היועמ"ש לבית המשפט העליון: להוציא צו ביניים לעצירת חוק מח"ש

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה את עמדתה בבג"ץ 26-06-35011, בג"ץ 26-07-36478 ובג"ץ 26-07-6844 בפני שופטי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, והודיעה על הצטרפותה המלאה לבקשת העותרים להוצאת צו ביניים. המהלך המשפטי נועד לבלום את יישומו של תיקון פקודת המשטרה המבקש להקים את מחלקה לחקירות שוטרים במתכונת חדשה הכפופה לדרג הפוליטי.

מיארה הדגישה כי המדינה מפעילה משפט פלילי בעל סמכויות כוח כופה ופוגעני במיוחד כלפי הפרט. ככל שהשלטון מחזיק באמצעים להתערב ולהשפיע על הליכים פליליים או מנופי לחץ אפקטיביים על חוקרים ותובעים, זכויות האדם במדינה נמצאות בסכנה חמורה, ברורה ומיידית, והמדינה מאבדת את הלגיטימציה של הפעלת הכוח הכופה.

הסכנות המערכתיות בהקמת היחידה החדשה

בדבריה ציינה היועצת המשפטית לממשלה את עמדת השופט אלכס שטיין, לפיה פוליטיזציה של המשפט הפלילי נמנית עם סממניו המובהקים של משטר רודני. פוליטיזציה של חקירות שוטרים יוצרת מעגלי השפעה הרסניים על מערכת אכיפת החוק כולה.

במערך הפגיעות הראשון נמצאים השוטרים עצמאי השב"כ ואנשי האכיפה, העלולים למצוא את עצמם נחקרים או עומדים לדין מתוך ריצוי לחץ פוליטי. במעגל השני ניצבים גורמי חברה אזרחית, עורכי דין, עיתונאים וחושפי שחיתויות העלולים למצוא את עצמם תחת חקירה פלילית.

עיוות אכיפת החוק והשפעתו על הציבור

במעגל השלישי מושפעים אזרחי המדינה כולם, שכן הפוליטיזציה מעוותת את הפעלת סמכויות השוטרים כלפי אזרחים והעמדתם לדין. היועצת הזהירה כי חוקרים ותובעים פועלים תחת אפקט מצנן כבד, המעורר חשש שמא לא יעזו להשמיע עמדה מקצועית שאינה נוחה לשלטון.

המבנה החדש שנקבע בתיקון יוצר יחידה נפרדת ללא פיקוח מקצועי ותוך כפיפות ישירה לשר המשפטים ולמנכ"ל משרדו. שליטה זו מעניקה לדרג הפוליטי את הכוח למנות ולפטר את בכירי היחידה, דבר המרוקן מתוכן את עצמאות מערכת האכיפה.