משרד התקשורת רוצה לחייב את חברות הסלולר לספק גלישה מהירה יותר

המצב כיום

• כיסוי: 99% מהאוכלוסייה ו-95% מהשטח
• שיחות חסומות: עד 2%
• שיחות נופלות: עד 2%
• מהירות גלישה למנוי: אין רף ברור המבוסס על השימוש בפועל

השינוי הנשקל

• שיחות חסומות: עד 1%
• שיחות נופלות: עד 1%
• מהירות הורדה: חלופות של 5, 20 או 30 מגה-ביט בשנייה
• כבישים ארוכים: בדיקה נפרדת לכל 20 קילומטרים
• קטע ללא קליטה בכביש ארבע-ספרתי: עד 500 מטר
• יישום: שנתיים עד שלוש שנים, לפי התדר

משרד התקשורת מתכנן לשנות את הדרך שבה נבדקת איכות הרשתות הסלולריות בישראל. במקום להסתפק בשאלה אם קיים אות סלולרי באזור מסוים, המשרד מבקש לבדוק גם אם המנוי יכול לגלוש במהירות סבירה, להוציא שיחה בלי להיתקע ולהמשיך לנסוע בכביש בלי לאבד את הקליטה.

מדובר בשלב של שימוע בלבד ולא בהחלטה סופית. המשרד פנה לחמש חברות הסלולר וביקש מהן להציג עד 26 באוגוסט את עמדותיהן, את העלויות הצפויות ואת מספר האתרים הסלולריים שיהיה צורך להקים או לשדרג.

הבעיה: יש קליטה, אבל השירות לא תמיד עובד

כיום נדרשות חברות הסלולר לספק כיסוי לדור הרביעי ל-99% מאוכלוסיית ישראל ול-95% משטח המדינה. אלא שהנתונים האלה אינם מבטיחים בהכרח שהטלפון יעבוד היטב בכל מקום. לעיתים המכשיר מציג פסי קליטה, אך הגלישה איטית מאוד, סרטונים נתקעים או שהשיחה מתנתקת.

הסיבה היא שהכללים הקיימים מתמקדים בעיקר בעוצמת האות שמגיע למכשיר. הם אינם מודדים באופן מלא את חוויית השימוש בפועל. משרד התקשורת מציין כי הוא מקבל תלונות רבות מכל רחבי הארץ על קליטה ירודה ועל פער בין הכיסוי המוצהר לבין השירות שמקבלים המנויים.

הכללים הקיימים נוסחו ברובם לפני יותר מעשור, בתקופה שבה הדור הרביעי והדור החמישי עדיין לא היו נפוצים כפי שהם כיום. סגירת רשתות הדור השני והשלישי מחייבת, לדברי המשרד, לקבוע מחדש את הדרישות המתאימות לרשתות המתקדמות.

לא רק עוצמת האות - גם מהירות ההורדה

השינוי המרכזי הוא הכוונה לחייב את החברות לעמוד במהירות גלישה מזערית. כיום נבדק בעיקר אם הרשת מסוגלת להגיע בתנאים מיטביים למהירות גבוהה, אך אין חובה ברורה לגבי המהירות שכל מנוי מקבל בשימוש יום-יומי.

המשרד מציע כמה חלופות. לפי אחת מהן, לפחות 95% מבקשות ההורדה בכל אזור שמשרתת אנטנה סלולרית יבוצעו במהירות של חמישה מגה-ביט בשנייה לפחות. לפי חלופה אחרת, 90% מהבקשות יבוצעו במהירות של 20 מגה-ביט בשנייה. אפשרויות נוספות בוחנות חובה שלפיה 50% או 70% מכלל בקשות ההורדה ברשת יגיעו למהירות של 30 מגה-ביט בשנייה.

"מגה-ביט בשנייה" הוא המדד המקובל למהירות העברת מידע. ככל שהמספר גבוה יותר, ניתן בדרך כלל לפתוח אתרים, לצפות בסרטונים ולהוריד קבצים במהירות גבוהה יותר. עם זאת, המהירות בפועל תלויה גם במספר המשתמשים המחוברים לאותה אנטנה, במרחק ממנה ובתנאי השטח.

"סקטור", מונח שמופיע במסמך, הוא אחד מכיווני השידור של אנטנה סלולרית. אנטנה אחת מחולקת בדרך כלל לכמה גזרות, שכל אחת מהן משרתת אזור שונה.

פחות שיחות שלא מתחברות או נקטעות

כיום מותר לחברות להגיע בשעת השיא לשיעור של עד 2% שיחות חסומות ועד 2% שיחות נופלות. שיחה חסומה היא שיחה שלא הצליחה להתחבר בשל עומס או מחסור במשאבי רשת. שיחה נופלת היא שיחה שהתחילה כרגיל, אך נותקה בלי שאחד המשתתפים סיים אותה.

משרד התקשורת מציע להחמיר את הדרישה ולקבוע שבכל שעה שיעור השיחות החסומות והשיחות המתנתקות לא יעלה על 1% בלבד.

בדיקה מחמירה יותר בכבישים

המשרד מבקש לשנות גם את אופן בדיקת הקליטה בכבישים ארוכים. כיום ייתכן שחברה תעמוד באחוז הכיסוי הנדרש לאורך כביש שלם, גם אם קיימים בו קטעים ממושכים ללא קליטה.

לפי ההצעה, כביש שאורכו יותר מ-20 קילומטרים יחולק לקטעים בני 20 קילומטרים, וכל קטע ייבדק בנפרד. בדרך זו יהיה קשה יותר "לפצות" על אזור מת בכיסוי טוב בחלק אחר של הכביש. בכבישים בעלי ארבע ספרות, דוגמת כבישים מקומיים רבים, לא יתאפשר רצף ללא כיסוי שאורכו יותר מ-500 מטר.

הדרישות המוצעות הן כיסוי של 99% בכבישים שמספרם בן ספרה אחת עד שלוש, וכן לאורך מסילות נוסעים ותחנות רכבת. בכבישים שמספרם בן ארבע ספרות ובמסילות משא מוצע לדרוש כיסוי של 90%.

למה מבטלים את חובת הקליטה בתוך מבנים

לצד ההחמרות, משרד התקשורת שוקל לבטל את החובה הישירה למדוד קליטה בתוך מבנים. לכאורה זה נשמע כהקלה לחברות, אך ההסבר הוא שקשה לקבוע מי אחראי לקליטה גרועה בתוך דירה או משרד.

קירות בטון, חלונות ממוגנים, עובי המבנה, מיקום החדר ואפילו סוג חומרי הבנייה משפיעים על חדירת האות. מאחר שהגורמים האלה אינם בשליטת חברת הסלולר, המשרד מציע להחמיר את עוצמת הקליטה הנדרשת מחוץ למבנה, מתוך הנחה שאות חזק יותר בחוץ ישפר גם את הקליטה בפנים.

המשרד מתכנן גם להחליף את מדד הקליטה הישן, המכונה RSSI, במדד RSRP. בפשטות, המדד הישן בוחן את עוצמת האות הכוללת שהמכשיר קולט, לרבות רעשים והפרעות. המדד החדש מתמקד בעוצמת אות הייחוס של הרשת ומתאים יותר למדידת רשתות דור רביעי ודור חמישי. לטענת המשרד, השינוי יאפשר פיקוח מדויק ואמין יותר.

כמה זמן יקבלו החברות

לפי המסמך, חברות הסלולר עשויות לקבל שלוש שנים לעמידה בדרישות החדשות בתדרים המרכזיים של 700, 1,800 ו-2,100 מגה-הרץ. בתדרים של 800 ו-900 מגה-הרץ מוצעת תקופה של שנתיים, כפוף להתקדמות בשינויים נוספים המתבצעים במערך התדרים.

תדרים נמוכים, כגון 700 או 800 מגה-הרץ, מסוגלים להגיע למרחק גדול יותר ולחדור טוב יותר לתוך מבנים. תדרים גבוהים יותר יכולים לספק קיבולת רבה, אך לרוב דורשים רשת צפופה יותר של אנטנות.

החברות נדרשו להעריך כמה אנטנות חדשות ושדרוגים יידרשו, מה תהיה עלות ההקמה ומה יהיו הוצאות התפעול. רק לאחר קבלת ההתייחסויות יגבש המשרד את הנוסח הסופי, שיוכל להיכלל ברישיונות החברות, בתקנות או במכרזי תדרים עתידיים.