המחקר במספרים
- 9,942,879 - מספר יוצאי הצבא שנכללו במחקר
- 9,157,938 - מספר הגברים
- 784,941 - מספר הנשים
- 13,935 - מספר מקרי ה-ALS בקרב גברים
- 484 - מספר מקרי ה-ALS בקרב נשים
- 29% - העלייה היחסית בקרב יוצאי חיל-האוויר לעומת צבא היבשה
- 26% - העלייה היחסית בקרב יוצאי משמר החופים
- 15% - העלייה היחסית בקרב יוצאי חיל-הים
- 22% - הירידה היחסית בקרב יוצאי חיל הנחתים
- 64% - העלייה היחסית בקרב קצינים גברים לעומת חוגרים
- 72% - העלייה היחסית בקרב קצינות לעומת חוגרות
- 24 שנים - תקופת הנתונים שנבדקה
הסיכון למחלת ניוון השרירים ALS אינו אחיד בקרב יוצאי צבא ארצות הברית: הוא משתנה לפי הזרוע שבה שירתו ולפי דרגתם הצבאית. כך עולה ממחקר עוקבה רחב במיוחד, שהתבסס על נתוניהם של כמעט 10 מיליון יוצאי צבא במשך 24 שנים.
המחקר פורסם במרשתת ב-29 ביולי 2026 בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו יוצאי צבא שקיבלו טיפול אחד לפחות במערכת הבריאות של משרד החיילים המשוחררים בארצות הברית בשנים 2000-2024. המדגם כלל 9,157,938 גברים ו-784,941 נשים.
במהלך תקופת המחקר אובחנו ב-ALS 13,935 גברים ו-484 נשים. מדובר בפחות משתי עשיריות האחוז מכלל המשתתפים - נתון המדגיש כי גם בקרב יוצאי צבא המחלה נותרה נדירה.
השיעור הגבוה ביותר בחיל-האוויר
החוקרים השוו את שיעורי המחלה בין יוצאי חמש זרועות הצבא, לאחר התאמה לגיל ולמוצא. צבא היבשה שימש קבוצת ההשוואה, משום שהיה הזרוע הגדולה ביותר במדגם.
בקרב גברים ששירתו בחיל-האוויר נמצא שיעור ALS גבוה ב-29% לעומת יוצאי צבא היבשה. אצל יוצאי משמר החופים נמצא שיעור גבוה ב-26%, ואצל יוצאי חיל-הים שיעור גבוה ב-15%.
מנגד, בקרב יוצאי חיל הנחתים נמצא שיעור נמוך ב-22% בהשוואה ליוצאי צבא היבשה.
אין פירוש הדבר שכמעט שליש מאנשי חיל-האוויר יפתחו ALS. מדובר בהבדלים יחסיים בתוך מחלה נדירה מאוד. גם עלייה של 29% בשיעור היחסי מתורגמת לתוספת קטנה בסיכון המוחלט של החייל הבודד.
הפערים בלטו אצל יוצאי צבא צעירים יותר
ההבדלים בין זרועות השירות לא היו אחידים בכל קבוצות הגיל. הם היו ברורים במיוחד בקרב גברים צעירים יחסית, והצטמצמו ככל שגיל המשתתפים עלה.
לפי החוקרים, הפערים בין הזרועות כמעט נעלמו בקרב יוצאי צבא מבוגרים מאוד. תוצאה זו עשויה לרמז שהחשיפות הצבאיות משפיעות בעיקר על הופעה מוקדמת יותר של המחלה, אך המחקר אינו מוכיח זאת.
אפשרות אחרת היא שבגילים מבוגרים מצטברים גורמי סיכון רבים שאינם קשורים לשירות, ולכן השפעתה היחסית של הזרוע הצבאית נעשית פחות בולטת. גם הבדלים בין דורות של משרתים, ציוד, נהלים ומשך השירות עשויים להשפיע.
קצינים אובחנו יותר מחוגרים
פער משמעותי נוסף נמצא בין דרגות השירות. בקרב גברים ששירתו כקצינים היה שיעור ה-ALS גבוה ב-64% לעומת גברים ששירתו כחוגרים.
אצל נשים נמצא שיעור גבוה ב-72% בקרב קצינות לעומת חוגרות. עם זאת, מספר מקרי המחלה בקרב הנשים היה קטן בהרבה, ולכן האומדנים לגביהן פחות יציבים ורגישים יותר לשינויים במספר קטן של מקרים.
הקשר בין קצונה ל-ALS אינו מוכיח שהדרגה עצמה מסוכנת. קצינים וחוגרים עשויים להיות שונים בגיל הכניסה לשירות, בהשכלה, בסוגי התפקידים, במשך השירות, בתנאי העבודה ובסבירות לפנות למערכת הבריאות של יוצאי הצבא.
גם שירות ממושך יותר נקשר במחקר לשיעורי מחלה נמוכים יותר. החוקרים אינם סבורים בהכרח ששירות ארוך מגן מפני ALS. ייתכן שמדובר ב"אפקט העובד הבריא": אנשים שמצבם הבריאותי טוב יותר מסוגלים להישאר בשירות זמן רב יותר, ואילו מי שפיתחו בעיות בריאות עוזבים מוקדם.
מדוע ייתכנו הבדלים בין הזרועות
החוקרים מעלים אפשרות שהפערים משקפים חשיפות סביבתיות ותעסוקתיות שונות. אנשי צוות אוויר עשויים להיחשף לכוחות תאוצה, רעש, רטט, שינויי לחץ, עבודה בשעות לא סדירות ושיבושים חוזרים בשינה ובשעון הביולוגי.
בתפקידי תחזוקה, ים ותעופה עשויה להיות חשיפה לדלקים, לחומרי סיכה, לחומרים ממיסים, למתכות ולפליטות מנועים. גם פעילות גופנית עצימה, חבלות ראש, עומס חום ומגע עם חומרי הדברה הוצעו בעבר כגורמים אפשריים בחקר ALS בקרב אנשי צבא.
אלא שהמחקר הנוכחי לא מדד ישירות אף אחת מן החשיפות האלה. החוקרים ידעו באיזו זרוע שירת המשתתף ומה הייתה דרגתו, אך לא החזיקו במידע מלא על מקצועו הצבאי, הבסיסים שבהם שירת, משימותיו, שעות הטיסה, החשיפה לרעש או מגעו עם חומרים מסוכנים.
לכן הממצאים מצביעים היכן כדאי לחפש - אך אינם מזהים את הגורם. מחברי המחקר כתבו כי יש צורך לאתר את החשיפות הרלוונטיות כדי לצמצם פגיעה באנשי צבא ובאזרחים הנחשפים לתנאים דומים.
לא עצם לבישת המדים
שירות צבאי מוכר זה שנים כגורם הקשור לשיעור מוגבר של ALS לעומת האוכלוסייה הכללית, אך הסיבה לכך אינה ברורה. המחקר החדש מחזק את ההנחה שלא עצם השירות לבדו הוא הגורם החשוב, משום שהסיכון לא היה אחיד בין כל הזרועות והדרגות.
אילו עצם השירות הצבאי היה מסביר את התופעה, היה צפוי למצוא שיעורים דומים יותר אצל כלל יוצאי הצבא. העובדה שיוצאי חיל הנחתים הציגו שיעור נמוך יותר, בעוד יוצאי חיל-האוויר ומשמר החופים הציגו שיעור גבוה יותר, מצביעה על הבדלים מורכבים יותר.
עם זאת, אי-אפשר להסיק שיוצאי חיל הנחתים מוגנים מפני המחלה. ייתכן שהבדלי גיל, מבנה כוח האדם, משך השירות, הישרדות, השתחררות מוקדמת או שימוש בשירותי הבריאות השפיעו על התוצאות.
הזווית הישראלית
לממצאים חשיבות מיוחדת לישראל, שבה שיעור גבוה מן האוכלוסייה משרת בצבא ובמילואים. מחקר ישראלי שפורסם ב-2025 דיווח על ייצוג יתר של מי ששירתו כלוחמים ובצנחנים בקרב חולי ALS.
המחקר האמריקני אינו משחזר את הממצא הישראלי באופן ישיר. למעשה, הוא מצא שיעור נמוך יחסית בקרב יוצאי חיל הנחתים, המזוהים עם שירות קרבי ותובעני. אולם ההבדל אינו בהכרח סתירה, משום שהחוקרים לא השוו בין מקצועות צבאיים מדויקים ולא ידעו מי היה לוחם, טייס, מכונאי, איש מודיעין או עובד מינהלה.
שני המחקרים מחזקים בעיקר את הצורך לעבור מהגדרה כללית של "שירות צבאי" לבדיקה מדויקת יותר של התפקיד, סוג הפעילות והחשיפות. בישראל ניתן יהיה לבחון למשל שירות בצוותי אוויר, חשיפה לדלק סילוני, רעש כבד, צניחה, אימון גופני קיצוני, חבלות ראש ושירות ממושך בתנאי שינה לא סדירים.
מאגר ענק עם מגבלות משמעותיות
יתרונו המרכזי של המחקר הוא גודלו החריג. כמעט 10 מיליון משתתפים מאפשרים לזהות הבדלים גם במחלה נדירה כמו ALS ולבחון בנפרד זרועות ודרגות.
עם זאת, המחקר כלל רק יוצאי צבא שהשתמשו לפחות פעם אחת במערכת הבריאות של משרד החיילים המשוחררים. ייתכן שהם שונים מיוצאי צבא שלא פנו למערכת זו במצבם הבריאותי, בהכנסתם, במידת הנכות או בנגישותם לטיפול.
האבחנות התבססו על רישומים רפואיים ולא על בדיקה עצמאית של כל מקרה בידי צוות המחקר. החוקרים גם לא החזיקו בנתונים מלאים על עישון, פעילות גופנית, חבלות, היסטוריה תעסוקתית לאחר השחרור, חשיפות אזרחיות או נטייה גנטית.
בנוסף, שיעורי האבחון עשויים להיות מושפעים מן התדירות שבה קבוצות שונות משתמשות בשירותי הבריאות. קצינים, למשל, עשויים להיות שונים מחוגרים בהשכלה רפואית, בנגישות לבדיקות ובסיכוי להגיע למומחה.
גם עלייה יחסית גבוהה משקפת סיכון קטן
ALS היא מחלה ניוונית קשה הפוגעת בתאי העצב המפעילים את השרירים וגורמת בהדרגה לחולשה, לשיתוק ולפגיעה בבליעה ובנשימה. למרות חומרתה, היא נותרה מחלה נדירה.
במחקר הנוכחי אובחנו כ-14,400 מקרים בקרב כמעט 10 מיליון בני אדם. לכן גם הפערים המשמעותיים שנמצאו בין הזרועות והדרגות אינם מעידים שרוב המשרתים בקבוצות אלה נמצאים בסיכון גבוה.
מחברי המחקר הדגישו כי משמעות הממצאים היא מחקרית ומניעתית: יש לזהות אילו תנאי שירות עומדים מאחורי ההבדלים, ולא לעורר חרדה בקרב יוצאי חיל מסוים.
המסקנה הזהירה
המחקר מצא ששיעורי ALS בקרב יוצאי צבא ארצות הברית השתנו לפי זרוע השירות והדרגה. יוצאי חיל-האוויר, חיל-הים ומשמר החופים הציגו שיעורים גבוהים יותר מיוצאי צבא היבשה, ואילו בקרב יוצאי חיל הנחתים נמצא שיעור נמוך יותר. קצינים אובחנו יותר מחוגרים.
הממצאים אינם מוכיחים שהזרוע או הדרגה גרמו למחלה. הם מסמנים קבוצות שבהן ייתכן שהתקיימו חשיפות שונות, ומספקים בסיס למחקרים שיבדקו תפקידים, חומרים, תנאי עבודה ואירועים מסוימים לאורך השירות.
השלב הבא צריך להיות מעבר מרשומות כלליות על זרוע ודרגה לנתונים מפורטים על מה שהמשרתים עשו בפועל - מה נשמו, לאיזה רעש נחשפו, כמה טסו, כמה ישנו ואילו פגיעות גופניות חוו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה