המטען הגנטי שאדם יורש מהוריו עשוי להשפיע במידה ניכרת על האופן שבו סרטן מתפתח לאחר שנגרם נזק לדנ"א - ולא רק על הסיכון הראשוני לחלות. כך עולה ממחקר שפורסם (22.7.26) בכתב העת Nature.
חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' וממוסדות מחקר נוספים חזרו מאות פעמים על שלב מוקדם בהתפתחות גידולי כבד בעכברים בעלי רקעים גנטיים שונים. התנאים הסביבתיים והחשיפה לחומר המסרטן נשמרו זהים, כדי לבודד ככל האפשר את השפעת המטען הגנטי התורשתי.
החוקרים ניתחו 581 גידולים באמצעות ריצוף מלא של הגנום, בחינת פעילות הגנים ובדיקה של מבנה רקמות הגידול. המטרה הייתה לברר אם נזק זהה לדנ"א מוביל בהכרח לאותן מוטציות ולאותו מסלול סרטני.
אותו גורם מסרטן - תוצאה שונה
הממצא המרכזי היה שאותו נזק לדנ"א לא הוביל למסלול סרטני זהה בכל העכברים. הרקע הגנטי התורשתי השפיע על בחירת המוטציות שהניעו את הגידול, על קצב צמיחתו, על יציבות הגנום ועל מספר השינויים שנדרשו לתא כדי להפוך לממאיר.
לפי המחקר, אפילו הבדלים גנטיים מתונים, בהיקף הדומה להבדלים הקיימים בין אוכלוסיות אנושיות, שינו במידה ניכרת את הדרך שבה הגידולים התפתחו. המשמעות היא שהמטען הגנטי של הגוף עשוי ליצור סביבה שבה מוטציות מסוימות מעניקות לתא הסרטני יתרון, בעוד שבגוף בעל-רקע תורשתי אחר עשויות להיבחר מוטציות שונות.
הממצאים מחזקים את האפשרות שהתפתחות סרטן אינה נקבעת רק על-ידי סוג הנזק שנגרם לדנ"א או המוטציות שנרכשו בתאי הגידול, אלא גם על-ידי יחסי הגומלין ביניהן לבין המטען הגנטי שעמו נולד האדם.
מדוע המחקר חשוב לקורא הישראלי
המחקר עשוי לסייע להסביר מדוע אנשים שנחשפו לגורמי סיכון דומים - ובהם עישון, קרינה על-סגולה או חומרים מסרטנים - אינם מפתחים בהכרח אותו סוג סרטן, באותו גיל או באותה דרגת חומרה.
לממצאים עשויה להיות בעתיד חשיבות מיוחדת גם בישראל, המתאפיינת באוכלוסיות בעלות רקעים תורשתיים מגוונים. ייתכן שבעתיד יהיה צורך להתחשב לא רק במוטציות שנמצאו בגידול, אלא גם במטען הגנטי התורשתי של המטופל, בעת הערכת הסיכון, חיזוי מהלך המחלה ובחירת הטיפול.
כיום, חלק ניכר מהבדיקות המולקולריות בתחום הסרטן מתמקד בשינויים שנרכשו בתוך הגידול. המחקר מעלה אפשרות שאותה מוטציה סרטנית עשויה להעניק יתרון שונה לגידול אצל אנשים בעלי רקע גנטי שונה. אם הממצא יאומת בבני אדם, הוא עשוי להשפיע על הרפואה המותאמת אישית ועל פירושן של בדיקות גנטיות בגידולים.
עדיין לא ניתן להסיק מסקנות טיפוליות
למחקר מגבלות מהותיות. הוא נערך בעכברים והתמקד בגידולי כבד שנגרמו באמצעות חשיפה לחומר כימי. עדיין לא הוכח שהמנגנון שנמצא פועל באותה עוצמה בבני אדם, בגידולים המתפתחים באופן טבעי או בסוגים אחרים של סרטן.
המחקר גם אינו מאפשר לחשב את הסיכון האישי של אדם מסוים ואינו משנה בשלב זה את ההמלצות המקובלות למניעה, לאבחון או לטיפול. כדי לבחון את המשמעות הרפואית של הממצאים יידרשו מחקרים בבני אדם ובמאגרי גידולים גדולים ומגוונים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה