הכנסת אישרה רפורמה מקיפה בניירות ערך ובקרנות השקעה פרטיות

מליאת הכנסת אישרה (28.7.26) בקריאה שנייה ושלישית, בישיבת פגרת בחירות מיוחדת, את הצעת החוק לעידוד פעילות בשוק ההון, הכוללת שני שינויים מרכזיים: הארכת חייהם של ניירות ערך מסחריים ויצירת מסגרת חוקית חדשה לקרנות השקעה פרטיות בנאמנות. שישה חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים.

החוק נועד להקל על חברות לגייס אשראי ממשקיעים מחוץ למערכת הבנקאית ולפתוח לציבור אפיקי השקעה נוספים, ובהם גם השקעות בנכסים שאינם נסחרים בבורסה. מדובר בחלק מתוך הצעת חוק רחבה יותר, שפוצלה במהלך הדיונים בוועדת הכספים. הנושאים שאושרו עוסקים בניירות ערך מסחריים ובקרנות נאמנות חלופיות, ואילו תיקונים הנוגעים לרישום כפול ולייעוץ השקעות הופרדו מהחוק הנוכחי.

פחות הנפקות חוזרות לחברות

נייר ערך מסחרי הוא מכשיר חוב קצר יחסית, שבאמצעותו חברה מגייסת כסף ממשקיעים ומתחייבת להחזירו במועד שנקבע. עד כה נאלצו חברות שביקשו להמשיך להשתמש במכשיר לבצע הליך מחזור או הנפקה מחודשת בתדירות גבוהה.

החוק החדש מאפשר למנפיק להאריך את תקופת הפירעון לתקופות נוספות של עד שנה בכל פעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על חמש שנים. השינוי נועד לשמור על גמישות המכשיר, לקצר את לוחות הזמנים הנדרשים להנפקות חוזרות ולהפחית את העלויות המשפטיות והכספיות הכרוכות בגיוס מחדש מדי שנה.

במקביל תוקן חוק הבנקאות כך שבכל תקופת הארכה ייחשב היום הראשון שלה ל"יום ההצעה". ההסדר נועד לשמר את מעמדו המשפטי של נייר הערך המסחרי ולאפשר את הארכתו בלי להפוך את המנפיק לגוף העוסק במתן אשראי בניגוד לחוק.

קרנות שישקיעו גם מחוץ לבורסה

החלק השני בחוק יוצר מסגרת חדשה של "קרן השקעות פרטיות בנאמנות". הקרנות יפעלו תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות ובפיקוח רשות ניירות ערך, אך יורשו להשתמש באסטרטגיות השקעה ובסוגי נכסים שאינם מקובלים בקרנות הנאמנות הרגילות.

בדיוני ועדת הכספים הוסבר כי המסגרת מיועדת לשני סוגים מרכזיים של קרנות: קרנות המשתמשות באסטרטגיות גידור ומשקיעות בעיקר בנכסים נסחרים, וקרנות שישקיעו בנכסים בלתי סחירים. בין הנכסים שנדונו: הלוואות, מניות של חברות פרטיות, מקרקעין, זכויות במיזמי תשתית ונכסים דיגיטליים.

הכוונה היא לאפשר גם למשקיעים שאינם בעלי הון גדול להיחשף להשקעות שהיו זמינות עד כה בעיקר למשקיעים כשירים ולגופים מוסדיים. עם זאת, נכסים בלתי סחירים קשים יותר לתמחור ולמימוש, ולכן החוק מעניק לרשות לניירות ערך סמכויות לקבוע מגבלות בנוגע לפיזור השקעות, מינוף, נגזרים, הערכת שווי, שמירת סיכונים ופדיון יחידות.

פדיון בנכסים במקום במזומן

אחד החידושים הוא האפשרות שבמקרים מסוימים משקיע יקבל את תמורת הפדיון שלא במזומן, אלא באמצעות נכסים מתוך הקרן. מנגנון כזה עשוי להידרש כאשר הקרן מחזיקה בנדל"ן, בהלוואות או במניות פרטיות שאי-אפשר למכור במהירות בלי לפגוע בשוויין.

החוק קובע כי שווי הנכסים שיועברו למשקיע יהיה שווה למחיר הפדיון, והרשות תהיה רשאית לקבוע את התנאים, המועדים ודרך העברת התמורה. במקרי קיצון יוכל יושב-ראש הרשות להפסיק זמנית את הצעת היחידות או את פדיונן, בדומה לסמכויות הקיימות כיום ביחס לקרנות נאמנות אחרות.

החשש מהפיכת נכסים לא סחירים לסחירים לכאורה

בנק ישראל העלה במהלך הדיונים הסתייגויות מהאפשרות שקרנות ציבוריות ירכשו הלוואות ונכסים דיגיטליים. החשש הוא שיצירת יחידות קרן הניתנות לרכישה ולפדיון תעניק מראית עין של נזילות לנכסים שבפועל קשה לממשם במהירות, במיוחד בעת ירידות חדות או גל פדיונות.

רשות ניירות ערך הודיעה כי בכוונתה להפעיל את ההסדר בהדרגה, באמצעות כללים מחמירים ומצומצמים, ולבחון את התפתחות השוק לפני הרחבתו. יושב-ראש הרשות, ספי זינגר, הכיר בכך שהמוצר כרוך גם בסיכונים והדגיש כי ייושם "עקב בצד אגודל".