טראמפ הכריז: מועצת השלום הגיעה להסכם לפירוק חמאס מנשקו

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע (31.7.26) כי "מועצת השלום" הגיעה להסכם היסטורי לפירוק מלא מנשק של חמאס ושל יתר הארגונים החמושים ברצועת עזה. לדבריו, מדובר בצעד מרכזי בדרך לסיום המלחמה, להקמת ממשל פלשתיני חדש ברצועה ולהבטחת ביטחונה של ישראל כך שעזה לא תשמש עוד בסיס למתקפות טרור.

אלא שמבדיקת פרטי המתווה והתגובות שנלוו להודעה עולה כי בשלב זה מדובר בעיקר בהכרזה אמריקנית על פריצת דרך מדינית, ולא בהסכם פומבי חתום וברור. עד כה לא הוצג נוסח רשמי מלא של ההבנות, ולא נמסרה התחייבות פומבית חד-משמעית מצד חמאס למסירת כלל הנשק שברשותו.

הפער בין וושינגטון לירושלים

לפי טראמפ, יישום ההסכם אמור להיעשות בשלבים מובנים. לאחר השלמת הפירוז, צה"ל אמור לסגת בהדרגה, ובמקומו יפעלו כוח ייצוב בינלאומי וכוח משטרה פלשתיני חדש. במקביל, רצועת עזה אמורה לעבור לניהול ממשלה פלשתינית חדשה שתפעל בשיתוף עם "מועצת השלום".

ואולם, בירושלים מיהרו לסייג את ההכרזה. גורמים ישראלים הבהירו כי ההבנות שנדונו בקהיר אינן שקולות להסכם מחייב מול ישראל. העמדה הישראלית נותרה כי כל נסיגה צריכה לבוא רק לאחר פירוק מלא בפועל של חמאס מנשקו, השמדת המנהרות, מחסני הנשק ומתקני הייצור, והבטחה שלא תתאפשר בנייה מחודשת של כוח צבאי ברצועה.

מה עדיין לא ברור

השאלות הפתוחות רבות. לא ברור אם חמאס אכן אמור למסור גם נשק קל ואישי, או רק להוציא משימוש נשק כבד. לא ברור מי יהיה הגורם המפקח על האחסון, האיסוף וההשמדה של אמצעי הלחימה. גם לוח הזמנים עצמו מעורפל: האם ישראל תיסוג במקביל לפירוז, או רק לאחר שיושלם ויאומת.

סוגיה רגישה נוספת היא זהות הגוף הפלשתיני שינהל את הרצועה. המתווה מדבר על מסגרת פלשתינית חדשה, טכנוקרטית, שתיטול אחריות אזרחית וביטחונית ותפעל לצד משטרה חדשה שתאומן ותפוקח. ואולם גם כאן לא ברור עד כמה מדובר בגוף מגובש ובעל יכולת שליטה ממשית בשטח, ועד כמה זהו מנגנון שנמצא עדיין על הנייר.

המבחן האמיתי עוד לפנים

טראמפ הציג את ההודעה כהתפתחות היסטורית, ואף הודה למצרים, לקטר ולטורקיה על מאמצי התיווך. מבחינתו, מדובר בצעד משמעותי ביישום תוכנית 20 הנקודות שלו לעזה. אך מבחינה עיתונאית, לפי שעה, צריך להבחין בין הצהרה מדינית דרמטית לבין הסדר מיושם ומוכח.

לכן, הסיפור האמיתי בשעה זו איננו רק מה שטראמפ אמר, אלא בעיקר מה שעדיין לא הובהר: האם חמאס אכן הסכים להתפרק מנשקו באופן מלא, האם ישראל רואה בכך בסיס מחייב, והאם יש מנגנון אכיפה שיכול להפוך את ההכרזה למציאות בשטח.