בית המשפט: מותר לבקר את "הינוקא" - אסור לאיים ולהסית

בית משפט השלום בראשון לציון דחה ברובה (3.8.26) את בקשתם של הרב שלמה יהודה בארי, המכונה "הינוקא", ורעייתו אודל בארי, להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ישראל פרידלס, שפרסם במשך חודשים ביקורת חריפה נגד הרב ברשתות החברתיות. השופט יניב ירמיהו ביטל את הצו הארעי הגורף שהוצא נגד פרידלס, אך אסר עליו לפרסם דברי הסתה, איומים גופניים ותמונות שנוצרו בבינה מלאכותית ומוצגות כתיעוד אמיתי.

הצו המצומצם יעמוד בתוקפו במשך שישה חודשים. מאחר שעמדתו של פרידלס התקבלה ברובה, חויבו בני הזוג בארי לשלם לו הוצאות בסך 3,600 שקלים בתוך 30 יום.

את בני הזוג בארי ייצגו עורכי הדין סהר רגב ומשה יצחק אוסדטשר. פרידלס ייצג את עצמו.

מאות פרסומים חריפים

על-פי ההחלטה, פרידלס פרסם 94 הודעות בקבוצת וטסאפ שניהל, לצד 17 פרסומים בפייסבוק, 11 באינסטגרם ופרסומים נוספים ברשת X. הפרסומים כללו כינויים חריפים והאשמות קשות נגד "הינוקא", ובהם טענות כי הוא שרלטן, נוכל וראש ארגון פשע. פרידלס הצהיר כי בכוונתו להמשיך בפרסומים ובחשיפת חומרים שלטענתו נוגעים לפעילות הרב.

בני הזוג טענו כי אין מדובר רק בלשון הרע, אלא ב"מצור דיגיטלי אובססיבי" החודר לחייהם ולחיי ילדיהם, מערער את תחושת הביטחון שלהם ופוגע בשלוות חייהם. הם הצביעו בין היתר על סרטון שבו השתמש פרידלס בביטוי "איקס על הנשק", על הענקת שמות בני המשפחה לגורי כלבים ועל שימוש בתמונות מלאכותיות שלטענתם נועדו להשפילם.

פרידלס טען מנגד כי מעולם לא פגש את בני הזוג, לא עקב אחריהם, לא הגיע לסביבת ביתם ולא איים עליהם באלימות. לדבריו, הפרסומים הם ביקורת ציבורית על אדם בעל השפעה רחבה, ואם בני הזוג סבורים שהדברים שקריים, עליהם להגיש תביעת לשון הרע ולא להשתמש בהליך המהיר של מניעת הטרדה מאיימת.

צילום: פרידלס. חציית גבולות הביקורת הלגיטימית

קביעות משמעותיות לטובת הינוקא

למרות דחיית הבקשה ברובה, בית המשפט קיבל חלקים מרכזיים מטענות בני הזוג בארי והכיר בכך שהתנהלות פרידלס חצתה לא אחת את גבולות הביקורת הלגיטימית.

השופט ירמיהו קבע כי פרסומים עשויים, בנסיבות מסוימות, להיחשב גם לשון הרע וגם הטרדה מאיימת, והדגיש כי יש לבחון את מכלול הנסיבות בזהירות רבה - ובכלל זה מספר הפרסומים, תוכנם, זהות הצדדים והפגיעה האפשרית בבני המשפחה. בתוך כך ציין כי חלק מהפרסומים שהוצגו בפניו היו "לא ראויים, בלשון המעטה", וכי מדובר בשיח חריג בעוצמתו ובהיקפו.

עוד נקבע כי עצם ריבוי הפרסומים - עשרות רבות של הודעות ברשתות שונות - יוצר תמונה של התנהלות מתמשכת שאינה מסתכמת בביקורת נקודתית, אלא עלולה להתקרב להתנהגות מטרידה. השופט אף עמד על כך שחלק מהחומרים שהוצגו לבית המשפט היו חלקיים בלבד, וכי הפרסומים החמורים ביותר נעשו חודשים לפני הגשת הבקשה, באופן שמקשה על בחינה מלאה של ההקשר.

נקודה מרכזית נוספת שנקבעה לטובת בני הזוג היא ההכרה בכך שהפגיעה אינה מתמצה ברב עצמו, אלא חודרת גם למעגל המשפחתי. בית המשפט התייחס לטענות בדבר שימוש בבני המשפחה כחלק מהשיח הפוגעני, וציין כי יש בכך היבט מחמיר במיוחד כאשר מדובר בביקורת החורגת מגבולות הדיון הציבורי הלגיטימי.

בהחלטה נקבע גם כי "הינוקא" הוא איש ציבור מובהק, נוכח השפעתו הרחבה, הפופולריות שלו והעובדה שאלפים מגיעים לשמוע את דרשותיו ולקבל את עצותיו. עם זאת, השופט הבהיר כי גם בהקשר זה אין מדובר בהיתר לפרסומים בעלי אופי משפיל או כזה היוצר חשש ממשי להמשך פגיעה.

לבסוף ציין בית המשפט כי לא הוכח שפרידלס התכוון לפגוע פיזית ברב או להגביל את תנועתו, אך הדגיש כי אין בכך כדי להפחית מחומרת חלק מההתבטאויות ומהאופן שבו הן נתפסות על-ידי הנפגעים.

בקשתה של אודל בארי נדחתה בנפרד, אך גם בעניינה נקבע כי עצם הפרסום הבודד שיוחס לה - שבו כונו בני משפחתה בשמות פוגעניים - היה בלתי ראוי, אף שלא הוכח דפוס מתמשך כלפיה.

איסור על איומים ועל תמונות מטעות

למרות ביטול הצו הגורף, ובהסכמת פרידלס, הוציא בית המשפט צו האוסר עליו לפרסם דברי הסתה או איומים גופניים נגד הרב ובני משפחתו. השופט הדגיש כי גם כאשר מדובר בביקורת ציבורית, אין כל הגנה משפטית לאיומים או להסתה לאלימות.

בנוסף נאסר על פרידלס לפרסם תמונות שנוצרו על ידו או באמצעות בינה מלאכותית, אם הן מוצגות כתצלום אמיתי, מבלי לציין במפורש כי מדובר בתמונה ערוכה או מלאכותית. בית המשפט קבע כי הצגת תוכן כזה כ"תיעוד מציאותי" עלולה להטעות את הציבור, ואינה חוסה תחת ההגנות הרחבות הניתנות לחופש הביטוי.