הדלק יזניק את מדד אוגוסט - הריבית כמעט לא תזוז

ההתאוששות במשק נמשכת, אך מחירי הדלק עלולים להכביד בחודשים הקרובים על משקי הבית. כלכלני החטיבה הפיננסית בבנק הפועלים מעריכים כי מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט יעלה בשיעור חריג יחסית של 0.9%, בעיקר בשל הזינוק במחיר הדלק, שחצה בתחילת החודש את רף שמונת השקלים לליטר.

מחיר הדלק עלה ב-8.2% בעקבות שילוב של עליית מחירי הנפט, התייקרות הזיקוק והיחלשות השקל מול הדולר. בבנק מעריכים כי אם תנועת מכליות הנפט במפרץ הורמוז תחזור לשגרה, המחיר עשוי לרדת כבר בספטמבר - ומדד המחירים באותו חודש צפוי לרדת ב-0.2%. תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים נותרה 2%.

הישראלים חזרו לקנות

לצד החשש מהתייקרויות, נתוני הפעילות מצביעים על התאוששות ניכרת ברבעון השני. הרכישות בכרטיסי אשראי עלו ב-6.1% לעומת הרבעון הקודם, יצוא הסחורות גדל ב-19.5% במונחים דולריים והיבוא עלה ב-12.1%.

לדברי כלכלני הבנק, חלק משמעותי מהצמיחה נובע משיפור בפריון העבודה. עם זאת, הפעילות המואצת עלולה להגביר את הלחצים להעלאות שכר ולהקשות על המשך הירידה באינפלציה.

בנק ישראל לא צפוי למהר

בנק הפועלים מעריך כי הריבית הנוכחית נמצאת ב"אזור הנוחות" של בנק ישראל. היא אינה פוגעת באופן ניכר בפעילות הכלכלית, למעט השפעתה המצננת על שוק הדיור, ולכן אין ציפייה לשינוי חד במדיניות.

השוק מגלם הפחתה מתונה של רבע אחוז עד סוף 2026, לרמה של 3.25%. בבנק סבורים שזהו תרחיש סביר, בעיקר אם מחירי הדלק והנפט ישובו לרדת. עם זאת, ככל שמועד הבחירות יתקרב, בנק ישראל עשוי להעדיף להמתין עד להתבהרות המצב הפוליטי ולהקמת ממשלה.

ישראל מתנתקת זמנית מהמגמה בעולם

בעוד שתשואות איגרות החוב הארוכות עלו בארצות הברית, בבריטניה ובמדינות נוספות, בישראל הן דווקא ירדו מעט. התשואה על איגרת חוב ממשלתית לעשר שנים עמדה על כ-3.9%, לעומת כ-4.74% בארצות הברית.

כלכלני הבנק מייחסים את הפער בין היתר לכך שהזינוק במחירי האנרגיה משפיע בעוצמה רבה יותר על הכלכלה האמריקנית, וכן לצורכי המימון הגבוהים של הגירעון בארצות הברית.

הבינה המלאכותית מחלקת את השווקים

הסקירה מצביעה גם על הקושי של המשקיעים להעריך מי מחברות הענק תצליח להפוך את ההשקעות העצומות בבינה מלאכותית לרווחים. מניית מטא נפלה ב-8% לאחר שהשוק התמקד בהוצאות הענק ובהיחלשות תזרים המזומנים, ואילו מניית מיקרוסופט זינקה ב-15% משום שהמשקיעים התרשמו כי היא קרובה יותר להפקת הכנסות מהטכנולוגיה.

המסר של כלכלני הבנק הוא שהשאלה כבר אינה אם הבינה המלאכותית תשנה את הכלכלה - אלא אילו חברות יצליחו להרוויח ממנה בעולם תחרותי ורווי השקעות.