הפרשן ברק סרי חויב לפצות את השר גדעון סער בגין לשון הרע

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי הפרשן ברק סרי הוציא את דיבתו של שר החוץ גדעון סער, וחייב אותו לשלם פיצויים בסך 18 אלף ש"ח. הסכום הנמוך יחסית שנפסק נובע מכך שהשר סער ורעייתו גאולה הגישו תביעה בסדר דין-מקוצר שהוגבלה ל-75 אלפי ש"ח (37.5 אלף ש"ח לכל תובע).

השופט רועי שחר מתח ביקורת חריפה על סרי ופסק שסרי הפיץ מידע עובדתי כוזב במסגרת הליך תביעה אזרחית (תאד"מ 3341-05-25). השופט דחה על הסף את התביעה המקבילה של אשת התקשורת גאולה אבן סער, בשל זאת שהפרסום כוון לשר סער - גם אם שמה של גאולה שורבב לפרסום. נקבע כי שלושת הפרסומים השונים של סרי ייחסו לשר, ללא ביסוס, ניצול של כספי הציבור לחופשה.

ראשית הפרשה בחופשת פסחא באפריל, כאשר בני הזוג סער טסו לממלכה המאוחדת. השניים רכשו את כרטיסי הטיסה חודשים מראש ומימנו אותם ואת השהות בדירת נופש מכיסם הפרטי. במהלך הביקור בלונדון, השלים השר פגישת עבודה מקצועית עם מזכיר החוץ של בריטניה. דבר הפגישה פורסם באופן רשמי על-ידי דוברות משרד החוץ, מה שהוביל את סרי לפתוח במתקפה נגד השר ברשתות החברתיות ובתקשורת.

עלילת פגישות הסרק והמתקפה בתקשורת

בפרסומו הראשון ברשת X (יום ה', 17.04.25), כתב סרי בזלזול: "די גדעון, בחייאת, די. בבריטניה חוגגים פסחא... הפגישות שלך לא מעניינות אף אחד בלונדון. תגיד שרצית לטוס לכמה ימים ללונדון עם גאולה על חשבוננו, ובדרך קוששת כל מיני פגישות להצדיק את הנופש". שר החוץ הגיב בו ביום ודרש מסרי בטוויטר כי יתנצל מיד על עלילת הכזב, אך הלה סירב לסגת.

חרף אזהרת השר, סרי החריף את טענותיו והתראיין בערוץ 12 (שבת, 19.04.25). שם טען לפרקטיקה מוכרת שבה שרים מסדרים "2-3 פגישות שיצדיקו את הנסיעה" כדי לממן אירועים פרטיים. בתוכנית הרדיו שלו ב-103FM (יום א', 20.04.25), דחה סרי אפשרות לפשרה וקרא: "יש שרים שנוסעים על חשבון המדינה לנסיעות מיותרות... מבלים על חשבון המדינה עם טענות מגוחכות. הדבר הזה צריך לצאת ולהיחשף ברעש גדול".

השופט שחר קבע חד-משמעית כי הפרסומים מהווים לשון הרע נגד השר, שכן הם מבזים אותו ומייחסים לו התנהלות שלוחת רסן וניצול משרתו השלטונית. באשר לרעיית השר גאולה אבן סער, פסק בית המשפט כי שמה שורבב לפרסומים אך ורק כדי להדגיש את המימד המשפחתי. השופט ציין כי הביקורת כוונה בבירור כלפי השר בלבד, וכי התביעה מצידה של רעייתו לקתה בכלליות יתר, ולכן נדחתה.

צילום: ברק סרי. פרסם שקרים [צילום: חדשות הבוקר, קשת 12]

קריסת מערך ההגנה של העיתונאי

הנתבע הציג שורת טענות הגנה אשר נדחו כולן על-ידי בית המשפט. השופט קבע כי סרי לא הוכיח שסער מימן את הטיסה מכספי מדינה, וכי התשלומים הפרטיים הוכיחו את ההפך המוחלט. בית המשפט אף דחה את ניסיונו של סרי לחסות תחת "הגנת האמת המורחבת", והבהיר כי הפרשן כשל בהוכחת העובדות שעליהן ביסס לכאורה את מסקנותיו הפוגעניות כלפי שר החוץ.

השופט דחה גם את הטענה ולפיה מדובר ב"הבעת דעה". בפסק הדין נכתב כי האדם הרגיל מתייחס לדבריו של סרי כאל הבעת עובדה מוגמרת. בית המשפט הדגיש כי פרסום כזה אינו חוסה תחת הגנת תום הלב, במיוחד כאשר הנתבע לא ביצע בדיקה סבירה של העובדות טרם הפרסום, נמנע מלבקש תגובה משר החוץ וחזר על ההשמצות גם לאחר שהוזהר על כך.

תביעת השתקה ואכיפה בררנית

סרי ניסה לטעון כי מדובר ב"תביעת השתקה" וכי מתקיימת אכיפה בררנית משום שלא נתבעו מאות מגיבים אחרים ברשת. השופט שחר דחה זאת בתוקף וקבע: "התובע הוא אדון לתביעתו והוא שמחליט את מי לתבוע". בית המשפט מתח ביקורת חריפה על ניסיונו של סרי לגרור לתיק פרסומים ישנים משנת 2014, במטרה להלך אימים על התובעים ולהפוך את ההליך המשפטי לזירת התגוששות פוליטית.

בהתייחסו לחופש העיתונות, הבהיר בית המשפט כי זכות זו אינה מקנה לעיתונאים חסינות מפני אמירת כזב. השופט ציין בפסק הדין כי על איש תקשורת לחשוף מחדלים של השלטון, אך באותה נשימה מחובתו להציג עובדות מבוססות בלבד. בית המשפט הוסיף כי דווקא הקפדה של עיתונאי על האמת היא שמקנה את המשקל והחשיבות לתחקירים שהוא מפרסם, ולא הטחת האשמות ללא בדיקה.

שיקולי הפיצוי וחוסר במיצוי הליכים

לקראת שלב פסיקת הפיצויים, מנה השופט את החזרתיות המרובה בפרסומים כגורם מחמיר, חרף ההכחשה המיידית של סער. בנוסף, נזקפה לחובתו של הנתבע החשיפה העצומה של הפרסומים בטלוויזיה וברדיו. עם זאת, השופט איזן זאת אל מול מעמדו הציבורי של סער, שלקח על עצמו ביודעין תפקיד בכיר החשוף לביקורת, ואשר בחירתו לערב עניינים מקצועיים ופרטיים בנסיעה אחת תרמה רקע ליצירת הפרסומים.

פקטור משמעותי נוסף בהפחתת הפיצוי היה המהירות בהגשת התביעה. השופט ציין כי סער מיהר לתבוע ללא שליחת מכתב התראה טרם נקיטת הליכים. לו היה נשלח מכתב מלווה בקבלות, ציין בית המשפט, ייתכן שסרי היה מתקן את הפרסום כפי שאף הצהיר בדיון המקדמי כי "לתקן זה נותן לך אמינות". בשל כך הועמד הפיצוי על 18,000 שקלים בלבד, וכל צד יישא בהוצאותיו.

פרטי ההליך המשפטי