העסקה שעצרה את התקיפה - ותוכנית המלחמה הסודית של אירן למלחמה אזורית

נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ ביטל מתקפה צבאית שתוכננה נגד אירן, לאחר שמדינות המפרץ לחצו על וושינגטון להימנע מהסלמה ולאפשר ניסיון נוסף להגיע להסדר מדיני. לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", נקודת המפנה הגיעה כאשר שר החוץ האירני עבאס עראקצ'י הגיב בחיוב להצעה חדשה שהעבירה קטר בנוגע לפתיחת מצר הורמוז לתנועת אוניות מסחריות.

ההצעה, שגובשה בתיאום עם ארצות-הברית, אמורה לאפשר לאוניות להיכנס למפרץ הפרסי בצד האירני של המצר ולצאת בצדו העומאני. עם זאת, בשלב זה אין הסכמה סופית, וסוגיות מרכזיות - ובהן מידת השליטה האירנית בתנועה והאפשרות לגבות תשלומים מאוניות - נותרו שנויות במחלוקת. גם לא ברור אם הסכמת עראקצ'י מחייבת את משמרות המהפכה, השולטים בפועל בחלק ניכר מן הפעילות הצבאית האירנית במצר.

טראמפ הודיע כי "קווי המתאר של עסקה" כבר סוכמו וכי בשל ההתקדמות הורה לבטל את המתקפה. עם זאת, גורמים אירניים נמנעו מאישור פומבי של הסכם סופי. להפך - אירן מכחישה: “אין שום הסכם לפתיחת מצר הורמוז הדיווחים שפורסמו שקריים”. הפער בין הכרזותיו של הנשיא לבין העמדה המסויגת בטהרן מותיר פתוחה את האפשרות שהמהלך המדיני ייכשל, כפי שקרה בניסיונות קודמים להשיג הסכמה על פתיחת המצר.

סעודיה וקטר לחצו - האמירויות דרשו יד קשה

מאחורי החלטתו של טראמפ עמד לחץ כבד מצד מדינות המפרץ, ובראשן סעודיה וקטר. יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן שוחח עם הנשיא האמריקני והזהיר כי תקיפה חדשה עלולה להביא לפגיעה נוספת במתקני אנרגיה ובתשתיות חיוניות ברחבי המפרץ. בריאד ובדוחה ביקשו מוושינגטון להעניק למהלך המדיני הזדמנות נוספת.

אלא שבין מדינות המפרץ אין עמדה אחידה. איחוד האמירויות הפצירה בממשל טראמפ לאמץ גישה תקיפה יותר כלפי טהרן, בניגוד לקו הזהיר שמובילות סעודיה וקטר. במקביל, מנהיגי האזור הביעו תסכול גובר מחוסר הבהירות במדיניות האמריקנית - מעבר מהיר בין איומים בתקיפה, עצירת פעולות צבאיות וניסיונות חוזרים לפתוח במשא-ומתן.

ההחלטה האמריקנית התקבלה גם ברקע החשש כי המשך המלחמה יפגע בכלכלה האמריקנית ויעלה את מחירי הדלק לקראת בחירות אמצע הקדנציה. השליטה בתנועה במצר הורמוז, שדרכו עבר לפני המלחמה כחמישית מאספקת הנפט העולמית, העניקה לאירן מנוף לחץ ישיר על מדינות המפרץ ועל הבית הלבן.

התוכנית האירנית להרחבת המלחמה

במקביל למגעים המדיניים חשף ה"ניו-יורק טיימס" כי אירן ניצלה את הפסקת האש הקצרה באביב כדי להכין עם הארגונים הנתמכים על ידה תוכנית חשאית להרחבת המלחמה, למקרה שארצות-הברית תחדש את התקיפות בשטחה.

לפי שני בכירים אירנים שהיו מעורבים בתכנון, מפקדים בכוח קודס של משמרות המהפכה קיימו שיחות מקוונות עם מפקדים בחיזבאללה, עם החות'ים בתימן ועם מיליציות שיעיות בעירק. מטרת התוכנית הייתה לפתוח בהדרגה חזיתות נוספות, לפגוע בבעלות בריתה של ארצות-הברית ולייקר ככל האפשר את המחיר הצבאי, המדיני והכלכלי שישלם ממשל טראמפ.

התוכנית לא נועדה בהכרח להוביל לעימות ישיר ומלא עם הכוחות האמריקניים או עם ישראל. לפי העיתון, התקיפות תוכננו כך שיערערו את היציבות האזורית, יפגעו בנתיבי האנרגיה והמסחר ויאלצו את מדינות המפרץ להפעיל לחץ על וושינגטון - אך בלי לגרור תגובה שתסכן את המשטר בטהרן.

במסגרת המהלך הותקפו בסיסים שבהם מוצבים חיילים אמריקנים, מתקן נפט סעודי ואוניות סמוך למצרים ולתעלת סואץ. החות'ים הכריזו ב-20 ביולי על מצור ימי נגד התנועה הסעודית והחלו לתקוף באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים. כך נוצר איום לא רק על מצר הורמוז, אלא גם על הנתיב החלופי העובר בים סוף, במצר באב אל-מנדב ובתעלת סואץ.

שלוחות עצמאיות - אך מתואמות

הדיווח מדגיש כי הארגונים אינם פועלים כבובות מוחלטות של טהרן. חיזבאללה נחשב לארגון המתואם ביותר עם אירן, המיליציות בעירק שומרות על מידה משתנה של עצמאות, והחות'ים מנהלים גם מערכה הנובעת מן האינטרסים שלהם מול סעודיה ומן המלחמה המתמשכת בתימן.

עם זאת, הגורמים השונים חולקים יעד מרכזי: הפעלת לחץ על ארצות-הברית ועל בעלות בריתה, תוך פגיעה בנתיבי הסחר והאנרגיה. גורמים אירנים תיארו את המיליציות ככלים שיש להפעיל בעיתוי ובמקום המתאימים כדי להשיג את ההשפעה המרבית.

אירן אף הגבירה את מעורבותה הישירה בחיזבאללה לאחר הפגיעה הקשה שספג הארגון במלחמה עם ישראל. לפי גורמים לבנוניים ומומחים שצוטטו ב"ניו-יורק טיימס", מפקדים ממשמרות המהפכה הוצבו בתפקידי השפעה במערך ההנהגה של חיזבאללה וסייעו בשיקום יכולותיו. בעירק פעלו יועצים ומפקדים של כוח קודס מבסיסי המיליציות השיעיות.

הפסקת התקיפה אינה סוף המשבר

שני הדיווחים מציגים תמונה מורכבת: מדינות המפרץ הצליחו לפי שעה למנוע מתקפה אמריקנית חדשה, אך המהלך אינו נשען עדיין על הסכם חתום ומחייב. במקביל, אירן הוכיחה כי היא מסוגלת להשתמש בשלוחותיה ובנתיבי הסחר האזוריים כדי להרחיב את העימות בלי לנהל לבדה מלחמה ישירה מול ארצות-הברית.

הסכמה סופית על פתיחת מצר הורמוז עשויה להפחית את הלחץ על שוקי האנרגיה ולהרחיק מתקפה אמריקנית. כישלון המגעים, לעומת זאת, עלול להחזיר במהירות את האיום הצבאי - כאשר תוכנית ההסלמה האירנית והכוחות שנועדו לבצע אותה כבר פועלים בכמה זירות במזרח התיכון.