''
נקודה
תל אביב
עננים בודדים
24°
ירושלים 18°
חיפה 23°
באר שבע 21°
אילת 27°
מדורים
שימושי PLUS

העליון דחה ערעור שהגיש עבריין מין בקטינים לאסור פרסום שמו

הנשיא יצחק עמית דחה את ערעורו של אלחנן רוט * רוט הורשע בעבירות מין בקטינים ונידון לשבע שנות מאסר * בית המשפט קבע כי הנזק שייגרם למשפחתו אינו חריג * שמו כבר פורסם בעבר ולכן אין הצדקה לאיסור כעת

יואב יצחק
י"ז אב התשפ"ו
הנשיא עמית. "אינטרס הפומביות גובר" [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
הנשיא עמית. "אינטרס הפומביות גובר" [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90] צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אלחנן רוט נגד מדינת ישראל, בו ביקש לאסור את פרסום שמו בעקבות הרשעתו בעבירות מין שבוצעו בקטינים. בהחלטתו (יום ד', 29.07.26), פסק הנשיא יצחק עמית במסגרת הערעור הפלילי (עפ"א 56308-07-26) כי בקשתו של רוט נדחית מאחר שאינטרס הפומביות גובר. בכך הותיר בית המשפט על-כנו את עונש שבע שנות המאסר בפועל שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי, תוך דחיית הבקשה לחיסיון.

בערעור שהגיש, טען רוט כי פרסום נוסף של הפרשה עלול להגביר את הסיכון לאובדנות מצדו, לאחר שכבר פגע בעצמו בתקופת המעצר. בנוסף, הסניגורית שלו הדגישה את הפגיעה הקשה במשפחתו החיה בחברה סגורה, ובמיוחד באחיו הקטין השרוי במצב נפשי קשה מאז הפרסום הראשון. נטען כי השיפור במצבו של האח עלול לרדת לטמיון אם הפרשה תפורסם שוב ברבים.

נטל ההוכחה הכבד לאחר ההרשעה

הנשיא עמית ציין בהחלטתו כי הנטל להוכיח את קיומו של אחד החריגים לעקרון פומביות הדיון מוטל על המבקש, ומדובר בנטל כבד במיוחד. הוא הדגיש כי במקרה זה הנטל כבד אף יותר מהרגיל, שכן "המדובר במערער שכבר הורשע בדינו כך שלא עומדת לו חזקת החפות". בית המשפט ערך הבחנה בין חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום לבין נאשם שהורשע.

השופט קבע כי עוצמתו של האינטרס בפרסום שמו של נאשם שהורשע גדולה משמעותית מהאינטרס שבפרסום שמו של חשוד. מעבר לכך, צוין כי שמו של רוט כבר פורסם בעבר ובקשות קודמות שלו לאיסור פרסום כבר נדחו על-ידי בית המשפט המחוזי. לפיכך, בית המשפט קבע כי "ספק אם יש תועלת וטעם באיסור הפרסום בשלב זה".

דחיית המסמכים הרפואיים והמקצועיים

ההחלטה התייחסה גם למסמכים השונים שהגיש המערער בניסיון לבסס את עילת החיסיון ולמנוע את פרסום גזר הדין. הנשיא עמית מתח ביקורת על מכתבה של המטפלת באחיו של רוט, וציין כי אינו בגדר חוות דעת. יתרה מכך, הודגש כי המטפלת היא למעשה קרובת משפחתו של המערער שאף מונתה כמפקחת עליו.

בנוסף, בית המשפט פסל את משקלם של מסמכים מטעם עובדת סוציאלית ומכתב מרופא, בקובעו כי אין בהם קביעה המעידה שהפרסום יוביל למצב אובדני. לסיכום פסק השופט כי "הנזק עליו מצביע המערער אינו חורג מהנזק 'הרגיל' והטבעי הנלווה דרך קבע להרשעה בביצוע עבירות מסוג זה", ודחה את הערעור.

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית המשפט העליון
סוג הליך ומספרו: עפ"א 56308-07-26
שופט: הנשיא יצחק עמית
מערער: אלחנן רוט
משיבה: מדינת ישראל
באת-כוח המערער: עו"ד מירי פרידמן
באת-כוח המשיבה: עו"ד חוה קליימן

יצחק

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה