ישראל מאבדת גובה: מהמדינה השלישית בהשכלה למקום ה-20

ישראל איבדה בתוך פחות מרבע מאה את אחד מיתרונותיה הבולטים מול המדינות המפותחות - שיעור גבוה של בעלי השכלה אקדמית בקרב צעירים. דוח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מגלה כי בשנת 2000 דורגה ישראל במקום השלישי בין מדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, אך בשנת 2024 הידרדרה למקום ה-20 בלבד.

שיעור בעלי ההשכלה האקדמית בקרב בני 25 עד 34 עלה בתקופה זו מ-41% ל-47%, אולם העלייה הייתה מתונה ביחס למדינות אחרות. שיעורה של ישראל נמוך כיום בנקודת אחוז אחת מממוצע המדינות המפותחות. לפי הדוח, הגידול בשיעור האקדמאים בישראל היה כמעט הנמוך ביותר בארגון - למעט פינלנד.

המשמעות הכלכלית חורגת מדירוג סמלי. מחברי הדוח, נג'יב עמרייה ואסף גבע, מדגישים כי לדור הצעיר המשכיל תפקיד מרכזי בצמיחה, בפריון העבודה ובהתמודדות עם צורכי המשק המודרני. זאת במיוחד לנוכח היתרון בשכר שממנו נהנים בדרך כלל בעלי תואר אקדמי.

מספר הסטודנטים עלה - קצב הגידול נבלם

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל התרחבה מאוד מאז פתיחת המכללות האקדמיות בשנות ה-90. מספר הסטודנטים במכללות עלה מכ-58 אלף בשנת 2000 לכ-148 אלף בשנת 2024, ואילו מספר הלומדים בכלל האוניברסיטאות והמכללות גדל בתקופה זו בכ-70% - מכ-171 אלף לכ-290 אלף.

אלא שמאחורי הנתונים המצטברים מסתתרת האטה. בין 2020 ל-2024 ירד קצב הגידול השנתי במספר הסטודנטים לכ-1.1% בלבד - פחות מקצב גידול האוכלוסייה. במקביל, מספר הסטודנטים באוניברסיטאות גדל לאט יותר ואף ירד בחלק מן השנים.

הדוח קושר את השחיקה במעמדה של ישראל לא רק להאטה הכללית, אלא גם לפערים מבניים ממושכים בין קבוצות האוכלוסייה. שיעורי ההשתלבות משתנים במידה ניכרת בין נשים לגברים, בין יהודים לערבים ובין חרדים למי שאינם חרדים.

הקיפאון בקרב גברים יהודים

אחד הממצאים הבולטים בדוח נוגע לגברים יהודים שאינם חרדים. מאז שנת 2010 כמעט שלא חל שינוי בשיעור הצעירים מקבוצה זו הנכנסים לראשונה למערכת ההשכלה הגבוהה. מדובר בקיפאון ממושך, לאחר שנים שבהן נרשמה עלייה.

מנגד, בקרב גברים ערבים נרשמה מאז 2010 עלייה משמעותית, עד כדי הכפלת שיעור המשתלבים. במשרד האוצר מייחסים את השינוי, בין היתר, לתוכניות רב-שנתיות להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית ולהחלטות ממשלה שנועדו לצמצם פערים חברתיים וכלכליים.

גם בקרב גברים חרדים נרשמה עלייה, אולם שיעורי ההשתלבות עדיין נמוכים מאוד בהשוואה לגברים יהודים שאינם חרדים. נתוני הנספח מראים כי השיפור ניכר בעיקר בגילים המאוחרים יותר, אך הפער הכולל נותר עמוק.

נשים מובילות בכל קבוצות האוכלוסייה

שיעורי ההשתלבות של נשים גבוהים משל גברים בכל קבוצות האוכלוסייה. בקרב נשים ערביות חלה עלייה ממושכת עד שנת 2022, ומאז נרשמה התייצבות. בעקבות זאת הצטמצם הפער בינן לבין נשים יהודיות שאינן חרדיות.

גם בקרב נשים חרדיות נרשמה התקדמות לאורך השנים, אך שיעור ההשתלבות עודנו נמוך מזה של נשים יהודיות שאינן חרדיות. בדוח מציינים כי התמונה הכוללת מצביעה על השפעה חיובית של תוכניות ממשלתיות, אך גם על מיצוי חלקי של פוטנציאל ההשתלבות בקבוצות יהודיות מסוימות.

הנתונים המפורטים מראים כי בשנת 2025 שיעור ההשתלבות המצטבר של נשים ערביות התקרב מאוד לזה של נשים יהודיות שאינן חרדיות, בעוד שהפערים בקרב הגברים נותרו גדולים יותר. התרשים בעמוד 7 ממחיש גם את הזינוק החריג בשנת 2021, ולאחריו ירידה והתייצבות בחלק מן הקבוצות.

לא כל תואר מבטיח תשואה

במשרד האוצר מזהירים כי עצם העלייה במספר בעלי התארים אינה מספיקה כדי להעריך את תרומת ההשכלה למשק. הפרמיה בשכר משתנה לפי תחום הלימוד וסוג המוסד, והיא גבוהה במיוחד בקרב בוגרי תחומי ההייטק. לעומת זאת, תואר בתחומים אחרים עשוי להניב תוספת שכר נמוכה יותר.

הדוח מבחין בין פרמיית שכר לבין תשואה כלכלית מלאה. תשואה כזו צריכה להביא בחשבון לא רק את השכר לאחר הלימודים, אלא גם את שכר הלימוד ואת אובדן ההכנסה בתקופת הלימודים. לכן, מדגישים המחברים, תוספת שכר אינה מוכיחה בהכרח שההשקעה בלימודים השתלמה בכל מקרה.

מחקר קודם של אגף הכלכלן הראשי מצא כי תחום הלימוד חשוב לא פחות מסוג המוסד. הפרמיה הגבוהה ביותר נרשמה בתארים בתחומי ההייטק, ללא קשר לשאלה אם הלימודים התקיימו באוניברסיטה או במכללה.

המסקנה העולה מן הדוח אינה שמספר הסטודנטים בישראל נמוך, אלא שההתרחבות שאפיינה את ראשית המאה נבלמה, בעוד שמדינות אחרות האיצו. ללא הגדלת שיעורי ההשתלבות בקבוצות שנותרו מאחור, וללא שיפור באיכות ובכדאיות הכלכלית של הלימודים, ישראל עלולה להמשיך לרדת בדירוג - גם אם מספר בעלי התארים ימשיך לעלות.