מצבן של המועצות המקומיות במגזר הערבי - חמור

הגירעון של המועצה המקומית עראבה מסתכם במחצית הראשונה של 2004 בסך של 140 מיליון שקל - ולא בסכום של 85 מיליון שקל כפי שפורסם לאחרונה.

נתון זה ונוספים נמסרו על-ידי מוחמד נעמאנה, סטודנט לתואר שני במנהל עסקים בשלוחת אוניברסיטת דרבי, במסגרת עבודה שהכין על השינויים הארגוניים בעראבה. נעמאנה הינו תושב עראבה העובד במועצה המקומית והוא הונחה בהכנת העבודה על-ידי פרופסור מיכאל קריינדלר.

עובדי המועצה המקומית עראבה, שאמורה על-פי התכנון להפוך בקרוב לעיר, משרתים אוכלוסייה של למעלה מ-20,000 אזרחים. המועצה אחראית למתן שירותי חינוך, רווחה, תשתיות, בריאות ואיכות הסביבה.

במועצה מועסקים כ-400 עובדים, מתוכם 60 מורים, והם כאמור לא מקבלים שכר חודשים ארוכים בגלל המשבר הכלכלי החמור אליו נקלעה עראבה בשנתיים האחרונות.

הרוב המכריע של עובדי המועצה לא קיבלו שכר 8 חודשים ויותר וחלקם נזקקים לסיוע מבתי תמחוי ומשאריות שנזרקות בשווקים לזבל. חלקם עברו לארוחות המורכבות מלחם, טחינה ושאריות של ירקות בלבד.

המועצה המקומית אינה נבחרת על בסיס כישורים ניהולים אלא על בסיס שיקולים חמולתיים, מקומיים, דבר המקשה, לדעת מוחמד נעמאנה, על אופן הניהול התקין של המועצה, משליך על עובדי הארגון בכל הדרגים ובמקרים רבים משפיע לשלילה על רמת הביצועים שלהם. שיקולים חמולתיים גורמים כידוע לאפשרות של שינויי שלטון תכופים יחסית.

בדרבי מציינים שעראבה נמצאת בתהליך של מעבר מכפר למעמד של עיר. על כן אחד מיעדי המועצה הוא להבטיח תכנון וביצוע פרויקטים ייחודיים בתשתית (לאחר פיגור חמור בנושא התשתיות שנמשך שנים רבות) - תהליך הנמצא שוב בפיגור מהמתכונן.

תקציב המועצה השנתי עומד על 52 מיליון שקל (תקציב רגיל) ועוד כ-35 מיליון שקל תקציב שנתי (תב"ר) ב-2003 לביצוע פרויקטים שונים ולחינוך. יש לציין שתקציב שכר עובדי המועצה מהווה 64% מהתקציב הרגיל ומדובר בחריגה של כ-23% בסעיף השכר בלבד.

נעמאנה ואנשי דרבי מציינים כי הדו"חות הכספיים בעראבה מראים גירעונות שגדלים מדי שנה בקצב מהיר, ללא בקרה ועמידה ביעדים.

הגירעון ב- 1999 התחיל ב-23 מיליון שקל והגיע לכ-98 מיליון שקל ב-2003 וכיום הוא מסתכם כאמור בכ-140 מיליון שקל.

במקביל שביעות הרצון של תושבי עראבה ירדה לשפל שלא היה כמוהו והתבטאה בהפגנות תושבים סוערות (שלא זכו לחשיפה תקשורתית כיוון שמדובר ביישוב ערבי). זאת אחרי שספקים הפסיקו לספק מוצרים לתושבים כמו חברת "מקורות" שניתקה את המים.

בעיה נוספת שמטרידה את התושבים היא רמת החינוך הנמוכה והירידה החדה בשיעור הזכאות לבגרות בביה"ס התיכון. תלמידים רבים בעלי הישגים בבגרות לא יכלו להירשם ללימודים אקדמאים בגלל בעיות של חשדות להעתקות בבחינות הבגרות תופעה שחוזרת על עצמה בשנים האחרונות. חשדות אלה פגועים קשות בדימוי מערכת החינוך בעראבה.

המועצה המקומית עראבה נמצאת בבעיה ניהולית קשה המשתקפת היטב בקשיים הפיננסים ובאי תשלום משכורות - תוך מתן שירותים באופן לא סדיר.

מצב זה מחייב התייעלות ומדיניות כללית ברורה - דבר שאינו קיים בשטח בשל כשלים בניהול התקציבים ומדיניות לא נכונה של שכר ומינויים. לא בטוח שתוכנית הבראה תצליח לשקם את עראבה והיא עלולה להיות טיפול קוסמטי זמני.

חשוב לזכור שעראבה סובלת מפיגור מתמשך בהקצבות משרדי הממשלה בהשוואה ליישובים יהודיים בצפון ובכל ישראל.