החזאים הופתעו: מדד פשוט חזה טוב מהם את עליות המחירים

מחיר העגבניות זינק בגלל מזג האוויר, הדלק התייקר בעקבות משבר עולמי ומחירי הטיסות קפצו לקראת החגים. כל אחד מהאירועים האלה יכול להשפיע על מדד המחירים לצרכן, אך לא בהכרח מלמד שיוקר המחיה כולו נכנס למסלול חדש.

ניתוח חדש של חטיבת המחקר בבנק ישראל ניסה לברר איזה מדד מצליח להפריד בצורה הטובה ביותר בין התייקרויות נקודתיות לבין אינפלציה רחבה ומתמשכת. החוקרים נדב בושביץ ואיתמר כספי בחנו את ביצועיהם של מדדים שונים בין 2015 ל-2025 ואת יכולתם לחזות את שיעור האינפלציה כעבור 12 חודשים.

הצורך בהפרדה הזאת אינו עניין תאורטי בלבד. החלטות הריבית של בנק ישראל משפיעות על המשק באיחור. העלאת ריבית בתגובה להתייקרות חולפת עלולה להכביד שלא לצורך על משקי הבית ועל העסקים. מנגד, התעלמות מעליות מחירים מתמשכות עלולה לאפשר לאינפלציה להתבסס.

לא מוציאים מראש את העגבניות והדלק

מדדי הליבה המוכרים מנסים לנקות מהמדד רכיבים שנחשבים תנודתיים, כגון אנרגיה, מזון, פירות וירקות. הבעיה היא שהתייקרות ברכיבים האלה אינה תמיד זמנית. לעיתים היא נמשכת חודשים רבים ומחלחלת גם למחירים אחרים.

לכן בחנו החוקרים גם שיטה אחרת - המדד החציוני. במקום להחליט מראש אילו מוצרים אינם חשובים, השיטה מסדרת בכל חודש את שינויי המחירים של סעיפי המדד ומתמקדת בשינוי שנמצא באמצע ההתפלגות. כך עליות או ירידות חריגות במוצרים בודדים משפיעות פחות על התוצאה.

במילים פשוטות, המדד החציוני אינו שואל מה התייקר הכי הרבה, אלא מה קרה למחירים במרכז סל הצריכה. החוקרים השוו אותו למדד הכללי, למדדים ללא מזון ואנרגיה, למדד ללא אנרגיה, פירות וירקות, למדד קטום ולמדד סטטיסטי המבוסס על רכיב משותף.

החציון ניצח במבחן התחזית

התוצאה המרכזית הייתה ברורה: המדד החציוני הציג את טעות החיזוי הנמוכה ביותר מבין מדדי הליבה שנבדקו. לאורך התקופה כולה הייתה טעות החיזוי שלו נמוכה ב-9% מזו של המדד הכללי. בתקופה שקדמה לקורונה השיפור עמד על 4%, ובשנים שכללו את הקורונה ואת מלחמת "חרבות ברזל" הוא הגיע ל-10%.

לעומתו, המדד ללא אנרגיה, פירות וירקות לא הצליח לחזות את האינפלציה טוב יותר מהמדד הכללי. המדד ללא מזון ואנרגיה היה אומנם יציב יותר, אך דווקא טעה יותר בחיזוי. המסקנה היא שמדד חלק ורגוע אינו בהכרח מדד שיודע לספר לאן המחירים מתקדמים.

המדד החציוני הציע את השילוב הטוב ביותר בין יציבות לבין מידע שימושי. הוא היה פחות תנודתי מהמדד הכללי, אך לא התעלם משינויים שעשויים להעיד על מגמה מתמשכת.

טוב יותר מהחזאים - אך לא תמיד מהשוק

החוקרים השוו את המדד החציוני גם לתחזיות של כ-15 חזאים פרטיים ולציפיות האינפלציה המשתקפות באיגרות חוב ובחוזים פיננסיים. לאורך מלוא התקופה המדד החציוני חזה את האינפלציה טוב יותר מהחזאים הפרטיים.

מול שוק ההון התמונה מורכבת יותר. בשנים של אינפלציה נמוכה ויציבה היה המדד החציוני החזאי המדויק ביותר. לעומת זאת, בתקופות של זעזועים חריפים - הקורונה, תנודות במחירי האנרגיה והמלחמה - ציפיות השוק סיפקו תחזית מעט מדויקת יותר. בבנק ישראל מעריכים שהשוק שילב מידע נוסף, כגון שער החליפין, תחזיות הצמיחה וההתפתחויות בעולם.

גם מדדים קצרים, המבוססים על האינפלציה בשלושת החודשים או בששת החודשים האחרונים, לא הצליחו לעקוף את החציון. האינפלציה התלת-חודשית הייתה תנודתית מדי, והמדד החצי-שנתי שיפר את התחזית רק במידה חלקית.

לא תחליף למדד הרשמי

המחקר אינו מציע להחליף את מדד המחירים לצרכן. האינפלציה הכללית היא עדיין המדד הרשמי המשפיע על יעד האינפלציה, על קצבאות ועל תשלומים צמודים. המדד החציוני נועד לשמש כלי עזר - מעין מסנן שמסייע לזהות אם ההתייקרות רחבה ומתמשכת או נובעת ממספר קטן של מוצרים.

גם החוקרים מדגישים שאין מדד יחיד שמספק את כל התשובות. בתקופה רגועה החציון עשוי לספק אות ברור יותר, אך בעת משבר יש חשיבות רבה גם לציפיות השוק, לשער השקל, למחירי הסחורות ולתחזיות הכלכליות.

המסקנה המעשית לבנק ישראל היא שלא כדאי להסתפק בכותרת החודשית של מדד המחירים. כדי להבין האם האינפלציה מתקררת באמת או רק נרגעת זמנית, יש לבחון במקביל כמה מדדים. בין כולם, המחקר מצביע על המדד החציוני כאחד הכלים השימושיים ביותר בארגז הכלים של מקבלי ההחלטות.