בג"ץ עצר ההעברות התקציביות לחרדים ולמשרד של השרה סטרוק

בית המשפט העליון הקפיא (יום ד', 5.8.26) כמעט את כל ההעברות התקציביות שאושרו אתמול בוועדת הכספים של הכנסת, לאחר שקבע כי לכאורה נפלו פגמים פרוצדורליים באופן שבו התקיים הדיון. השופט אלכס שטיין הוציא צו ארעי המעכב את ביצוע ההעברות, כשהחריג היחיד הוא העברה שעניינה הוצאות חירום אזרחיות.

בהחלטה נכתב כי הצו ניתן "לנוכח הפגמים הפרוצדורליים שלכאורה נפלו בקיום הדיון של ועדת הכספים של הכנסת, ביום 4.8.2026". משמעות ההחלטה היא שהכספים שאושרו אינם יכולים לעבור בשלב זה למשרדי הממשלה ולתוכניות שעבורן יועדו, עד להחלטה אחרת של בית המשפט.

שטיין הורה להביא את העתירה לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים בהקדם האפשרי. המשיבים - יו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילביצקי, יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה ומשרד האוצר - נדרשו להגיש תגובות מקדמיות לעתירה ולבקשה להוצאת צו ביניים בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בהחלטה. את העתירה הגישו עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון וח"כ נעמה לזימי, באמצעות עו"ד יפעת סולל.

מדובר בצו זמני ולא בהכרעה סופית שלפיה הדיון בוועדה היה בלתי חוקי. עם זאת, עצם הוצאת הצו, והעובדה שהוא חל על כמעט כל ההחלטות שהתקבלו בישיבה, מלמדות שבית המשפט מצא בשלב הראשוני בסיס ממשי לבחינת הטענות בדבר אופן כינוס הוועדה וניהול הדיון.

ההחלטה רחבה יותר מהמחלוקת הציבורית סביב הכספים למוסדות החרדיים ולמשרד ההתיישבות. נוסח הצו אינו מבחין בין כספים קואליציוניים לבין תקציבים אחרים, אלא מקפיא את כלל ההעברות שעליהן הוחלט בסיום הדיון, פרט להעברה להוצאות חירום אזרחיות. על פי הפרטים שפורסמו, העברה זו עמדה על כ-670 מיליון שקל, ולצדה אושרה הרשאה להתחייב בהיקף של כ-330 מיליון שקל לצורך האצת המיגון ביישובים הסמוכים לגבול לבנון. החלטת בג"ץ עצמה אינה מציינת את סכום ההעברה שהוחרגה.

בין ההעברות שאושרו בוועדה וכעת מעוכבות נכללה תוספת של כ-800 מיליון שקל למשרד החינוך, לצד כ-300 מיליון שקל בהרשאה להתחייב. התקציב נועד לשורה של מטרות, ובהן מערכות מחשוב, הרשות הארצית למדידה והערכה, בית הספר של החופש הגדול ותוכניות לצמצום פערים בחברה הערבית. חלק ממנו נועד למימוש הסכמים קואליציוניים, לרבות תמיכה בישיבות, סמינרים להכשרת מורים ומוסדות תורניים. לפי הפרסומים, הסכום שאושר לתוכניות החינוך החרדי, לרבות סעיפים שאינם קואליציוניים, הסתכם בכ-306 מיליון שקל.

עוד אושרה העברה של 125 מיליון שקל למשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, לצד כ-132 מיליון שקל בהרשאה להתחייב. הסכומים נועדו, בין היתר, לפיתוח יישובים בנגב המערבי, באשקלון ובבאר שבע ולתוכניות לשילוב יוצאי אתיופיה. העברה נוספת של 32 מיליון שקל, לצד עשרה מיליון שקל בהרשאה להתחייב, נועדה לטיפול בבני נוער בסיכון באזור יהודה ושומרון. למשרד לשירותי דת אושרה תוספת של כ-78 מיליון שקל עבור שכר משרתים בקודש, פיתוח מקומות קדושים ובתי עלמין, פיקוח על מועצות דתיות והוצאות הקשורות לטיפול בחללי מבצע "שאגת הארי".

המחלוקת המשפטית עוסקת בראש ובראשונה בדרך שבה כונסה ועדת הכספים בתקופת פגרת הבחירות. הדיון התקיים לאחר שיו"ר הכנסת אוחנה עשה שימוש בסעיף 112(ב) לתקנון הכנסת, המאפשר לו להתיר לוועדה להתכנס בפגרה במקרים מיוחדים. השימוש בסעיף נעשה לאחר שהעברות קודמות לא הושלמו בישיבה שנערכה ב-29 ביולי, ובצל מחלוקת בוועדת ההסכמות, שבה מיוצגות הקואליציה והאופוזיציה.

העותרות טענו כי הכנסת אישרה לוועדת הכספים לקיים דיון אחד בלבד בשבועיים הראשונים של הפגרה, וכי הדיון הנוסף נערך ללא אישור ועדת ההסכמות ובהתראה קצרה. הן טענו גם כי על סדר היום הועלו העברות קואליציוניות שלא נדונו לפני היציאה לפגרה, ובהן כ-280 מיליון שקל למוסדות חינוך חרדיים ודתיים. טענות אלו טרם הוכרעו, אך הן עומדות בבסיס החלטתו של שטיין להקפיא את ביצוע ההעברות.

יום קודם לכן סירב שטיין לעצור מראש את כינוס הוועדה, אך הורה לעותרות לעדכן אותו בהחלטות שיתקבלו בה. לאחר שהדיון הסתיים וההעברות אושרו, הוא החליט להוציא את הצו הארעי ולעכב את ביצוען עד לבירור העתירה.