למרות הזינוק במחירי הדלק: אל על הכפילה את הרווח ברבעון ל-132 מיליון דולר

חברת התעופה אל על רשמה ברבעון השני של 2026 רווח נקי של 132.1 מיליון דולר, מעט יותר מפי שניים מהרווח ברבעון המקביל אשתקד, שהסתכם ב-65.9 מיליון דולר. השיפור נרשם אף שהחברה פעלה באופן מלא רק במשך חודשיים מתוך שלושת חודשי הרבעון, לאחר סיום מבצע "שאגת הארי" ב-9 באפריל והחזרה ההדרגתית לפעילות מלאה עד תחילת מאי.

הכנסות החברה גדלו ב-27% והסתכמו ב-986 מיליון דולר, לעומת 776.6 מיליון דולר ברבעון השני של 2025. הרווח התפעולי עלה בכ-52%, מ-92 מיליון דולר ל-139.6 מיליון דולר, ושיעורו מההכנסות השתפר מ-11.9% ל-14.2%. הרווח לפני מס כמעט הוכפל והגיע ל-170.3 מיליון דולר.

ה-EBITDA הסתכם ב-193.4 מיליון דולר, לעומת 154.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח התפעולי התזרימי, EBITDAR, גדל בכ-24% והגיע ל-222.2 מיליון דולר. עם זאת, ההשוואה בין הרבעונים מושפעת מכך ששניהם כללו פגיעה ביטחונית: לפי אל על, מבצע "שאגת הארי" פגע ב-EBITDAR של הרבעון הנוכחי בכ-70 מיליון דולר, ואילו מבצע "עם כלביא" גרע כ-100 מיליון דולר מה-EBITDAR ברבעון המקביל. בנטרול האירועים הביטחוניים, החברה מעריכה כי שמרה על רמת EBITDAR דומה ואף הגדילה אותה במעט.

הפגיעה הכוללת של מבצע "שאגת הארי" בתוצאות המחצית הראשונה נאמדה בכ-145 מיליון דולר לאחר מס, מהם כ-55 מיליון דולר שנזקפו לרבעון השני. למרות זאת, החברה הציגה ברבעון התאוששות חדה, שנבעה מהחזרה המהירה לטיסות, מהגדלת צי המטוסים ומהביקוש הגבוה שנרשם בעיקר ממאי.

היצע המושבים המשוקלל למרחק גדל בכ-9.2% לעומת הרבעון המקביל, ומספר המטוסים הפעילים, בשקלול תקופת ההפעלה, עלה מ-46.3 ל-50.8. החברה הטיסה 1.65 מיליון נוסעים משלמים, עלייה של כ-3.7%, אף שמספר קטעי הנוסע הכולל בנתב"ג ירד בכ-19% בתקופה זו.

על רקע הפעילות המצומצמת של חברות תעופה זרות, נתח השוק של אל על וסאן דור בנתב"ג הגיע ברבעון לכ-50.2%, לעומת 39.6% ברבעון המקביל ו-24% ברבעון השני של 2023. מספר הנוסעים שהטיסו השתיים עלה בכ-3.2% והסתכם בכ-1.68 מיליון, בעוד שתנועת הנוסעים הכוללת בנתב"ג ירדה מ-4.1 מיליון ל-3.4 מיליון קטעי טיסה.

שיעור התפוסה הממוצע עמד על 90%, לעומת 92.5% ברבעון המקביל, אך בחודש יוני לבדו הוא הגיע לכ-94%. הירידה בשיעור הרבעוני נרשמה במקביל להגדלה משמעותית של מספר המושבים שהציעה החברה.

ההכנסה למושב משוקלל קילומטר עלתה בכ-12.3%, וההכנסה הכוללת ליחידת פעילות גדלה בכ-16.3%. מנגד, העלות ליחידת פעילות עלתה בכ-14.3%. באל על מציינים כי העובדה שההכנסה ליחידת פעילות צמחה מהר יותר מהעלות אפשרה לחברה לשפר את הרווחיות למרות ההתייקרות החדה בתשומות.

ההכנסות מהטסת נוסעים הסתכמו ב-862.6 מיליון דולר, עלייה של כ-23%. בתוך סכום זה, ההכנסות ממכירת כרטיסי טיסה גדלו בכ-22% ל-808.1 מיליון דולר. ההכנסות משירותים נוספים לנוסעים, ובהם מוצרים ושירותים נלווים, גדלו בכ-32% ל-54.5 מיליון דולר. ההכנסה הממוצעת משירותים אלה עלתה מכ-25.9 דולר לנוסע לכ-33 דולר לנוסע.

גם פעילות המטען הציגה צמיחה משמעותית. ההכנסות מהטסת מטען זינקו בכ-61% והגיעו ל-80.4 מיליון דולר, בעקבות עלייה בביקושים, שיפור בניצול צי המטוסים וגידול של כ-21% בכמות המטען שהוטסה. נתח השוק של החברה בתחום המטענים בנתב"ג עלה מ-24.6% ל-27.9%.

הכנסות הקבוצה מפעילות מועדון הנוסע המתמיד גדלו מכ-10 מיליון דולר ל-25.1 מיליון דולר. מספר חברי המועדון הגיע בסוף יוני לכ-3.68 מיליון, גידול של כ-8% בתוך שנה, ומספר כרטיסי האשראי FLY CARD גדל בכ-7% ל-514 אלף. החברה צופה כי ההסכם החדש עם ישראכרט, הכולל הסבת לקוחות מכאל, יתרום בעתיד לרווחיות הקבוצה סכום של 100-130 מיליון שקל בממוצע לשנה לפני מס, לאחר ירידה זמנית אפשרית במספר הכרטיסים במהלך ההסבה.

הוצאות החברה גדלו במקביל להתרחבות הפעילות ולהתייקרות התשומות. סך ההוצאות התפעוליות עלה בכ-24% ל-846.4 מיליון דולר, אולם שיעורן מההכנסות ירד מ-88.1% ל-85.8%.

הסעיף הבולט ביותר היה הדלק: הוצאות הדלק זינקו בכ-69% והסתכמו ב-227.1 מיליון דולר, לעומת 134.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. מחיר הדלק הסילוני עלה בכ-85.6%, וכמות הדלק שנצרכה גדלה בכ-10% בעקבות הרחבת הפעילות. עסקאות הגידור של החברה קיזזו כ-26.6 מיליון דולר מהוצאות הדלק, לעומת הוצאות גידור של כ-3.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

הוצאות השכר והנלוות גדלו בכ-16% ל-242.2 מיליון דולר. הגידול נבע מהרחבת הפעילות ומגיוס והכשרת כוח אדם, אך גם מהתחזקות השקל: שער הדולר הממוצע ברבעון עמד על 2.95 שקל, לעומת 3.58 שקל ברבעון המקביל. מכיוון שרוב הכנסות החברה נקובות בדולרים וחלק ניכר מהוצאות השכר משולם בשקלים, היחלשות הדולר הגדילה את ההוצאות במונחים דולריים.

לשיפור ברווח הנקי תרם גם מעבר מהוצאות מימון נטו של 3.9 מיליון דולר ברבעון המקביל להכנסות מימון נטו של 30.6 מיליון דולר ברבעון הנוכחי. השיפור נבע מהגידול ביתרות הכספיות, מניהול ההשקעות ומירידה בהוצאות הריבית בעקבות צמצום נטל החוב.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ב-359.1 מיליון דולר, לעומת 343.6 מיליון דולר אשתקד. תזרים המזומנים הפנוי לפני מס ולאחר שירות החוב גדל מ-69.2 מיליון דולר ל-105.3 מיליון דולר.

בסוף הרבעון עמדו לרשות אל על מזומנים ומקורות נזילים בסך של כ-2.06 מיליארד דולר, לעומת חוב פיננסי ברוטו של כ-1.17 מיליארד דולר. המשמעות היא עודף מקורות כספיים על החוב הפיננסי בסך של כ-896 מיליון דולר. החברה ניצלה את מצבה הפיננסי גם לרכישת מטוסים שהיו חכורים על ידה, ומתחילת 2025 העבירה לבעלותה תשעה מטוסים, בהם שני מטוסי בואינג 787-9.

התמונה במחצית הראשונה כולה מתונה יותר. הכנסות אל על הסתכמו בכ-1.55 מיליארד דולר, בדומה למחצית המקבילה, אך הרווח התפעולי ירד בכ-71% ל-64.1 מיליון דולר. הרווח הנקי במחצית ירד מ-161.5 מיליון דולר ל-65.4 מיליון דולר, בעיקר בעקבות הפסקת הפעילות במהלך מבצע "שאגת הארי", העלויות הקבועות שנמשכו בתקופה זו והזינוק במחירי הדלק.

לקראת המשך השנה מדווחת אל על על רמות ביקוש גבוהות. המכירות באפריל הגיעו לכ-560 מיליון דולר ובמאי לכ-632 מיליון דולר, וכל אחד מהם היה חודש שיא בפני עצמו. צבר ההזמנות עמד בסוף יוני על כ-1.4 מיליארד דולר.

החברה מעריכה כי ברבעון השלישי יגדל היצע המושבים בכ-6%-10% לעומת הרבעון המקביל, וכי ההכנסה למושב משוקלל קילומטר תגדל בכ-4%-7%. שיעורי התפוסה צפויים להישאר מעל 90%. עם זאת, אל על מדגישה כי החמרה במצב הביטחוני, שתוביל להגבלת הפעילות התעופתית, עלולה להשפיע באופן מהותי על התחזיות ועל התוצאות בפועל.