מהגשה מקוונת לעליון ועד הרחבת הגישור: משרד המשפטים משנה את סדרי הדין

משרד המשפטים מבקש לצמצם הפתעות ועיכובים במשפטים אזרחיים ומפרסם טיוטה לתיקון תקנות סדר הדין האזרחי, הכוללת שורה של שינויים שנועדו להבהיר את חובות בעלי הדין, לצמצם מחלוקות דיוניות ולהרחיב את השימוש בהליכים חלופיים ליישוב סכסוכים. בין השינויים המרכזיים: הרחבת פגישות המהו"ת לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אפשרות להגיש מרחוק מסמך ראשון בתיק המתנהל בבית המשפט העליון וחובה לכלול ברשימת העדים גם בעלי דין ומומחים שצפויים להעיד.

בדברי ההסבר נכתב כי חלק מהתיקונים נועדו להבהיר סוגיות שהתבררו במהלך יישום תקנות סדר הדין האזרחי הקיימות. התקנות מסדירות את ניהול ההליכים האזרחיים בבתי המשפט, והתיקונים המוצעים מבקשים בעיקר למנוע אי-בהירות, הפתעות דיוניות ובזבוז זמן שיפוטי.

פגישות מהו"ת גם בבית המשפט המחוזי

אחד השינויים הבולטים הוא הרחבת פגישות המהו"ת - מידע, היכרות ותיאום - גם לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. כיום מופעל ההליך בבתי משפט השלום, והוא נועד לבחון בתחילת ההליך אם ניתן ליישב את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט.

משרד המשפטים מסתמך על ממצאי הערכה של יחידת הגישור בהנהלת בתי המשפט, שטרם פורסמו לציבור. לפי הנתונים המובאים בטיוטה, 40% מפגישות המהו"ת מסתיימות בהחלטה של הצדדים לפנות לגישור, ויותר מ-60% מהליכי הגישור מסתיימים בהסדר. עוד נטען כי גם בתיקים שאינם מסתיימים בגישור, ההליך עשוי לקצר את חיי התיק, להפחית את מספר הדיונים ולהגדיל את הסיכוי לפשרה.

לפי הטיוטה, 85% מעורכי הדין שהשתתפו בפגישות מהו"ת ציינו כי ימליצו ללקוחותיהם לפנות לגישור בעתיד. הרחבת ההליך למחוזי בתל אביב מוצגת כניסוי הדרגתי ומפוקח, שיאפשר לבחון בהמשך את החלתו בבתי משפט מחוזיים נוספים.

עם זאת, הנתונים שעליהם מבוססת ההרחבה עדיין לא פורסמו, ולכן לא ניתן בשלב זה לבחון באופן עצמאי את שיטת הבדיקה, מספר התיקים שנבדקו או מידת הייצוגיות של הממצאים.

לא רק גישור

התיקון המוצע מבקש גם להבהיר כי פגישת המהו"ת אינה מיועדת רק לבחינת האפשרות להעביר את התביעה לגישור. לפי הנוסח החדש, הצדדים ומגשר המהו"ת יוכלו לבחון פנייה לכל מנגנון חלופי ליישוב סכסוך.

בהתאם לכך, נציגי המדינה, רשויות מקומיות, חברות ביטוח ותאגידים לא יידרשו להגיע לפגישה רק עם עמדה בעניין גישור, אלא עם עמדה רחבה יותר באשר לאפשרות להעביר את הסכסוך למנגנון חלופי מתאים.

מסמך ראשון לעליון יוגש מרחוק

שינוי נוסף נוגע להגשת כתבי בית דין לבית המשפט העליון. התקנות הקיימות אינן מאפשרות להמציא באמצעי מקוון את המסמך הראשון המוגש בתיק המתנהל בעליון.

בטיוטה נכתב כי לאחרונה הוטמעה בבית המשפט העליון מערכת "נט המשפט", המאפשרת להעניק שירותי הגשה מרחוק בדומה לערכאות האחרות. בשל כך מוצע לבטל את החריג ולאפשר גם את הגשת המסמך הראשון בתיק באופן מקוון.

המהלך עשוי לחסוך הגעה פיזית למזכירות בית המשפט ולהשוות את הליכי ההגשה בעליון לאלה הנהוגים בבתי משפט השלום והמחוזיים. לפי הטיוטה, השינוי יחול על הליכים שייפתחו ביום כניסת התקנה לתוקף או לאחריו, אך מועד התחילה טרם נקבע.

חובת פירוט בתביעה

על-פי תיקון נוסף, תובע הטוען כי הנתבע הפר חובה חקוקה יידרש לציין כבר בכתב התביעה מהו החיקוק שהופר לטענתו. כיום החובה אינה כתובה במפורש בתקנה, אף שמשרד המשפטים סבור כי היא נובעת מעקרונות היסוד של סדר הדין.

מטרת השינוי היא למקד מראש את המחלוקת ולמנוע מצב שבו הצד הנתבע ובית המשפט נדרשים לברר בשלב מאוחר מהו המקור החוקי המדויק שעליו נשענת התביעה.

גם מומחים ובעלי דין ברשימת העדים

הטיוטה מבקשת לקבוע במפורש כי רשימת העדים המוגשת לפני ישיבת קדם המשפט תכלול גם את בעלי הדין עצמם וכן מומחים מטעמם, אם הם צפויים למסור עדות במשפט.

בדברי ההסבר נכתב כי מטרת רשימת העדים היא לאפשר דיון "בקלפים פתוחים" ולמנוע הפתעה בנוגע לזהות מי שצפוי להעיד. התיקון מעגן במפורש פרשנות שכבר אומצה בפסיקת בית המשפט העליון ולפיה המונח "עדים" כולל גם עדים מומחים.

הגבלות על בקשות מאוחרות

שינוי דיוני נוסף נוגע לבקשות שיש להגיש בתוך 60 ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון, ובהן בקשות לצירוף צד או לתיקון כתב טענות. לפי ההצעה, בעל דין שלא הגיש בקשה כזאת במועד לא יוכל לצרפה בהמשך לרשימת הבקשות ללא אישור בית המשפט.

משרד המשפטים מסביר כי הגשת בקשות באיחור עלולה להביא לכך שבית המשפט יתחיל לדון בתיק בלי שהתמונה המשפטית המלאה הונחה לפניו, ולעיתים אף לחייב דיון מחדש בסוגיות שכבר נדונו. עם זאת, בית המשפט יוכל להתיר הגשה מאוחרת בהתאם לנסיבות.

הקלה באישור פסקי בוררות

הטיוטה מציעה לפטור צדדים מהחובה לקיים דיון מקדמי כאשר מוגשת בקשה לאישור פסק בוררות והצד שכנגד אינו מבקש לבטל את הפסק. ההנחה היא שבמצב כזה אין מחלוקת ממשית בין הצדדים, ולכן אין תועלת בכינוס דיון מקדמי.

כאשר מוגשת בקשה לביטול פסק הבוררות, החובה לקיים דיון מקדמי תישאר בעינה, משום שבמקרה כזה קיימת מחלוקת המחייבת בירור.

לצד השינויים המהותיים כוללת הטיוטה גם תיקון טכני של הפניה שגויה בתקנות. התקנות טרם נחתמו, והנוסח הסופי ומועד כניסתן לתוקף עשויים להשתנות לאחר השלמת הליך ההערות והאישור.