסר - 2024]

לא רק לפתוח - אלא לדעת מתי

הנתונים שייאספו אמורים לסייע בפיתוח כלי שיחזה מתי השרטון מתקרב למצב שבו הוא מסכן את איכות המים או חוסם את השייט. כך יוכלו הרשויות לקבוע נקודות התערבות ברורות ולא להמתין עד שהנחל ייחסם לחלוטין. המחקר ינסה גם לזהות מצבי קיצון שבהם תידרש פעולה מהירה, למשל לאחר סערות, שינוי חריג במפלס המים או תקופות של זרימה חלשה במיוחד.

המטרה הסופית היא ליצור שיטת ניהול שתאזן בין שלושה צרכים: שמירה על תחלופת מים תקינה, הגנה על בית הגידול הרגיש ואפשרות להמשיך בפעילות השייט באזור. אם המיזם יצליח, הוא יוכל להפוך את הטיפול בשפך הירקון מסדרה של פעולות נקודתיות למדיניות מתמשכת שתסייע לשמור על הירקון כנחל חי, מתפקד ונגיש לציבור.

המחקר יתמקד במקטע שבין שבע טחנות לים ויכלול דגימות מים, מערכות ניטור רציף, תצפיות מן השטח ושיתוף הציבור. תחילה יתועד מצבו של השפך כשהשרטון עדיין חוסם אותו, לאחר מכן יוזז החול בפעולה הנדסית, ולבסוף יימדדו השינויים באיכות המים, בתנועת הזרמים ובמערכת האקולוגית. הממצאים ישמשו לקביעת התנאים שבהם יהיה צורך לפתוח את המחסום מחדש.