הסניגוריה הציבורית: יותר מ-23 אלף כלואים - אלפים ישנים ללא מיטות

דוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2025 מציג תמונה חריפה של מערכת אכיפת החוק והכליאה בישראל: מעצרים שניתן היה למנוע, מתקני כליאה החורגים באלפי מקומות מהתקן החוקי, אסירים המוחזקים בצפיפות קשה ומאות בני נוער שכתבי האישום נגדם בוטלו. לצד הביקורת, הדוח מתעד שתי הרשעות ברצח שבוטלו לאחר שנות מאסר ממושכות.

הסניגוריה הציבורית ייצגה במהלך 2025 ב-124,966 הליכים, מהם 31,677 תיקים פליליים. בתחום המעצרים העניקה הסניגוריה ייצוג ב-31,192 הליכי מעצר לצורכי חקירה וב-16,729 הליכי מעצר עד תום ההליכים. לטענתה, חלק ניכר מהעצורים שוחררו בתוך יממה, ולעיתים בתנאים שקצין משטרה היה מוסמך לקבוע מלכתחילה - נתון המעורר שאלה אם היה צורך להביאם למעצר בבית המשפט.

שיעור ההודעות שהעבירה המשטרה לסניגוריה על עצורים שביקשו להיוועץ בעורך דין לפני חקירתם עלה ל-77.3%, לעומת 75.4% ב-2024. למרות השיפור, המשמעות היא שבכמעט רבע מהמקרים שבהם עצור ביקש ייעוץ, בקשתו לא הועברה לסניגוריה.

כ-8,700 כלואים מעל התקן

הנתונים הקשים ביותר בדוח נוגעים לבתי הכלא. תקן הכליאה הקבוע בחוק עומד על 14,500 מקומות, אך בפועל הוחזקו בישראל יותר מ-23,200 כלואים - חריגה של כ-8,700 בני אדם.

כ-61% מכלל הכלואים, ובהם כ-41% מהאסירים והעצורים הפליליים, הוחזקו בשטח מחיה שאינו עומד בדרישות הדין. כ-4,400 כלואים לנו שלא על מיטות, ובהם כ-1,900 כלואים פליליים. בביקורי הסניגוריה במתקנים נמצאו צפיפות קשה, ליקויי תברואה והיגיינה, מזיקים, אוורור לקוי ומחסור בציוד בסיסי.

הדוח מצביע גם על ירידה בשחרורים המוקדמים, אף ששחרור על-תנאי עשוי לצמצם את הצפיפות ולסייע בשיקום. במהלך השנה ייצגה הסניגוריה ב-1,958 הליכים בפני ועדות שחרורים. עוד התברר כי כ-800 אסירים ויתרו על זכותם להופיע לפני הוועדות ולבקש שחרור מוקדם - תופעה שהסניגוריה דורשת לבחון לעומק.

343 כתבי אישום נגד קטינים בוטלו

בשנת 2025 ייצגה הסניגוריה ב-13,077 הליכים הנוגעים לבני נוער. בעקבות בקשות שהגישו הסניגורים בוטלו 343 כתבי אישום. מבין התיקים שהסתיימו בבתי משפט השלום לנוער, בניכוי תיקים הנוגעים לעבירות על חוק הכניסה לישראל, כ-57% הסתיימו ללא הרשעה.

הסניגוריה ייצגה גם 736 נאשמים עם מוגבלות נפשית או שכלית שההליך בעניינם הסתיים במסלול הפסיכיאטרי: ב-488 מקרים הופסקו ההליכים וב-248 מקרים זוכו הנאשמים מחמת אי-שפיות.

לפי הדוח, חלק ניכר מלקוחות הסניגוריה מתמודדים עם מצוקות כלכליות, חברתיות ונפשיות שעמדו ברקע הסתבכותם. לאחר השלמת פריסתם של בתי המשפט הקהילתיים ברחבי הארץ, נתקלה המערכת בקושי למלא את מכסות המשתתפים בחלקם - אף שהם נועדו לשמש חלופה טיפולית למאסר.

זיכויים לאחר עשרות שנות מאסר

המחלקה למשפטים חוזרים רשמה ב-2025 שני הישגים יוצאי דופן בתיקי רצח. ג'מיל סרור שוחרר לאחר כ-15 שנות מאסר, לאחר שהוצגו ראיות חדשות שלפיהן הרשעתו התבססה על עדויות מתואמות של בני משפחה יריבה שביקשו להסתיר את זהות היורה.

סופיאן מסלוחי זוכה בהסכמת המדינה לאחר יותר מ-30 שנה. הסניגוריה טענה כי הרשעתו נשענה על הודאת שווא שנגבתה תוך הפעלת לחצים ותחבולות חריגות. בית המשפט העליון קבע כי נגרם לו עיוות דין בשל הסתירה בין הערכאות: אחת הסתמכה על הודאתו והרשיעה אותו, ואחרת קבעה כי גרסתו לאירוע מופרכת.

הדוח מזכיר גם את פסיקת בג"ץ שקבעה כי המשטרה אינה רשאית לחפש בטלפון נייד או בחומר מחשב על יסוד הסכמת הנחקר בלבד, ללא צו שיפוטי. בכך הסתיים מאבק ממושך של הסניגוריה נגד נוהג שלדבריה פגע פגיעה עמוקה בפרטיות.

ביקורת על הרחבת סמכויות האכיפה

הסניגוריה מזהה בשנים האחרונות מגמה של הרחבה ניכרת בסמכויות השיטור והאכיפה. כדוגמה היא מציינת הצעה לאפשר הכרזה על ארגון פשיעה כארגון טרור, ובכך להחיל על ההליך הפלילי כלים חריגים ופולשניים שנועדו במקור להתמודדות ביטחונית.

לדבריה, הגדרות עמומות עלולות להביא לאכיפת יתר ולאכיפה בררנית. הדוח מותח ביקורת גם על הארכת הסדרי חירום מתקופת המלחמה ועל ניסיונות להפוך חלק מהם להסדרי קבע, גם לאחר פקיעת מצב החירום.

עם זאת, יש לקרוא את הממצאים בהקשרם: מדובר בדוח של גוף שתפקידו לייצג חשודים, נאשמים ואסירים ולהגן על זכויותיהם. הנתונים הכמותיים חשובים, אך חלק מהמסקנות והביקורת משקפים את עמדתה המוסדית של הסניגוריה ואינם כוללים בדוח תגובות מלאות של המשטרה, שירות בתי הסוהר או התביעה.