רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון פרסמה טיוטת הוראות חדשה שנועדה להסדיר את פעילותן של חברות אשראי חוץ-בנקאיות המעמידות ערבויות, מגייסות חוב מהציבור או מנפיקות ניירות ערך מסחריים. מטרת המהלך היא לאפשר את פתיחת שוק הערבויות לתחרות, אך במקביל לחייב את החברות להחזיק הון ונכסים נזילים שיאפשרו להן לעמוד בהתחייבויות גם בעת משבר.
הטיוטה שפורסמה (26.7.26) מבוססת על החלטת הממשלה לקדם תחרות בשוק הערבויות ולהסיר חסמים שמנעו עד כה מחברות אשראי חוץ-בנקאיות להרחיב את פעילותן בתחום. ברשות מדגישים כי הרחבת התחרות מחייבת גם הידוק של הפיקוח, בשל הסיכון שחברה שהעניקה ערבות תיקלע לקשיים ולא תוכל לכבד אותה בעת הצורך.
ערבות היא אשראי - גם אם הכסף טרם שולם
ערבות נראית לעיתים כמסמך בלבד, משום שהחברה אינה מעבירה כסף מיד עם הנפקתה. אלא שמבחינה כלכלית מדובר בהתחייבות של ממש. אם הלקוח אינו עומד בתשלומיו, הגוף שהעמיד את הערבות עשוי להידרש לשלם במקומו.
ברשות שוק ההון מזהירים כי חברה המעניקה ערבויות חשופה לשורה של סיכונים: כשל של לקוחות, תנודות בשווקים, פערים בין מועד קבלת הכספים למועד התשלומים ובעיות נזילות. במקרה שבו כמה ערבויות ימומשו בתוך זמן קצר, החברה עלולה להיקלע למצוקה ולהתקשות לשלם למוטבים. כשל כזה עלול לפגוע לא רק בחברה עצמה, אלא גם בעסקים, במשכירי דירות, ברוכשי דירות ובגורמים נוספים שהסתמכו על הערבות.
הדרישות החדשות נועדו אפוא ליצור כרית ביטחון שתוכל לספוג הפסדים בלתי צפויים ולאפשר לחברה להמשיך לפעול גם בתרחישי קיצון. גובה ההון שיידרש מכל חברה יחושב בהתאם להיקף פעילותה, לסוג הנכסים שהיא מחזיקה ולרמת הסיכון של התחייבויותיה.
הון עצמי של 6% לנותני ערבויות
לפי הטיוטה, נותן ערבות וחברת אשראי בעלת חוב ציבורי משמעותי יידרשו להחזיק הון עצמי בשיעור של לפחות 6% מנכסי הסיכון המשוקללים שלהן. חברות אשראי בעלות חוב ציבורי קטן יותר, וכן מנפיקות ניירות ערך מסחריים בהיקף נמוך מחצי מיליארד שקלים, יחויבו ביחס הון מזערי של 4%.
נותן ערבות או חברה המנפיקה ניירות ערך מסחריים יידרשו להחזיק בכל עת הון עצמי של לפחות שני מיליון שקלים, או את ההון הנגזר מיחס הסיכון - הגבוה מבין השניים. ההון יהיה חייב להיות הון בסיסי ואיכותי, ולא התחייבויות נוספות של החברה כלפי הציבור.
אחד השינויים המרכזיים בטיוטה הוא ביטול הרף הקיים של 25 מיליון שקלים. כיום, חלק מהדרישות המיוחדות חלות רק על גוף שהיקף הערבויות שלו גבוה מרף זה. לפי ההצעה החדשה, הכללים יחולו על נותן הערבות החל מהשקל הראשון, בהתאם להיקף הסיכונים שנטל.
כרית נזילות ל-30 ימים
מעבר להון העצמי, החברות יידרשו להחזיק נכסים נזילים המספיקים לכיסוי התשלומים הצפויים שלהן במשך 30 ימים בתרחישי לחץ. היחס בין כרית הנזילות לבין הכספים שהחברה צפויה לשלם במהלך החודש הקרוב יהיה חייב להיות גבוה מ-1 בכל עת.
במילים פשוטות, חברה שצופה כי תידרש לשלם בתקופת לחץ 100 מיליון שקלים, תצטרך להחזיק נכסים נזילים בשווי גבוה מסכום זה, לאחר הפחתת מקדמי ביטחון. החישוב יכלול פירעונות חוב, משיכות והתחייבויות צפויות, בניכוי תקבולים שהחברה צפויה לקבל באותה תקופה.
הדרישה נועדה למנוע מצב שבו חברה נראית יציבה בדוחותיה, אך מתקשה להשיג כסף מזומן כאשר לקוחות או מחזיקי חוב דורשים תשלום. ברשות סבורים כי ככל שהחברה מגייסת יותר כסף מהציבור, גדלים גם הסיכונים הנובעים ממינוף, ממחזור חוב ומתלות במקורות מימון חיצוניים.
ערבויות לרוכשי דירות ייחשבו מסוכנות יותר
הטיוטה קובעת מדרג של מקדמי סיכון לסוגי ערבויות שונים. ערבויות פורמליות לבתי משפט, לקיום חוזים או לטיב עבודות יישאו מקדם המרה של 20%. ערבויות ביצוע מסוימות יחושבו לפי 50%, ואילו ערבויות שנועדו להבטיח תשלום אשראי, שכר דירה או תשלומים לספקים יחושבו לפי 100%.
הדרישה המחמירה ביותר נוגעת לערבויות לפי חוק המכר, שנועדו להגן על כספם של רוכשי דירות. ערבויות אלה יקבלו מקדם של 125%, כלומר הן ייחשבו למסוכנות יותר לצורך חישוב ההון שהחברה נדרשת להחזיק. מקדם דומה יחול גם על ערבות בודדת ששיעורה עולה על 10% מכלל הערבויות שהעמידה החברה, בשל הסיכון הנובע מריכוז התחייבויות אצל לקוח או עסקה אחת.
המשמעות היא שחברה שתעניק ערבויות בהיקפים גדולים למיזם בנייה אחד תידרש להחזיק הון רב יותר מחברה שתפזר את פעילותה בין עסקות רבות וקטנות. בדרך זו מבקשת הרשות לעודד פיזור סיכונים ולהקטין את הסכנה שקריסה של לקוח יחיד תערער את החברה כולה.
גם גיוס החוב מהציבור יורחב
הטיוטה קשורה גם לתיקון בחוק הבנקאות, המאפשר לחברות אשראי מפוקחות להגדיל את היקף איגרות החוב שהן מגייסות מהציבור. חברה שתעמוד בדרישות הון ונזילות תוכל להגדיל את היקף החוב הציבורי שלה מ-5 מיליארד שקלים עד 15 מיליארד שקלים.
ברשות מציעים ליצור מדרגות פיקוח נפרדות לחברות שגייסו בין חצי מיליארד ל-5 מיליארד שקלים, ולחברות שגייסו בין 5 מיליארד ל-15 מיליארד שקלים. ככל שהיקף החוב הציבורי יגדל, כך יחמירו דרישות ההון, הנזילות וניהול הסיכונים.
המהלך עשוי להגדיל את יכולתן של חברות האשראי החוץ-בנקאיות להתחרות בבנקים ובחברות הביטוח, הן במתן אשראי והן בהעמדת ערבויות. עם זאת, הוא גם מטיל עליהן עלויות ניהול ופיקוח גבוהות יותר, שעשויות להקשות בעיקר על חברות קטנות או חדשות.
מתי ההוראות ייכנסו לתוקף
לפי ההצעה, ההוראות ייכנסו לתוקף עם פרסום הנוסח הסופי. חברות שכבר עסקו במתן ערבויות לפני פרסום ההוראות יקבלו תקופת הסתגלות של 90 ימים כדי להתאים את מבנה ההון, הנזילות ומערכות ניהול הסיכונים שלהן לדרישות החדשות.
הציבור והחברות רשאים להעביר הערות לטיוטה עד 16 באוגוסט 2026. רשות שוק ההון הודיעה כי דיונים עם החברות המעוניינות להציג את עמדתן יתקיימו ב-7 בספטמבר. במקביל פורסמה טיוטה נפרדת הנוגעת לתנאים לקבלת רישיון למתן אשראי מסוג ערבות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה