מכה למערכי המרצת הבוחרים: נאסר הדיווח בזמן אמת מהקלפיות

מה נאסר

נציג מפלגה בקלפי

↓

רואה או שומע מי הגיע להצביע

↓

אסור להזין את המידע ליישומון מפלגתי

↓

אסור לדווח למטה המפלגה מי הצביע ומתי

מה עדיין מותר

פנקס הבוחרים

↓

שמות, כתובות ופרטי קשר המותרים בחוק

↓

פנייה לבוחרים והמרצתם להצביע

↓

ללא מידע מהקלפי על הצבעתם בפועל

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, השופט נעם סולברג, אוסר (4.8.26) על חברי ועדות הקלפי והמשקיפים מטעם המפלגות לדווח בזמן אמת על זהות הבוחרים שהגיעו להצביע. משמעות ההחלטה היא שהמפלגות לא יוכלו עוד לקבל מנציגיהן בקלפיות מידע שנועד לאפשר להן לזהות מי מתומכיהן טרם הצביע ולהמריצו להגיע לקלפי.

ההחלטה חלה לא רק על עצם הגעתו של אדם לקלפי, אלא גם על נסיבות ההצבעה, ובהן שעת ההצבעה וסוג הקלפי שבה הצביע. סולברג קבע כי מדובר במידע אישי המוגן לפי חוק הגנת הפרטיות, וכי נציגי המפלגות נחשפים אליו אך ורק לצורך ניהול ההצבעה והפיקוח על תקינותה - ולא כדי לסייע למפלגות בניהול מטות הבחירות שלהן.

מידע שעשוי לחשוף פרטים רגישים

ההחלטה ניתנה בעקבות פנייה של עו"ד שחר בן מאיר, שאליה הצטרפה הקליניקה להגנת הפרטיות באוניברסיטת תל אביב. בפנייה נטען כי נציגי מפלגות נוהגים להזין ליישומונים ייעודיים את שמות הבוחרים שהגיעו לקלפי, וכך מאפשרים למטות הבחירות להתמקד בבוחרים שטרם הצביעו.

סולברג דחה את הטענה שלפיה ההגעה לקלפי היא פעולה פומבית שאינה זכאית להגנת הפרטיות. לדבריו, הבוחר נדרש להגיע לקלפי כדי לממש זכות חוקתית, ואילו נציגי המפלגות נוכחים במקום מכוח תפקידם בניהול הבחירות ובפיקוח עליהן. אין בכך היתר להשתמש במידע לצרכים מפלגתיים.

בהחלטה הודגש כי סוג הקלפי שבו הצביע אדם עשוי לחשוף מידע רגיש במיוחד. הצבעה בקלפי נגישה עשויה ללמד על מוגבלות בניידות, הצבעה בבית חולים עשויה להעיד על מצב רפואי, והצבעה בבית סוהר או בבית מעצר חושפת מידע אישי אחר. גם שעת ההצבעה עשויה, כאשר היא מצורפת למידע נוסף שבידי המפלגות, ללמד על שגרת חייו של הבוחר.

הליכוד, ש"ס ויהדות התורה התנגדו

סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה טענו כי הדיווח מהקלפיות הוא נוהג ותיק וחוקי, שנועד להגביר את שיעור ההשתתפות בבחירות ולסייע למפלגות להמריץ את תומכיהן. הציונות הדתית הצטרפה לעמדת הליכוד. יש עתיד, כחול לבן והעבודה סברו כי ליו"ר ועדת הבחירות קיימת סמכות לדון בנושא, אך לא הביעו עמדה לגוף המחלוקת.

היועצת המשפטית לממשלה והרשות להגנת הפרטיות סברו כי העברת המידע פוגעת בפרטיות, אך נמנעו מהבעת עמדה סופית בשאלה אם דיני הבחירות עשויים להצדיק את הפגיעה. הן המליצו לבחון בעתיד באופן מקיף את המפגש בין דיני הבחירות לבין דיני הגנת הפרטיות.

סולברג קבע כי לא קיימת בחוק הוראה מפורשת המסמיכה את חברי ועדות הקלפי או את המשקיפים להעביר למפלגות מידע על מי שהצביע. לדבריו, העובדה שהנוהג התקיים במשך שנים אינה יכולה להכשיר פעולה המנוגדת לחוק, ובייחוד לנוכח התפתחות היישומונים, מאגרי המידע וכלי הניתוח המאפשרים הצלבת מידע בהיקף רחב.

האיסור יחול כבר בבחירות הקרובות

סולברג דחה גם את בקשת הסיעות להמשיך את הנוהג במערכת הבחירות הנוכחית ולאסור אותו רק בעתיד. הוא קבע כי אין הצדקה להותיר זמנית על-כנו הסדר הפוגע בזכות חוקתית, וכי למפלגות נותר די זמן להיערך לבחירות בלי להסתמך על הדיווח מנציגיהן בקלפיות.

בסיכום החלטתו כתב סולברג כי הדין הקיים אוסר להעביר בזמן אמת מידע על נוכחות אדם בקלפי, על עצם הצבעתו ועל נסיבות ההצבעה. הוא ציין כי בסמכותו היה לשקול מתן היתר להעברת המידע, אך החליט שלא לעשות זאת: "העברת המידע האמורה - אסורה".

המפלגות תוכלנה להמשיך להשתמש במידע שהן מקבלות כדין מפנקס הבוחרים לצורך קשר עם הציבור. עם זאת, פנקס הבוחרים אינו כולל מידע על הצבעה בפועל, והמפלגות לא יוכלו להשלים מידע זה באמצעות נציגיהן בתוך הקלפיות.

שינוי הכללים תוך כדי המשחק

ההנחיה רעה למפלגות ותיקות עם מסד נתונים מסודר - הליכוד, יש עתיד (ישר), הציונות הדתית, הדמוקרטים, המפלגות החרדיות והערביות, אך טובה למפלגות חדשות כגון ישר ומפלגות המרכז השונות.

בחדשות 12 פורסם כי בקואליציה בוחנים חקיקה במהלך הפגרה שתאפשר רישום והמרצה של בוחרים בקלפיות.

* השר שלמה קרעי דחה את ההחלטה: "נדמה שהשופט סולברג חושב שוועדת הבחירות היא עוד אולם של בג"ץ, שבו אפשר לשנות את כללי המשחק במשיכת קולמוס. ההחלטה פוגעת ביכולת של כלל המפלגות להמריץ מצביעים ובפרט מצביעי ימין שלא מאוגדים במטות קפלן. עכשיו ברור על איזה 'טוהר בחירות' באה לשמור מיארה. לא נאפשר להחלטה המופרכת הזו להיות מיושמת בשטח. נשיג את המידע בכל דרך שתעמוד לרשותנו".

* מש"ס נמסר: "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ".