בנט מבקש להחיות את יוזמת לפיד: "אכריז על קטר כמדינת אויב"

יו"ר רשימת ביחד, נפתלי בנט, הודיע (27.7.26) בכנס ישראל לביטחון לאומי של המכון למחקרי ביטחון לאומי כי אם יקים את הממשלה הבאה, יפעל להכרזה על קטר כמדינת אויב. דבריו נאמרו ארבעה חודשים לאחר שהכנסת דחתה הצעת חוק ברוח זו שהגיש יאיר לפיד, מספר 2 ברשימת ביחד.

בנט אמר: "בממשלה הבאה - אכריז על קטר כמדינת אויב. מדובר בסרטן ששולח גרורות למערב, ואפילו ללשכת ראש ממשלת ישראל". הכנס נערך בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי וקבוצת ידיעות אחרונות, ועסק בשינויים במפת האיומים על ישראל.

"קטר היא סרטן אנטישמי אלים ששולח גרורות למערב ואפילו ללשכת ראש ממשלת ישראל, במטרה להשמיד את מדינת ישראל", הוסיף בנט. "בתור מממנת ראשית של טרור איסלאמיסטי, ובראשו חמאס, ידיה של קטר מגואלות בדמם של בנינו ובנותינו שנרצחו, נאנסו, נשרפו ונחטפו בשבעה באוקטובר".

האשמה במערך השפעה עולמי

בנט תקף גם את פעילותה התקשורתית והמדינית של קטר וטען כי היא הקימה "מפעל השפעה עולמי לחיסול ישראל". לדבריו: "בצורה מתוחכמת היא מפעילה ומממנת את רשת אל-ג'זירה האנטישמית, שמהדהדת את מסרי חמאס ומסיתה נגד ישראל".

לדבריו, ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר הייתה מגיעה במהירות למסקנה כי יש להגדיר את קטר מדינת אויב: "לו הייתה קמה ועדת החקירה הבסיסית ביותר לחקר ה-7.10, זו הייתה אחת המסקנות הראשונות שהיו עולות בה - קטר היא מדינת אויב, ומנהיגיה רוצים לחסל את ישראל".

ההתחייבות של בנט תואמת את העמדה שהציג לפיד במליאת הכנסת ב-25 במרס. לפיד העלה אז הצעת חוק פרטית להכרזה על קטר כמדינת אויב וטען כי היא מארחת את ראשי חמאס, תומכת בארגוני טרור ומנהלת מערכה תודעתית נגד ישראל במערב. הצעת החוק הוגשה בידי לפיד וקבוצת חברי כנסת.

לפיד אמר במליאה כי אין הסבר לכך שקטר לא הוגדרה עד כה מדינת אויב, על-אף פעילותה למען חמאס והמקלט שהעניקה לבכירי הארגון. הוא קרא לכנסת לקבוע כי "מי שעוזר לאויבינו - הוא האויב שלנו".

הממשלה התנגדה - ההצעה נפלה

הממשלה התנגדה להצעה בטענה כי הגדרת מדינות אויב היא עניין דינמי שצריך להיקבע בידי הממשלה ולא באמצעות חוק ייעודי לכל מדינה. לדבריה, פקודת המסחר עם האויב מאפשרת לשר האוצר לקבוע עם אילו מדינות אסור לסחור.

הדיון בהצעה נדחה בוועדת השרים לחקיקה עד להשלמת הליך חקיקה אחר, שהגיש ח"כ משה סעדה בעניין מאבק במדינות התומכות בטרור. לאחר שלפיד התעקש להביא את הצעתו להצבעה, הממשלה הודיעה כי היא מתנגדת לה. בהצבעה השמית תמכו בהצעה 28 חברי כנסת בלבד ו-55 התנגדו, והיא הוסרה מסדר-היום.

אין הגדרה ישראלית אחידה

הדין הישראלי אינו כולל רשימה אחת, סגורה ואחידה של "מדינות אויב" החלה בכל תחומי המשפט. ההגדרה משתנה בין חוקים, פקודות וצווים ובהתאם למטרה - מסחר, כניסה לישראל, הסתננות, קשר עם סוכן חוץ או עבירות ביטחוניות.

פקודת המסחר עם האויב מגדירה אויב, בין היתר, כמדינה המצויה במלחמה עם ישראל וכגורמים הנשלטים בידיה. לצד זאת קיימות הכרזות והוראות פרטניות הנוגעות למדינות שונות. קטר אינה מוגדרת כיום באופן כללי ורשמי כמדינת אויב של ישראל, והקשרים עמה לא נותקו לחלוטין בשל תפקידה כמתווכת במגעים בין ישראל לחמאס.

באפריל 2025 אמר בנימין נתניהו כי קטר היא "מדינה מורכבת ולא מדינה פשוטה, אבל היא לא מדינת אויב". הממשלה המשיכה להיעזר בקטר, לצד ארצות הברית ומצרים, במגעים להשבת החטופים ולהסדרים ברצועת עזה.

הכרזה רשמית על קטר כמדינת אויב עשויה להביא להשלכות משפטיות, כלכליות ומדיניות נרחבות, ובהן לחצים מדיניים מארצות הברית, הגבלות על מסחר, העברות כספים וקשרים עם גורמים קטריים. עם זאת, היקף ההשלכות יהיה תלוי בדרך המשפטית שבה תבוצע ההכרזה ובהוראות שיצורפו אליה.