מספר העובדים הזרים שהוכרו כקורבנות סחר זינק; בממשלה מזהירים: "קצה הקרחון"

מספר העובדים הזרים שהוכרו בישראל כקורבנות סחר בבני אדם זינק בתוך שנתיים פי שישה - מחמישה עובדים בשנת 2023 ל-30 עובדים בשנת 2025. במשרד המשפטים מזהירים כי גם הנתון הזה אינו משקף את היקף התופעה במלואו, וכי המקרים שאותרו הם "קצה הקרחון" בלבד.

הנתונים הוצגו בישיבת ועדת המנכ"לים לעניין עובדים זרים, שהתכנסה ב-14 ביולי 2026 בהשתתפות נציגי משרד ראש הממשלה, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד העבודה, משרד המשפטים, המשטרה, הפרקליטות, משרד החוץ ומשרד האוצר, ומתפרסמת כעת.

בדיון הוצגו ממצאי הדוח האמריקני בנושא סחר בבני אדם, שלפיהם ישראל מדורגת בדרגה השנייה - מדינה שאינה עומדת במלואה באמות המידה המזעריות למניעת סחר בבני אדם, להגנה על הקורבנות ולאכיפה, אך עושה מאמצים לעמוד בהן. עד שנת 2021 דורגה ישראל בדרגה הראשונה, אך בשנת 2022 הורדה בדירוג בשל ליקויים בתחום האכיפה, ניהול התביעות והעמדת חשודים לדין.

חשש מהחרמת דרכונים וכבילת עובדים

בין הליקויים שעליהם הצביעו גורמי המקצוע: גביית דמי תיווך אסורים, החרמת דרכונים, הגבלת יכולתם של עובדים לעבור בין מעסיקים, פעילות של מתווכים בלתי חוקיים והעסקה ללא היתר. עוד עלו קשיים באיתור יזום של קורבנות ובהגשת תלונות, בין היתר בשל מחסום השפה וחששם של העובדים מפני המעסיקים או מפני הרחקה מישראל.

הדוח מתח ביקורת גם על היעדר בקרה מספקת על חברות ביצוע זרות בענף הבנייה ועל עובדים שהובאו לישראל במסלולים פרטיים. לצד זאת צוינו לחיוב הרחבת ההבאה באמצעות הסכמים בין מדינות, הפעלת מוקד סיוע מסביב לשעון, תוספת תקנים לגופי האכיפה ושיתוף הפעולה עם ממשלות זרות.

ראש החטיבה החברתית במשרד המשפטים הדגישה כי העלייה במספר הקורבנות המוכרים היא תמרור אזהרה. מנגד, ברשות האוכלוסין ציינו כי לא כל הפרה של זכויות עובד היא בהכרח עבירת סחר בבני אדם, וכי העלייה במספר העובדים הזרים בישראל צפויה להביא גם לעלייה במספר העבירות המדווחות.

הרחבת מכסות העובדים הזרים והגעתם ממספר גדול יותר של מדינות יצרו, לדברי גורמי האכיפה, עומס משמעותי. ריבוי השפות מקשה על איסוף מידע ועל חקירת חשדות, ובמשרדי הממשלה אומרים כי נדרשת תוספת ניכרת של חוקרים, מפקחים, תקציבים ותקני כוח אדם.

עיצומים כספיים וחיפוש בטלפונים

צוות בין-משרדי שבחן את כלי האכיפה המליץ להרחיב את סמכויות רשות האוכלוסין ומשרד העבודה ולאפשר להם להטיל עיצומים כספיים בשל הפרות הנוגעות לזכויות עובדים זרים. נציג משרד האוצר מסר כי קיימת נכונות ראשונית לשלב את תיקוני החקיקה בחוק ההסדרים הקרוב.

הצוות הציע גם להסדיר סמכות לחיפוש בטלפונים במעברי הגבול, כדי לאתר ראיות לעבירות חמורות ובהן סחר בבני אדם. במשטרה הבהירו כי מהלך כזה יחייב מסלול משפטי מיוחד והסמכה מפורשת.

המלצות נוספות כוללות איסור על הסדרת ביטוח רפואי לעובד בדיעבד, הגברת האכיפה נגד גביית דמי תיווך, שינוי חלוקת האחריות בין רשויות האכיפה וביטול כפילויות בסמכויות. באוצר הביעו נכונות לבחון את שילוב ההמלצות בהחלטות הממשלה ובחוק ההסדרים לשנת 2027.

45 אלף עובדים שוהים שלא כחוק

לפי הנתונים שהוצגו בדיון, בישראל שוהים כיום כ-45 אלף עובדים זרים שלא כחוק. כ-35% מהם מועסקים בסיעוד הביתי, כ-25% בחקלאות וכ-24% בענף הבנייה. ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין אמר כי לאחר הירידה במספר בקשות המקלט, יש להפנות את עיקר תשומת הלב לטיפול בעובדים השוהים בישראל ללא היתר.

במחצית הראשונה של 2026 הגישו 867 עובדים זרים בקשות מקלט, לעומת 5,403 בכל שנת 2025. ברשות האוכלוסין מייחסים את הירידה, בין היתר, למדיניות האוסרת על עובד שהגיש בקשת מקלט לעבור לעבוד בענף אחר עד להכרעה בבקשתו. גורם נוסף שהוצג הוא החלטת ישראל להכיר בסרי לנקה, החל ב-1 ביולי 2026, כמדינה בטוחה.
עם זאת, בוועדה הועלו ספקות בדבר הקשר הישיר בין מסלול הבאת העובדים לישראל לבין מספר בקשות המקלט. מנכ"ל משרד המשפטים ביקש לקבל ניתוח מפורט לפי מדינות מוצא, ענפי תעסוקה ומסלולי הבאה, כדי לזהות באילו קבוצות קיים סיכון מוגבר לשהייה בלתי חוקית או להגשת בקשת מקלט.

בסיום הדיון הוחלט להזמין לישיבה הבאה את הממונה על השכר, כדי לדווח על המשא-ומתן לחתימה על הסכם שכר קיבוצי לעובדי מערכי האכיפה ברשות האוכלוסין. הוועדה גם ביקשה מאגף התקציבים לפעול לשילוב המלצות הצוות בחוק ההסדרים ובתקציב המדינה לשנת 2027.