בית הדין של הליכוד: אין לפתוח פתח לביטול הפריימריז - גם במצב חירום

בית הדין העליון של הליכוד קבע כי אין לאפשר מראש את ביטול הבחירות המקדימות בתנועה בשל מצב חירום ביטחוני, והבהיר כי על הליכוד להיערך גם לאפשרות של הצבעה אלקטרונית אם לא ניתן יהיה לקיים את הפריימריז בקלפיות. בפסק הדין, שניתן לקראת כינוס ועידת הליכוד, נקבע כי ביטול הפריימריז יהיה הפרה משמעותית של חוקת התנועה ושל ההתחייבות שבין הליכוד לחבריו.

בית הדין דן בשבע עתירות שעסקו בתקנון הבחירות המוצע ובהחלטות ועדת החוקה של הליכוד. בשל לוח הזמנים הקצר והעובדה שהוועידה אמורה להתכנס ביום שני, הדיון התקיים באמצעות זום ובהשתתפות עותרים שונים, שחלק מעתירותיהם הוגשו רק לאחרונה וחלק מהצעותיהם נדונו בוועדת החוקה אך לא הובאו להצבעה.

ההכרעה המרכזית נגעה לבקשת הליכוד לכלול בתקנון סעיף שיאפשר לבטל את הפריימריז במקרה של מצב ביטחוני. בית הדין דחה את הבקשה באופן חד-משמעי וקבע כי דרך המלך היא בחירת מועמדי הליכוד בידי כלל חברי התנועה, וברשימות המחוזיות בידי חברי הליכוד במחוזות הרלוונטיים.

"אין מקום לפתוח מראש ולו פתח קטן לביטול הפריימריז", נכתב בפסק הדין. חברי בית הדין הוסיפו כי "אין זו דרכה של תנועת הליכוד", וכי הליכוד "איננה מפלגה של איש אחד והיא תאבד את חיותה אם תהיה כזו".

לדברי בית הדין, התקנון הקיים כבר מעניק לוועדת הבחירות סמכות לשנות את מועד הפריימריז מטעמים מיוחדים, ומצב חירום ביטחוני בהחלט עשוי להיחשב לטעם המצדיק דחייה. לכן, האפשרות הראשונה והמועדפת במקרה שבו לא ניתן לקיים את ההצבעה במועד שנקבע היא שינוי מועד הפריימריז, ולא ביטולם.

בית הדין גם דרש מהנהלת הליכוד להיערך מראש לתרחיש כזה במסגרת ההתקשרויות עם ספקים, נותני שירותים ומשכירי מקומות. בפסק הדין צוין כי האפשרות להיווצרות מצב חירום בישראל היא אפשרות צפויה, גם אם לא ניתן לדעת מראש מתי תתרחש. לכן מצופה ממנכ"ל הליכוד לכלול בהסכמים עם הגורמים השונים תנאים שיאפשרו להתמודד עם דחיית הבחירות או שינוי מתכונתן.

החלופה השנייה שעליה הצביע בית הדין היא קיום הצבעה אלקטרונית. אחת העתירות ביקשה לאפשר לחברי הליכוד להצביע באמצעות מחשבים אישיים או טלפונים ניידים. הצעה מפורטת בנושא הוגשה לוועדת החוקה, אך לא הועמדה להצבעה.

בית הדין ציין כי חוקת הליכוד אינה מאפשרת כיום הצבעה אלקטרונית, אך קבע כי האפשרות הזאת עדיפה בהרבה על מצב שבו לא תתקיים הצבעה כלל. בפסק הדין נכתב כי הצבעה אלקטרונית "עדיפה בעינינו אלף מונים על הפרה רבתי של החוקה על-ידי אי-קיום הצבעה כלל".

חברי בית הדין קבעו כי אם הליכוד צופה אפשרות שמצב חירום ימנע את פתיחת הקלפיות, עליו להיערך באופן מעשי לקיום הצבעה אלקטרונית ולמצות כל אפשרות לקיום הפריימריז. הם הדגישו כי חוקת הליכוד היא מעין חוזה בין התנועה לחבריה ובין החברים לבין עצמם, וכי אי-קיום הבחירות המקדימות יהיה הפרה בוטה של החוזה הזה.

עם זאת, בית הדין הותיר לעצמו אפשרות להתערב בעתיד במקרה חריג שלא ניתן היה לצפות מראש. נקבע כי אם יתפתח מצב בלתי צפוי שלא ניתן יהיה להתמודד איתו באמצעות דחיית ההצבעה או פתרון חלופי, בית הדין יכריע בנושא בהתאם לנסיבות.

בעניין תקנון הבחירות עצמו, בית הדין דחה עתירה נגד האפשרות שניתנה ליו"ר הליכוד לקדם מועמד שנבחר בפריימריז מהמקום שאליו הגיע בהצבעה אל מקום שיועד לשריון. העותר טען כי המקומות המשוריינים נועדו לצירוף מועמדים חיצוניים, וכי אין להשתמש בהם כדי לשנות את סדר המועמדים שנקבע בהצבעת חברי התנועה.

בית הדין קבע כי אין מקום להגביל את שיקול דעתו של יו"ר התנועה בשלב שבו ידועים לו שמות הנבחרים בפריימריז ושמות המועמדים החיצוניים. לדבריו, יש היגיון באפשרות להעדיף מועמד שכבר עמד לבחירת חברי הליכוד על פני מועמד ממונה. בית הדין גם דחה הצעה להגביל את האפשרות למקרה אחד בלבד, אך הבהיר כי יו"ר התנועה רשאי לוותר באופן חלקי או מלא על השריונים ולקדם את הרשימה כפי שנבחרה.

במקביל, אישר בית הדין את בקשת מנכ"ל הליכוד להחזיר לתקנון סעיף שנשמט מהנוסח המקורי, ולפיו רשימת המועמדים שישוריינו בידי יו"ר התנועה תובא לאישור מזכירות הליכוד. חברי בית הדין הגדירו זאת כתוספת חשובה.

בית הדין אישר גם בקשה הנוגעת לאפשרות של הגשת רשימה משותפת של הליכוד והימין הממלכתי בבחירות לכנסת ה-26. נקבע כי יו"ר הליכוד, בהתייעצות עם היועץ המשפטי של התנועה, יוכל לקבוע את מיקומו של מועמד הימין הממלכתי ברשימה.

האישור ניתן בתנאי שהמועמד ישובץ במקום שיבטיח את אישור הרשימה המשותפת, ובתנאי שהליכוד ימצה כל דרך אפשרית כדי לצמצם למינימום את הפגיעה במועמדים שנבחרו בידי חברי התנועה.

בעתירה נוספת התבקש בית הדין להפריד את מחוז יהודה ושומרון מהמחוז המשותף שבו הוא כלול לצד מחוז השפלה ומחוז ירושלים. בית הדין דחה את הבקשה וקבע כי אין הצדקה להוסיף מחוז נוסף על חשבון המתמודדים ברשימה הארצית. עוד צוין כי הפרדת המחוז אומנם הייתה מגדילה את סיכויי המועמדים ממנו להיבחר, אך עלולה למנוע מהם להשתבץ במקום גבוה יותר אם יזכו לתמיכה רחבה.

בית הדין סירב גם להתערב במיקומו של מחוז חיפה והצפון ברשימה. העותר טען כי המחוז, הכולל את יישובי קו העימות בצפון מערב, נדחק למקום ה-42 בעקבות מיזוג אזורים אחרים. בית הדין לא שינה את החלטת ועדת החוקה, אך שב והמליץ לקדם את המחוז במספר מקומות, בהתאם לשיקול דעת הוועדה.

סוגיה נוספת נגעה לאופן אישור הוראת השעה שתאפשר את השריונים. רוב חברי בית הדין קבעו כי ניתן להצביע על הוראת השעה יחד עם תקנון הפריימריז, בין היתר משום שכינוס ועידה נוספת יהיה כרוך בהוצאה כספית ניכרת וכיוון שמדובר בהוראה הנוגעת לבחירות הנוכחיות בלבד.

חבר בית הדין עורך הדין יצחק בם הסתייג מההחלטה הזאת. לדעתו, בהתאם לחוקת הליכוד, הצבעה על תיקון החוקה, גם כאשר מדובר בהוראת שעה, צריכה להתקיים בנפרד ולהיות הנושא היחיד שעל סדר היום. הוא ציין כי שאלת הענקת מספר רב של שריונים ליו"ר התנועה היא סוגיה עקרונית, השונה מהשאלות הנוגעות למיקום המחוזות ולדרך בחירת מועמדי הרשימה הארצית.

בית הדין דחה גם את הדרישה לבחור נשיאות לוועידה לפני ההצבעה על התקנון. בפסק הדין הוסבר כי נשיאות הוועידה אמורה ללוות את עבודתה לאורך זמן, אך אין צורך חיוני לבחור בה לצורך אישור תקנון הפריימריז בלבד. בנוסף, בית הדין נמנע מלהכריע בבקשה שלפיה במקרה של הקמת ועדה מסדרת יש לאסור על ראשי ערים לכהן בה, וקבע כי מדובר בשלב זה בסוגיה היפותטית שתידון רק אם תתעורר בפועל.