בג"ץ דורש תשובות: האם יקודמו מינוי ראש מח"ש ובעלי תפקידים לפני הבחירות

בית המשפט העליון דורש (יום ג', 4.8.26) משר המשפטים, יריב לוין, ומהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, להודיע אם בכוונתם לקדם עד הבחירות לכנסת ה-26 שלושה מהלכי מינוי מרכזיים הקשורים להקמת מח"ש במתכונתה החדשה: מינוי מנהל המחלקה לחקירות שוטרים, השלמת הרכב הוועדה שתבחר בו ומינוי בעל תפקיד חדש שייקרא "הממונה על התיאום בחקירות שוטרים".

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז הורו בהחלטתם כי שר המשפטים והיועצת המשפטית לממשלה יבהירו אם בכוונתם לקדם את המינויים עד הבחירות, שנקבעו ל-27 באוקטובר 2026.

השופטים הדגישו כי ההתקדמות במינויים צריכה להיבחן בהתאם להלכה הנוגעת למינויים בתקופת בחירות, והורו להגיש את ההודעה עד 9 באוגוסט. לאחר קבלת ההודעה יחליט בית המשפט כיצד להמשיך בטיפול בעתירות. בשלב זה לא הוצא צו האוסר על ביצוע המינויים.

המינוי המרכזי הוא של מנהל המחלקה לחקירות שוטרים במבנה החדש שנקבע בחוק. על-פי התיקון לפקודת המשטרה, המנהל יידרש להיות כשיר להתמנות לשופט בבית המשפט העליון ובעל ניסיון בתחום הפלילי. הוא ימונה לתקופת כהונה אחת של שש שנים, ללא אפשרות להארכה. במסגרת החוק הועברו אליו סמכויות שבמצב הקודם היו נתונות בידי היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה, ובהן סמכויות הנוגעות להחלטות על חקירה והעמדה לדין של שוטרים.

הליך בחירת המנהל כבר החל. משרד המשפטים פרסם קול קורא להגשת מועמדויות לתפקיד ב-25 ביוני, והמועד האחרון להגשת מועמדות נדחה כמה פעמים. לפי הודעה עדכנית של המשרד, ניתן להגיש מועמדות עד 16 באוגוסט - שבוע לאחר המועד שבו נדרשים שר המשפטים והיועצת המשפטית לממשלה להשיב לבג"ץ. משמעות הדבר היא שהליך האיתור ממשיך להתנהל במקביל לדיון בעתירות ולשאלת האפשרות להשלים את המינוי בתקופת הבחירות.

המינוי השני שאליו מתייחסת החלטת בג"ץ אינו מינוי של אדם יחיד, אלא השלמת הוועדה המיוחדת שתבחר את מנהל מח"ש החדש. על-פי החוק, הוועדה אמורה לכלול חמישה חברים: מנכ"ל משרד המשפטים או נציגו, שיעמוד בראש הוועדה; שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי, שימונה בידי יו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת; עורך דין בעל ניסיון בסנגוריה פלילית, שימונה בידי שר המשפטים לאחר התייעצות עם הסנגור הציבורי הארצי; אדם בעל ניסיון בחקירות או בתביעות פליליות, שימונה בידי נציב שירות המדינה לאחר התייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים; ונציב שירות המדינה או נציגו.

המינוי השלישי הוא לתפקיד חדש שלא היה קיים במבנה הקודם של מח"ש - "הממונה על התיאום בחקירות שוטרים". לתפקיד אמור להתמנות שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי, גם הוא לתקופת כהונה אחת של שש שנים. הבחירה בו תיעשה בידי אותה ועדה שתבחר את מנהל מח"ש.

לממונה החדש נועדו סמכויות משמעותיות. הוא אמור להכריע במחלוקות בין מח"ש לבין המשטרה או גופי חקירה ותביעה אחרים בשאלה מי יחקור תיק מסוים, והוא יוכל להורות על העברת טיפול בתיקים מגוף אחד לאחר. בנוסף, החוק מעניק לו תפקיד בבחינת השגות על החלטות מסוימות של מנהל מח"ש. בשל הסמכויות האלה, המינוי עשוי להשפיע לא רק על ניהול היחידה החדשה, אלא גם על חלוקת האחריות בין מח"ש, המשטרה והפרקליטות בתיקים רגישים.

שלושת המהלכים הם חלק מהתיקון לפקודת המשטרה שאושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית ב-11 ביוני ופורסם בספר החוקים ב-15 ביוני. החוק מפריד את מח"ש מפרקליטות המדינה והופך אותה ליחידה עצמאית במשרד המשפטים, בעלת תקציב ומנגנון ניהול נפרדים. תומכי המהלך הציגו אותו כדרך לחזק את עצמאות מח"ש ולנתק אותה מהגוף שעמו היא פועלת כיום בתוך מערכת התביעה.

החלטת העליון אינה מכריעה בשלב זה בטענות נגד החוק ואינה עוצרת את הליכי האיתור. היא מחייבת את שר המשפטים והיועצת המשפטית לממשלה לחשוף בתוך ימים את כוונותיהם המעשיות: האם הליכי הרכבת הוועדה, בחירת מנהל מח"ש ומינוי הממונה החדש ימשיכו להתקדם בשבועות שלפני הבחירות, או שיידחו עד לאחר הקמת הממשלה הבאה.