העליון קבע: אחראי לטרור מחויב בתשלום פיצויים לנפגעים ולא יוכל להביא ראיות סותרות

בית המשפט העליון דחה את ערעורי הרשות הפלשתינית במסגרת תיקי רע"א 62122-06-25 ורע"א 49325-09-25 וקבע באופן נחרץ כי חוק פיצויים לדוגמה אינו כולל הסדר להבאת ראיות לסתור נכות צמיתה שנקבעה כדין.

ההחלטה ניתנה על-ידי נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית והשופטות יעל וילנר וגילה כנפי-שטייניץ. ההחלטה מדגישה כי המחוקק ביקש ליצור מסלול מהיר ויעיל המקל על נפגעי טרור לקבלת פיצויים עונשיים.

השופטים קבעו כי לשון סעיף 2(ב) לחוק ברורה ואינה מותירה פתח לפרשנות רחבה. הנתבעת טענה כי מניעת האפשרות לסתור את קביעות הנכות הרפואיות פוגעת בזכות הטיעון וביכולת ההתגוננות שלה במשפט. מנגד, היועצת המשפטית לממשלה הציגה עמדה לפיה הפיצויים נקבעים באופן אחיד ועונשי, ולכן עצם קיומה של נכות מספיקה לצורך הפעלת החוק מבלי לבחון מחדש את שיעורה.

בפסק הדין צוין במפורש כי החוק אכן חריג בנוף הנזיקין, אך תכליתו ברורה ומחייבת את דחיית הערעורים של הרשות הפלשתינית ללא צו להוצאות. בפסיקה הובהר עוד כי ניזוקים עקיפים המבקשים לקבל פיצוי מכוח החוק נדרשים לעמוד בתנאים שנקבעו בפסיקה, לרבות הוכחת נכות נפשית צמיתה בשיעור המתאים לפי ההלכות הקיימות. צעד זה מונע את פתיחת הדיונים מחדש ומבטיח כי ההליכים המשפטיים יתנהלו ביעילות רבה, תוך מניעת עומס בלתי סביר על ערכאות השיפוט במסגרת תביעות אלו.

נוסף על כך, נקבע כי הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי וכן בתי המשפט בתביעות נזיקין פועלים כגופים אובייקטיביים עצמאיים אשר מבטיחים בירור רפואי מדויק ויסודי טרם מתן הקביעה הסופית. משכך, קיומן של קביעות אלו מייתר את הצורך בבירורים נוספים ומספק בסיס משפטי איתן להטלת החבות על מתגמלי הטרור לפי לשון החוק.