הכנסת לבג"ץ: חוק הקפאת המעצרים נחקק בהליך פגום

הכנסת הודיעה (26.7.26) לבית המשפט העליון כי חוק הקפאת הליכי המעצר, החקירה והאכיפה הפלילית נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות ביטחון נחקק בהליך פגום, החורג מהנושא שאושר בקריאה הראשונה ואינו עומד בדרישות חוק יסוד: הכנסת.

העמדה החריגה הוגשה במסגרת תגובת הכנסת לעתירות נגד חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 - הוראת שעה), התשפ"ו-2026. בתגובה קובע הייעוץ המשפטי לכנסת כי בהליך החקיקה נפלו שני פגמים משולבים: החוק עוסק ב"נושא חדש", בניגוד לתקנון הכנסת, והליך אישורו לא עמד ברף הגבוה שנדרש לנוכח המלחמה, צורכי צה"ל והקשיים החוקתיים שבהסדר.

הצעת הגיוס הוחלפה בחוק אחר

בכתב התשובה מתואר הפער בין הצעת החוק המקורית, שנועדה להסדיר את שילוב תלמידי הישיבות בצה"ל, לבין החוק שאושר לבסוף. ההצעה המקורית כללה יעדי גיוס, מסלולי שירות, סנקציות כלכליות, הפחתת תקציבים לישיבות ומנגנונים לעידוד השתלבות בשירות ובתעסוקה.

לעומת זאת, הוראת השעה שאושרה עוסקת רק בהקפאת הליכים פליליים נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות. לדברי הייעוץ המשפטי, החוק אינו מסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות ואינו כולל מנגנון כלשהו שנועד להביא לגיוסם. עוד נטען כי הוא אף פוגע בכלי שצה"ל רואה בו אמצעי יעיל לאכיפת חובת השירות.

הכנסת מציינת כי במשך יותר מ-80 דיונים עמלה ועדת החוץ והביטחון על הסדר רחב לגיוס חרדים. אולם כחודש לפני תום כהונת הכנסת הונח על שולחן הוועדה נוסח שונה לחלוטין, שהתמקד בהקפאת האכיפה הפלילית ואושר בתוך כשבועיים בלבד.

"לא עבר בקריאה הראשונה"

הייעוץ המשפטי לכנסת קובע כי מאחר שההסדר החדש לא נכלל בהצעת החוק שאושרה בקריאה הראשונה, יש לראות בו "נושא חדש". משמעות הדבר היא שההסדר שאושר בקריאות השנייה והשלישית מעולם לא קיבל את אישור מליאת הכנסת בקריאה הראשונה.

בתגובה נאמר כי הליך החקיקה לא תאם את תקנון הכנסת, ולכן גם לא את סעיף 19 לחוק יסוד: הכנסת. זאת, אף שוועדת הכנסת דחתה בזמן אמת את טענת ה"נושא החדש" לאחר ששמעה את עמדת היועצת המשפטית לכנסת.

הכנסת אינה מסתפקת בטענה דיונית. לפי התגובה, ההסדר סותר את עמדת צה"ל בדבר הצורך בחיילים נוספים ובדבר חשיבות האכיפה הפלילית נגד משתמטים. הוא אינו כולל יעדי גיוס, מנגנוני פיקוח מספקים, סנקציות אישיות, שלילת הטבות או הפחתת תקציבי ישיבות.

מסקנת הייעוץ המשפטי לוועדה הייתה כי ההסדר "אינו שוויוני, אינו חוקתי ואינו מאוזן", משום שהוא מעניק למעשה לקבוצת אוכלוסייה מוגדרת פטור מאכיפת חוק שירות ביטחון, בלי לקבוע צעדים משלימים לעידוד הגיוס.

הכנסת: היה צורך בחוק נפרד

בתגובה מודגש כי לאחר מתקפת 7 באוקטובר השתנו באופן משמעותי צורכי כוח האדם של צה"ל. בשל כך, השימוש בדין הרציפות בהצעה שגובשה לפני המלחמה חייב את הכנסת לקיים הליך חקיקה מעמיק במיוחד, המבוסס על מידע ביטחוני עדכני ועל צורכי הצבא.

לדברי הייעוץ המשפטי, הרף הזה לא התקיים. ההסדר הרחב שנדון במשך עשרות ישיבות הוחלף בתוך זמן קצר בחוק מצומצם, בניגוד לעמדת גורמי הביטחון ותוך השמטת רכיבי הליבה שנועדו להגדיל את מספר המתגייסים.

הכנסת מסכמת כי אילו ביקשה להקפיא את מעצרם של תלמידי ישיבות בשל השבר החברתי שלדעת חברי הכנסת עלול להיגרם, היה עליה לקדם לשם כך הצעת חוק ייעודית בשלוש קריאות. השימוש בדין הרציפות בהצעה שעסקה בנושא אחר יצר, כלשון התגובה, מצב שבו "'צינור' הרציפות שהיה אמור לחבר בין הצעת החוק המקורית לבין החוק הסופי - נקטע", ולכן מדובר בפגם היורד לשורש הליך החקיקה.