חומצת האמינו ארגינין עשויה למלא תפקיד מרכזי ביכולתה של מערכת החיסון לזהות תאים סרטניים ותאים שנדבקו בנגיפים. מחקר חדש מצא כי מחסור בארגינין פוגע בייצור חלבונים המציגים למערכת החיסון מה מתרחש בתוך התא, ואילו העלאת רמתה בתזונת עכברים חיזקה את ההגנה מפני גידולים וזיהומים נשימתיים.
המחקר פורסם (30.7.26) בכתב העת Cell ונערך בהובלת חוקרים מאוניברסיטת רוקפלר בניו-יורק. הממצאים התקבלו בתאים ובדגמים של עכברים, ולכן עדיין אין לדעת אם תוספת ארגינין תשיג תוצאה דומה בבני אדם.
מערכת הזיהוי של התא נתקעה
במרכז המחקר נמצאים חלבוני MHC-I, המוצגים על פני כמעט כל תא בגוף. הם נושאים מקטעים זעירים של חלבונים מתוך התא ומאפשרים לתאי מערכת החיסון לבדוק אם התא תקין, סרטני או נגוע בנגיף.
החוקרים גילו כי ייצור החלבונים האלה תלוי במיוחד בזמינות ארגינין. כאשר רמת חומצת האמינו הייתה נמוכה, המכונה התאית המייצרת חלבונים נתקעה שוב ושוב בעת קריאת הקוד הגנטי של MHC-I. בעקבות זאת פחתה כמות החלבון על פני התא, והוא נעשה פחות גלוי למערכת החיסון.
לדברי החוקרים, החלבונים מכילים מספר חריג של רצפים הדורשים ארגינין. כאשר חומר הגלם חסר, התא מתקשה להשלים את בנייתם.
פחות גידולים בעכברים
החוקרים בחנו עכברים בעלי נטייה לפתח גידולים במעי הגס. תזונה דלה בארגינין הפחיתה את רמות MHC-I ונקשרה למספר גדול יותר של גידולים.
לעומת זאת, עכברים שקיבלו תזונה שהכילה יותר ארגינין הציגו רמות גבוהות יותר של MHC-I ומספר קטן יותר של גידולים. התוצאה מצביעה על אפשרות שזמינות חומצת האמינו משפיעה על יכולתה של מערכת החיסון לזהות תאים חריגים בשלב מוקדם.
הגנה משופרת גם מפני נגיפים
השפעה דומה נמצאה בדגמי זיהום בשפעת ובנגיף הקורונה של עכברים. העכברים שקיבלו יותר ארגינין נשאו כמות קטנה יותר של נגיפים בריאות ופיתחו דלקת מתונה יותר.
בניסוי בשפעת נמצא כי גם מתן ארגינין לאחר ההדבקה שיפר את שיעור ההישרדות. החוקרים סבורים כי העלאת רמות MHC-I אפשרה למערכת החיסון לזהות ולסלק ביעילות רבה יותר את התאים הנגועים.
לא המלצה ליטול תוספים
הממצאים מציעים מנגנון חדש המקשר בין תזונה לבין אחת ממערכות הזיהוי החשובות של מערכת החיסון. בעתיד ניתן יהיה לבחון אם ארגינין עשויה לשפר טיפולים חיסוניים נגד סרטן או לסייע לאוכלוסיות מסוימות להתמודד עם זיהומים.
עם זאת, אין להסיק מן המחקר כי נטילת תוסף ארגינין מונעת סרטן או מרפאת זיהומים. המחקר נערך בעיקר בעכברים, והמינון שנמצא יעיל בהם אינו בהכרח מתאים או בטוח לבני אדם.
ארגינין משתתפת גם בהרחבת כלי דם, בחילוף החומרים ובתהליכים נוספים. השפעתה עשויה להשתנות בין אנשים, מחלות וסוגי גידולים, וחלק מהתאים הסרטניים עצמם עשויים להשתמש בה לצורך גדילתם.
לכן נדרשים ניסויים קליניים שיקבעו באילו מצבים ארגינין עשויה להועיל, מהו המינון המתאים, והאם אפשר לשלב אותה בבטחה עם טיפולים נגד סרטן או מחלות נגיפיות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה