המחקר שמציע לנשים אחרי גיל המעבר למלא את הצלחת בירקות

נשים לאחר גיל המעבר שהקפידו על תזונה המבוססת בעיקר על מזון מן הצומח היו בסיכון נמוך בכ-28% לפתח מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לנשים שתזונתן הייתה רחוקה יותר מדפוס זה. כך עולה ממחקר רחב היקף שעקב במשך כשני עשורים אחר עשרות אלפי נשים.

המחקר פורסם ביולי 2026 בכתב העת American Journal of Preventive Cardiology והוצג ב-25 ביולי בכנס השנתי של האגודה האמריקנית לתזונה. החוקרים בחנו נתונים של 66,892 נשים, שגילן הממוצע בתחילת המעקב היה כ-63. אף אחת מהן לא סבלה באותה עת ממחלות לב וכלי דם.

הנשים חולקו לקבוצות בהתאם למידת התאמת התפריט שלהן לדפוס המכונה "דיאטת בריאות כדור-הארץ". אין מדובר בתפריט טבעוני מחמיר, אלא בדפוס אכילה שמעניק מקום מרכזי לירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים ושומנים בלתי רוויים, ובה בעת מצמצם צריכה של בשר אדום ומעובד, סוכר מוסף, קמח לבן ושומן רווי.

הפער בין הקבוצות

בקבוצת הנשים שהקפידו במידה הרבה ביותר על דפוס התזונה נמצא סיכון נמוך בכ-28% למחלות לב וכלי דם, לעומת הקבוצה שהקפידה עליו במידה המועטה ביותר.

החוקרים מצאו ירידה גם בשכיחות של כמה מחלות מרכזיות בנפרד, ובהן מחלת לב כלילית, שבץ ואי-ספיקת לב. הממצאים אינם מלמדים שכל אישה שתוסיף ירקות לתפריט תמנע מחלת לב, אך הם מחזקים את ההערכה כי להרכב התזונה עשויה להיות משמעות מצטברת לאורך שנים.

המסר המעשי אינו מחייב מעבר חד לתזונה טבעונית או ויתור מוחלט על מזון מן החי. גם שינויים מתונים, כגון הוספת קטניות לארוחות, העדפת דגנים מלאים, שימוש בשמן זית במקום חמאה והפחתת נקניקים ובשר מעובד, עשויים לקרב את התפריט לדפוס שנקשר במחקר לסיכון נמוך יותר.

מדוע דווקא לאחר גיל המעבר

המחקר עשוי לעניין במיוחד נשים בגיל המעבר ולאחריו, תקופה שבה הסיכון למחלות לב עולה בהדרגה. השינויים ההורמונליים, לצד העלייה בגיל ושינויים אפשריים במשקל, בלחץ הדם וברמות השומנים בדם, הופכים את בריאות הלב לנושא משמעותי יותר.

מחלות לב נתפסות לעיתים בטעות כבעיה גברית, אך הן מהוות גורם תחלואה מרכזי גם בקרב נשים. החוקרים מקווים כי הממצאים יסייעו להדגיש את חשיבותה של מניעה מוקדמת באמצעות הרגלי אכילה שניתן לשמור עליהם לאורך זמן.

הקשר עדיין אינו הוכחה

לצד הממצאים המעודדים, למחקר כמה מגבלות חשובות. זהו מחקר תצפיתי, ולכן הוא יכול להצביע על קשר בין דפוס תזונה לבין סיכון נמוך יותר למחלות לב, אך אינו יכול להוכיח שהתזונה היא שגרמה ישירות להפחתת הסיכון.

ייתכן שנשים שאכלו באופן בריא יותר גם התעמלו יותר, עישנו פחות, הקפידו על בדיקות רפואיות או ניהלו אורח חיים בריא יותר בתחומים נוספים. החוקרים אומנם מנסים להתחשב בגורמים כאלה בניתוח הנתונים, אך לא תמיד ניתן לנטרל אותם לחלוטין.

גם נתוני התזונה התבססו על שאלונים שמילאו המשתתפות בתחילת המחקר. שאלונים מסוג זה עלולים להיות מושפעים מטעויות זיכרון, מהערכה לא מדויקת של כמויות המזון ומכך שהרגלי האכילה עשויים להשתנות במהלך מעקב שנמשך כ-20 שנה.

נוסף על כך, המחקר עסק בנשים לאחר גיל המעבר. לכן אין להסיק ממנו באופן ישיר כי אותה הפחתה בסיכון תחול גם על גברים או על נשים צעירות יותר. המסקנה הזהירה היא שתזונה עשירה יותר במזון מן הצומח נקשרה לבריאות לב טובה יותר, אך דרושים מחקרים נוספים כדי להבין במדויק מהו חלקה של התזונה עצמה בהפחתת הסיכון.