המשטרה מרחיבה את הביקורת הפנימית - אך מרככת את חובת המעקב

מהות השינוי בקצרה

המשטרה לא הקימה יחידת ביקורת חדשה. ביקורת פנימית קיימת בה כבר שנים רבות, ותפקידה לבדוק אם יחידות המשטרה פועלות לפי החוק, הנהלים והפקודות, לאתר ליקויים ולהמליץ כיצד לתקנם. הפקודה החדשה אינה יוצרת גוף חדש, אלא מעדכנת את כללי העבודה של מערך הביקורת ומרחיבה את הכלים העומדים לרשותו.

אפשר לדמות זאת למשטרה שמחליפה את "ספר ההפעלה" של המבקרים. במקום להסתפק בסוגי הביקורת שהיו עד היום, נוספו מסלולי ביקורת חדשים, הוגדרו תהליכי עבודה מפורטים יותר ונקבעו לוחות זמנים להכנת דוחות. מנגד, בוטלה החובה לקיים לפחות אחת לשנה ביקורת מעקב אחר תיקון ליקויים, ובמקומה נקבע שביקורות כאלה ייערכו רק "במקרים המתאימים" - שינוי שמעניק למשטרה שיקול דעת רחב יותר אם ומתי לחזור ולבדוק שהליקויים אכן תוקנו.

משטרת ישראל הרחיבה והסדירה מחדש את מערך הביקורת הפנימית שלה, תוך הוספת מסלולי ביקורת, חיזוק סמכויות מדור הביקורת וקביעת תהליכים מפורטים יותר להכנת דוחות ולבדיקת יחידות. עם זאת, בניגוד לרושם שעלול להתקבל מפרסום הפקודה החדשה, לא הוקמה יחידת ביקורת חדשה - מערך ביקורת פנימי פעל במשטרה שנים רבות קודם לכן.

הפקודה החדשה, שנכנסה לתוקף ב-28 ביוני 2026, מחליפה פקודה באותו שם שפורסמה לפני עשור, ביוני 2016. הפקודה הישנה עצמה החליפה פקודה קודמת מדצמבר 1995.

ההשוואה בין שתי הפקודות מעלה כי עיקר השינוי אינו בעצם קיומה של ביקורת, אלא בהרחבת המערך, בפירוט דרכי עבודתו ובניסיון ליצור רצף ארגוני מהמטה הארצי ועד למחוזות, לאגפים, למרחבים וליחידות השטח.

משישה סוגי ביקורת לתשעה

בפקודת 2016 הוגדרו שישה סוגים של ביקורת פנים: ביקורת נושאית, תהליכית, מקצועית, מיוחדת, ביקורת פתע וביקורת מעקב. ביקורת פתע כבר הייתה אפשרית ללא התראה מראש, ולכן היא אינה חידוש של הפקודה הנוכחית.

הפקודה החדשה מותירה את ששת הסוגים ומוסיפה שלושה מסלולים. הראשון הוא "ביקורת מיוחדת מלווה תהליך", שנועדה ללוות פעילות החורגת מן השגרה, בעיקר בשעת חירום, ולשפר אותה בזמן ביצועה ולא רק לאחר סיומה. השני הוא "ביקורת פתע נושאית", הבוחנת ללא הודעה מוקדמת נושא מסוים לרוחב פעילות המשטרה. השלישי הוא "ביקורת תחנה ממוקדת", המיועדת לתחנות וליחידות קטנות או מרוחקות, תוך תיאום קצר בלבד קודם לבדיקה.

התוספת המשמעותית ביותר היא הביקורת המלווה. ביקורת מסורתית בוחנת בדרך כלל פעילות שכבר בוצעה, מגבשת ממצאים וממליצה על תיקונים. לפי ההסדר החדש, המבקרים יוכלו להיות נוכחים גם במהלך פעילות חריגה או מצב חירום ולנסות להשפיע על התנהלות הארגון בזמן אמת.

מדור ביקורת המשטרה מקבל מעמד רחב יותר

בפקודה הישנה פעל "מדור ביקורת ארצית", שהיה אחראי לתחום הביקורת הפנימית. ראש המדור היה רשאי להורות למפקדים בכירים לערוך ביקורת בכלל יחידות המשטרה ובכל תחומי הפעילות, למעט ביקורת על ביצוע התקציב בחשבות המשטרה. למבקרים כבר אז הייתה סמכות להיכנס לכל יחידה או מתקן ולדרוש מידע, הסברים ודוחות.

בפקודה החדשה נקרא הגוף "מדור ביקורת המשטרה", והוא מוצג לא רק כעורך ביקורות אלא כגורם המקצועי המוביל של כלל מערך הביקורת. המדור מופקד על הכשרת המבקרים הפרוסים באגפים ובמחוזות, תיאום הביקורות החיצוניות, ייצוג המשטרה בפני ועדות הכנסת וגופי הביקורת ומעקב אחר תיקון ליקויים.

נוספה גם סמכות מפורשת לראש היחידה לביקורת ופקודות המשטרה להורות על ביקורת בכל יחידות המשטרה. לצד זאת נקבע במפורש כי היחידה המבוקרת חייבת לשתף פעולה וכי מידע שנדרש לצורך הביקורת יימסר ללא שיהוי, כפוף לסיווג הביטחוני המתאים. סמכויות הכניסה וקבלת המידע עצמן אינן חדשות, אך חובת שיתוף הפעולה נוסחה כעת באופן חד וברור יותר.

הפרדה בין ביקורת לבקרה

חידוש נוסף הוא ההבחנה המפורשת בין "ביקורת" לבין "בקרה". ביקורת מוגדרת כתהליך מעמיק שעורך גורם החיצוני ליחידה הנבדקת, ואילו בקרה היא בדיקה שמבצע גורם הממונה על היחידה מבחינה פיקודית או מקצועית, ומתמקדת בעמידה בהנחיות, בפקודות ובנהלים.

הפקודה החדשה מגדירה גם את תפקידו של קצין הפיקוח והבקרה היחידתי. קצין זה נדרש לערוך מדי שנה ביקורות ובקרות ביחידות הכפופות למפקד, להכין דוחות, להעבירם לעיון ראשי מערך הביקורת ולנהל מעקב אחר יישום ההמלצות. הוא ישמש גם גורם מתאם בין היחידה המבוקרת לבין מדור הביקורת או מבקרים חיצוניים.

בפקודת 2016 הופיעו קציני ביקורת באגפים, במחוזות, במרחבים וביחידות, אולם תפקידו של קצין פיקוח ובקרה יחידתי לא הוגדר בה בפירוט דומה. זהו שינוי ארגוני שנועד להפוך את הביקורת מפעולה נקודתית למערך קבוע המתנהל גם בתוך שרשרת הפיקוד.

המבוקרים לא יקבלו אוטומטית את תוכנית הבדיקה

אחד השינויים המהותיים ביותר נוגע להכנת הביקורת. לפי הפקודה הישנה, המבקר נדרש להכין תוכנית ביקורת ולהפיץ אותה ליחידה המבוקרת. משמעות הדבר הייתה שבבדיקות שאינן ביקורות פתע, המפקדים ידעו מראש לא רק שהביקורת עומדת להיערך, אלא גם מה צפוי להיבדק.

בפקודה החדשה נקבע כי תוכנית הביקורת לא תועבר לעיון היחידה המבוקרת ללא אישורו של הגורם המקצועי הממונה על המבקר. זהו שינוי שעשוי לצמצם את יכולתה של יחידה להתכונן באופן מלאכותי לבדיקה או לתקן ליקויים נקודתיים רק לקראת הגעת המבקרים.

עם זאת, רוב הביקורות עדיין ייערכו בתיאום עם היחידה המבוקרת. רק ביקורות הפתע נערכות ללא התראה, ואילו בביקורת רגילה המפקדים יקבלו הודעה ויידרשו להכין בעלי תפקידים, נתונים וסקירה על פעילות היחידה.

לוחות זמנים חדשים לדוחות

הפקודה הישנה קבעה כי המבקר יכין טיוטת דוח, יעבירה למפקד היחידה לקבלת תגובה ולאחר מכן יגבש דוח סופי. היא לא קבעה מסגרת זמן כללית למסירת התייחסותה של היחידה המבוקרת.

הפקודה החדשה קובעת ככלל כי תגובת מפקד היחידה לטיוטת הדוח תימסר בתוך 30 יום. כאשר בביקורת משתתפים נציגים מאגפים או מיחידות נוספות, הם יידרשו להעביר את חלקם בתוך חמישה ימים מביקורת פתע ובתוך 14 ימים מביקורת תהליכית, אלא אם ניתנה ארכה.

עוד נקבע כי דוחות של מדור ביקורת המשטרה יועברו לא רק לסמפכ"ל, כפי שנקבע בעבר, אלא גם לראש היחידה לביקורת ופקודות המשטרה, ובמקרים המתאימים לתפוצה חלקית או מלאה בתוך הארגון. בכך עשויה להתרחב החשיפה הפנים-משטרתית לממצאים ולהמלצות.

המעקב השנתי הוחלף בניסוח עמום

לצד הרחבת הביקורת, השוואת הנוסחים מגלה גם נסיגה אפשרית. פקודת 2016 קבעה כי כאשר הביקורת נערכה בידי מדור הביקורת הארצית, ראש המדור יעקוב אחר יישום ההמלצות ותיקון הליקויים "לפחות אחת לשנה".

בפקודה החדשה אין התחייבות לתדירות שנתית. נאמר כי עורכי הביקורת ינהלו מעקב "במקרים המתאימים", וכי מדור ביקורת המשטרה יערוך ביקורת מעקב אף הוא "במקרים המתאימים".

הניסוח החדש מעניק למדור גמישות רחבה יותר, אך גם מאפשר לו שלא לערוך בדיקת מעקב סדורה בכל שנה. ללא אמות מידה הקובעות מהם אותם "מקרים מתאימים", קשה לדעת אם מדובר בייעול המאפשר למקד משאבים בליקויים חמורים או דווקא בהחלשת החובה לוודא שהמלצות הביקורת יושמו.

יותר עצמאות על הנייר - כפיפות לצמרת בפועל

הפקודה החדשה מדגישה כי מדור ביקורת המשטרה יפעל בעצמאות מקצועית, באובייקטיביות, ללא תלות וללא משוא פנים, וכי ממצאיו יתבססו על עובדות וראיות. בפקודה הקודמת הופיעה דרישה כללית לאובייקטיביות ולהיעדר תלות, אך לא הודגש בנפרד מעמדו העצמאי של מדור הביקורת.

אלא שמדובר בעצמאות מקצועית בתוך הארגון, ולא בעצמאות מוסדית מלאה. תוכנית העבודה השנתית טעונה את אישור הסמפכ"ל, המבקרים הם אנשי משטרה, וחלק מהביקורות נערכות בידי קצינים הכפופים למפקדי האגפים והמחוזות שאותם הם עשויים לבדוק.

לכן, הפקודה החדשה מחזקת ומפרטת את מנגנוני הביקורת הפנימיים, אך אינה יוצרת גוף ביקורת בלתי תלוי בצמרת המשטרה. הצלחת ההסדר תימדד לא במספר סוגי הביקורת שנוספו, אלא בשאלות המעשיות: אילו ליקויים ייחשפו, מי ייחשף לדוחות, האם ייקבעו מועדים לתיקונם ומה יקרה כאשר מפקדים לא יישמו את ההמלצות.