גם בגיל 80 ומעלה יש אנשים המסוגלים לזכור מידע חדש ברמה המשתווה לזו של בני 56 עד 64. הם מכונים "סופר-אייג'רס", ובמשך שנים מנסים חוקרים להבין מדוע הזיכרון שלהם נשמר בעוד אצל רוב בני גילם חלה ירידה טבעית ביכולת הזכירה.
מחקר חדש מערער על אחד ההסברים המתבקשים לתופעה: האפשרות שאותם מבוגרים פשוט נולדו עם מטען גנטי המגן עליהם מפני אלצהיימר. החוקרים מצאו כי הגנים הנפוצים המשמשים להערכת הסיכון למחלה אינם מסבירים מי יגיע לגיל מתקדם עם זיכרון יוצא דופן.
המחקר פורסם ב-23 ביולי 2026 בכתב העת Alzheimer's Research & Therapy. השתתפו בו 231 בני 80 ומעלה - 142 סופר-אייג'רס ו-89 מבוגרים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין וממוצע לגילם. כל המשתתפים היו ללא ליקוי קוגניטיבי קליני.
הגן המרכזי לא סיפק תשובה
החוקרים בדקו תחילה את הגן APOE, הנחשב לגורם הסיכון הגנטי הנפוץ והמשמעותי ביותר לאלצהיימר. גרסה אחת שלו, המכונה APOE ε4, קשורה לעלייה בסיכון למחלה, ואילו גרסה אחרת, APOE ε2, נחשבת לבעלת השפעה מגינה מסוימת.
אלא ששכיחות הגרסאות השונות של הגן הייתה דומה בשתי קבוצות המחקר. בקרב הסופר-אייג'רס נמצאה גרסת APOE ε4 אצל 15.7%, לעומת 19% בקבוצת הביקורת - פער שלא היה מובהק מבחינה סטטיסטית. גם הגרסה המגינה APOE ε2 נמצאה בשיעור כמעט זהה: 12.7% לעומת 13.1%.
בשלב הבא בחנו החוקרים שלושה מדדי סיכון רב-גניים, המשקללים אלפי שינויים קטנים בדנ"א שנקשרו במחקרים קודמים לאלצהיימר. גם המדדים האלה לא הצליחו להבחין בין בעלי הזיכרון החריג לבין בני גילם בעלי הזיכרון הממוצע.
המסקנה אינה שהגנטיקה חסרת חשיבות. גנים מסוימים אכן משפיעים על הסיכון לחלות באלצהיימר, ושתי הקבוצות שנבדקו במחקר היו שונות מחולי אלצהיימר. אולם בקרב אנשים שהגיעו לגיל 80 ללא שיטיון, המטען הגנטי הנפוץ אינו מסביר מדוע אחד מהם שומר על זיכרון רגיל ואחר זוכר כאדם הצעיר ממנו ביותר משני עשורים.

תעלומת החוסן של המוח
לדברי החוקרים, התוצאות מחזקות את האפשרות שהסופר-אייג'רס אינם בהכרח אנשים שנמלטו מגורמי הסיכון, אלא אנשים שמוחם מצליח לעמוד בפניהם. כלומר, ייתכן שההסבר אינו רק בהיעדר גורמים מזיקים, אלא בקיומם של מנגנוני חוסן המאפשרים למוח להמשיך לתפקד היטב למרות הגיל והשינויים המתרחשים בו.
מנגנונים כאלה עשויים להיות קשורים לתכונות ביולוגיות אחרות, לגרסאות גנטיות נדירות או להשפעתן המצטברת של חוויות החיים. המחקר הנוכחי לא בדק אילו הרגלים או תנאים סביבתיים מספקים הגנה, ולכן אין להסיק ממנו כי פעילות מסוימת מבטיחה זיכרון טוב בגיל מבוגר.
החוקרים בדקו גם כמה גרסאות גנטיות נדירות שנקשרו בעבר להגנה מפני אלצהיימר. רק משתתף אחד מקבוצת הסופר-אייג'רס נשא אחת מהן, ולא נמצאה עדות לכך שגרסאות מגינות נדירות נפוצות במיוחד בקרב בעלי הזיכרון יוצא הדופן.
לא בדיקה לניבוי הזדקנות מוצלחת
לממצאים עשויה להיות משמעות גם לנוכח השימוש הגובר בבדיקות גנטיות להערכת סיכונים רפואיים. המחקר מלמד כי בדיקה המתמקדת בגנים הנפוצים הקשורים לאלצהיימר אינה יכולה לקבוע מי ישמור בגיל 80 על זיכרון הדומה לזה של אדם בגיל העמידה.
עם זאת, מדובר במחקר מצומצם יחסית. החוקרים השוו בין סופר-אייג'רס לבין מבוגרים בריאים מבחינה קוגניטיבית, ולא לבין חולי אלצהיימר. לכן המחקר אינו מערער על תפקידם של גנים בהתפתחות המחלה, אלא מראה שהם אינם מספקים הסבר מלא ליכולת זיכרון יוצאת דופן.
גם גודל הקבוצה מגביל את האפשרות לזהות השפעות גנטיות קטנות או נדירות. מחקרים רחבים יותר יצטרכו לבחון גנים נוספים, תכונות של מערכת החיסון, מבנה המוח, דפוסי חיים וגורמים סביבתיים. לפי שעה, סודו של המוח שמסרב להזדקן נותר בלתי מפוענח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה