הדרג המדיני הגביל את התקיפות בעזה: כל סיכול דורש אישור הרמטכ"ל

הדרג המדיני החליט להחמיר משמעותית את מדיניות התקיפות של צה"ל ברצועת עזה ולהגביל את האפשרות לבצע סיכולים ממוקדים. לפי פרסום (4.8.26) בגלי צה"ל, כל סיכול ממוקד ברצועה מחייב כעת את אישורו של הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר.

מדובר בשינוי ניכר לעומת המדיניות שהייתה נהוגה עד תחילת השבוע. קודם לכן היה די באישורו של אלוף פיקוד הדרום או של מפקד האוגדה כדי להוציא לפועל סיכול ממוקד. בעקבות ההחלטה הועברה הסמכות לאישור הפעולות אל הרמטכ"ל בלבד - צעד המצמצם את עצמאותם המבצעית של המפקדים בגזרה ומוסיף שלב בכיר במיוחד לשרשרת האישורים.

התקיפות כמעט פסקו

לפי מקורות ביטחוניים שעליהם התבסס הפרסום, ההחמרה במדיניות עשויה להסביר את הירידה החדה בהיקף תקיפות צה"ל בעזה. עד לשינוי נהנה פיקוד הדרום ממרחב פעולה רחב יותר, והיקף התקיפות ברצועה היה גדול במידה ניכרת.

ההשפעה כבר ניכרת בשטח. על-פי הפרסום, למעט תקיפה אחת שבוצעה אמש בשעה 22:00, צה"ל נמנע מתקיפות ברצועה במשך 48 שעות. גם הדיווחים הפלשתינים מעזה משקפים ירידה משמעותית בפעילות האווירית הישראלית.

אין מדובר בהפסקה רשמית של הפעילות הצבאית ברצועה, אלא בהקשחת מנגנון האישור. עם זאת, כאשר כל סיכול נדרש להגיע עד לרמטכ"ל, האפשרות לבצע תקיפות בתדירות שהייתה נהוגה בחודשים האחרונים מצטמצמת בפועל. מקורות ביטחוניים העריכו כי בעקבות המגבלות החדשות מספר התקיפות עשוי לרדת במידה ניכרת.

ההחלטה התקבלה בדרג המדיני

בפרסום הראשון לא נמסר מי החליט על החמרת המדיניות. בהמשך נמסר בגלי צה"ל כי מדובר בהחלטה של הדרג המדיני, ולא בהוראה עצמאית שקיבל הרמטכ"ל או בהחלטה פנימית של צה"ל.

בדובר צה"ל נמנעו מלהגיב לגופה של ההחלטה והפנו את הבקשה לקבלת תגובה אל הדרג המדיני. מלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ומלשכת שר הביטחון ישראל כ"ץ טרם נמסרו תגובות לפרסום.

הפניית השאלות לדרג המדיני מחזקת את המסקנה כי צמצום התקיפות אינו נובע רק משיקול מבצעי נקודתי של צה"ל, אלא ממדיניות שנקבעה בידי הממשלה. עם זאת, כל עוד ראש הממשלה ושר הביטחון אינם מגיבים, לא ידוע מי יזם את ההחלטה, מתי התקבלה ומהם השיקולים שעמדו מאחוריה.

שאלות על חופש הפעולה של צה"ל

ההחלטה מעוררת שאלות בנוגע להמשך חופש הפעולה של צה"ל ברצועה. כאשר המפקדים בשטח מזהים יעד לסיכול, נדרש כעת אישור בדרג הצבאי העליון לפני הוצאת התקיפה לפועל. עצם ריכוז הסמכות בידי הרמטכ"ל עשוי להפחית את מספר הפעולות המאושרות ולהאריך את פרק הזמן שבין איתור היעד לבין התקיפה.

עם זאת, מן הפרסום לא ברור אם ההוראה חלה גם במקרים שבהם נשקפת סכנה מיידית לכוחות צה"ל. אין גם מידע אם נקבעו חריגים להנחיה, אם היא חלה על כל סוגי היעדים ואם הרמטכ"ל רשאי להאציל את סמכותו במצבים מסוימים. לפיכך, אין לקבוע בשלב זה שהכוחות נדרשים להמתין לאישור הרמטכ"ל בעת התמודדות עם איום מיידי.

לא נמסר גם אם ההגבלה נקבעה לתקופה מוגבלת או שהיא מבטאת שינוי ממושך במדיניות הישראלית ברצועה. ההבדל מהותי: הוראה זמנית עשויה להיות קשורה להתפתחות מדינית או ביטחונית מסוימת, ואילו מדיניות קבועה תעיד על צמצום עמוק יותר של הפעילות ההתקפית בעזה.

המשמעות המדינית טרם הובהרה

העובדה שההחלטה התקבלה בדרג המדיני מעלה אפשרות שהיא קשורה לשיקולים רחבים יותר מן המצב המבצעי ברצועה. עם זאת, בשלב זה לא פורסם מידע המאפשר לקשור אותה למשא-ומתן, ללחץ מצד מדינה זרה או להסכמה מדינית כלשהי. כל קביעה כזאת תהיה בגדר השערה בלבד.

העובדה המרכזית היא שמדיניות התקיפות הוחמרה, סמכות האישור נלקחה מאלוף הפיקוד וממפקדי האוגדות והועברה לרמטכ"ל, והיקף התקיפות ירד כמעט לחלוטין בתוך זמן קצר. השאלה שנותרה פתוחה היא מדוע הורה הדרג המדיני על המהלך - ומדוע ראש הממשלה ושר הביטחון טרם הסבירו אותו לציבור.