שמחה רוטמן הפסיד בתביעת לשון הרע נגד גיא פלג ועיתונאים נוספים

יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן הפסיד בתביעת פיצויים בסכום של מיליון ש"ח בגין לשון הרע שהגיש במסגרת תיק ת"א 19925-11-23. התיק התנהל בבית משפט השלום בירושלים בפני השופט אורן סילברמן, סגן הנשיא. התביעה הוגשה נגד העיתונאי גיא פלג, מנכ"ל חדשות 12 אבי וייס, חברת החדשות הישראלית בע"מ, שידורי קשת בע"מ, וכן נגד איתי ורד, שלומי אלדר, דן עדין ורן הר נבו.

בתביעה טען רוטמן כי ביום 01.11.23, פרסם גיא פלג בכתבה ובערוץ 12 כי רוטמן אמר בישיבה סגורה עם נציגי משרד המשפטים והשב"כ שדם האחים הלל ויגל יניב שנרצחו בחווארה אדום יותר מדם הנרצחים בשבעה באוקטובר. רוטמן טען כי מדובר בעלילת שווא שנועדה להכפישו ולפגוע בשליחותו הציבורית, ודרש פיצוי כספי ללא הוכחת נזק לצד חיוב הנתבעים במתן הודעת התנצלות והעברת הכספים ליישובי עוטף ישראל שבדרום.

צילום: פלג. דיבר אמת [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]

הכרעת בית המשפט וניתוח הראיות

הנתבעים טענו מנגד כי הדיווח היה אמת לאמיתה והתבסס על תרשומת פנימית ועל עדותם של גורמים אובייקטיביים שנכחו בדיון הסגור. בפתח פסק הדין ציין השופט אורן סילברמן כי יש לבחון את התביעה בארבעה שלבים הכוללים את בחינת קיומו של פרסום, משמעותו האובייקטיבית והאם מדובר בלשון הרע, לצד בדיקת תחולת ההגנות וקביעת הסעד המשפטי המתאים בנסיבות העניין.

השופט קבע בפסק הדין כי הוכחה הגנת אמת הפרסום בהתאם לחוק איסור לשון הרע, שכן עדותן של רפרנטיות משרד המשפטים ועורכות הדין לילך וגנר, אביגיל סון פלדמן וקרן רוט היו אמינות ועקביות לחלוטין. העדות אישרו כי חבר הכנסת רוטמן אמר את הדברים בלהט הדיון הסגור בטונים גבוהים, תוך הבעת ביקורת חריפה על מדיניות הפרקליטות וקישור ישיר בין מותם של האחים יניב לבין היעדר שינוי מדיניות מוקדם יותר.

דחיית התביעה נגד יתר הנתבעים

בית המשפט בחן בקפדנות גם את מעורבותם של יתר הנתבעים אשר שיתפו את הפרסום ברשתות החברתיות וברשת הטוויטר. השופט קבע כי שיתוף פרסום חדשותי המגיע מגוף תקשורת מרכזי ומוביל אינו מקים עילת תביעה עצמאית, וכי מתוקף תפקידו הציבורי המרכזי כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, חבר הכנסת רוטמן חשוף מטבע הדברים לביקורת ציבורית רחבה המוגנת תחת חופש הביטוי.

נוסף על כך, השופט דחה את כל טענות התובע לפיהן נעשו פרסומים זדוניים מצד העיתונאים ומשפיעני הרשת, וקבע כי עומדות לנתבעים הגנת תום הלב המלאה והגנת העיתונאות האחראית. בשל התנהלות דיונית חריגה של כל הצדדים והארכת הדיונים שלא לצורך משפטי אמיתי, הורה השופט על דחיית התביעה המלאה תוך מתן החלטה שלא לעשות צו הוצאות.