הצפרדע שנחשבה נכחדת חוזרת בהמוניה לחולה

העגולשון במספרים

יותר מ-250 פרטים שוחררו בשמורה

כ-250 מהם ראשנים

18 צפרדעים בנות שנה

12 פרטים באמצע תהליך הגלגול

יותר מ-500 פרטים נולדו בגן החיות התנ"כי

כ-250 עד 300 עגולשונים חיים כיום בטבע סמוך לשמורה

המין התגלה מחדש בשנת 2011

יותר מ-250 ראשנים וצפרדעים נדירות ממין עגולשון שחור גחון שוחררו אתמול (שלישי) בשמורת הטבע החולה, לאחר שגודלו במסגרת גרעין הרבייה של גן החיות התנ"כי בירושלים. במבצע ההשבה לטבע השתתפו כ-250 ראשנים, 18 צפרדעים בנות שנה ו-12 פרטים שעדיין לא השלימו את תהליך הגלגול מראשן לצפרדע. הם יצטרפו למאות עגולשונים שכבר חיים בשמורה ובסביבתה, בתקווה להרחיב את האוכלוסייה המקומית ולהבטיח את המשך קיומו של אחד ממיני הצפרדעים הנדירים בעולם.

ברשות הטבע והגנים מקווים כי השחרור הנוכחי יהיה שלב נוסף בתהליך ארוך של התאוששות המין. המטרה אינה מסתכמת רק בהגדלת מספר הפרטים בשמורת החולה, אלא גם ביצירת אוכלוסיות נוספות באזורים מתאימים אחרים בעתיד. לשם כך נבנו בתי גידול ייעודיים והוקצו שטחים שבהם יוכלו העגולשונים לגדול ולהתרבות ללא הפרעה מצד מטיילים, כלי רכב או פעילות אחרת של בני אדם.

צילום: עגשלונים מיום השחרור [צילום: , עידו שקד, רשות הטבע והגנים]

המין שהוכרז נכחד והפתיע את החוקרים

אלא שבשנת 2011 השתנתה התמונה לחלוטין. יורם מלכה, פקח ותיק בשמורת הטבע החולה, מצא בשמורה פרט חי של העגולשון ועורר התרגשות גדולה בקרב אנשי שמירת הטבע וחוקרי דו-חיים בארץ ובעולם. הגילוי הוכיח כי המין לא נכחד לחלוטין, אלא הצליח לשרוד במשך שנים באזור מצומצם ובתנאים שלא היו מוכרים לחוקרים.

שמו של העגולשון נגזר משני מאפיינים בולטים: לשונו הקצרה והעגולה, שאינה נשלפת מן הפה כמו אצל מיני צפרדעים רבים אחרים, וגחונו הכהה. בעקבות גילויו מחדש הוחלט להקים שני גרעיני רבייה - אחד בשמורת הטבע החולה והשני בגן החיות התנ"כי בירושלים - במטרה ללמוד את תנאי המחיה שלו, להגדיל את מספר הפרטים ולהחזירם בהדרגה לטבע. יורם מלכה: "באתר הסמוך לשמורה חיים כיום כ-250 עד 300 פרטים של עגולשון בטבע. אנו מקווים שהצפרדעים ששוחררו יצטרפו לאוכלוסייה ובשנים הקרובות נוכל לראות עוד ועוד פרטים".

צילום: שחרור עגלשונים בשמורת החולה עם קהל מבקרים [צילום: עידו שקד, רשות הטבע והגנים]

למדו מה הצפרדע אוכלת ואיך היא מתרבה

במהלך העבודה היומיומית תיעדו אנשי הצוות את הרגלי האכילה, הרבייה וההסתתרות של העגולשונים, והתאמו עבורם את תנאי המים, הצמחייה והמזון. התהליך כלל גם לא מעט ניסוי וטעייה, אך בהדרגה הצטבר ידע שאפשר ליצור גרעין רבייה יציב. התוצאה הייתה מרשימה: בגן החיות הצליחו להעמיד יותר מ-500 פרטים, כולם ילידי ירושלים, וכעת חלק מהם עשו את הדרך צפונה בחזרה אל אזור החולה.

לדברי אנשי גן החיות, לשחרור הנוכחי יש משמעות מיוחדת משום שלראשונה לא נלקחו פרטים מן הטבע לצורכי רבייה, אלא הוחזרו אליו פרטים שנולדו וגדלו במסגרת מבוקרת. בכך הפך המיזם ממאמץ של הצלה ולימוד לתוכנית ממשית של השבת המין לטבע והקמת אוכלוסייה חדשה. אריאל קדם, רכז שמירת הטבע בגן החיות התנ"כי: "היה אתגר גדול ועונג צרוף לראות כיצד גילינו עוד ועוד רבדים בהתנהגות הצפרדעים, עד לתוצאה המוצלחת של הקמת גרעין רבייה מתפקד. השנה, בפעם הראשונה, איננו לוקחים צפרדעים מהטבע אלא מחזירים לטבע ולמקום חדש, בתקווה לביסוס קבוצה מקומית חדשה".

צילום: שחרור עגשלונים בשמורת החולה עם קהל מבקרים [צילום: עידו שקד, רשות הטבע והגנים]

הסיכוי לראות אותן נמוך מאוד

עידו שקד, מנהל שמורת הטבע החולה: "העגולשונים פעילים בעיקר בלילה ואוהבים להתחבא, ולכן קשה מאוד למצוא אותם, בייחוד בשעות היום. עם זאת, אחת לכמה שנים מבקרים מדווחים לנו שהצליחו להבחין בפרט. אולי אתם תהיו בני המזל הבאים שיצליחו לראות את הצפרדע החמקמקה".

צילום: עגולשונים מיום השחרור [צילום: עידו שקד, רשות הטבע והגנים]