ארצות הברית וסעודיה חתמו (יום ד', 22.7.26) על הסכם לשיתוף פעולה בתחום הגרעין האזרחי, שעשוי לאפשר לממלכה להעשיר אורניום בשטחה בעתיד. שר האנרגיה האמריקני, כריס רייט, ועמיתו הסעודי, הנסיך עבד אל-עזיז בן סלמאן, חתמו בוושינגטון על ההסכם המכונה "הסכם 123", לצד מסמך נפרד של אמצעי פיקוח וביטחונות גרעיניים.
ממשרד האנרגיה האמריקני נמסר כי ההסכם, שאושר קודם לכן בידי הנשיא דונלד טראמפ, מיועד לעמוד בתוקף כ-30 שנה וליצור מסגרת חוקית לשיתוף טכנולוגיה וציוד גרעיניים בין המדינות. משרד האנרגיה האמריקני הגדיר אותו בסיס ל"שותפות רב-שנתית בהיקף של מיליארדי דולרים", שתעניק לחברות אמריקניות תפקיד מרכזי בהקמת תעשיית הגרעין האזרחית של סעודיה.
הסעיף הרגיש ביותר אינו הקמת הכורים עצמם, אלא האפשרות להקים בעתיד מתקן להעשרת אורניום בשטח סעודיה. בסוכנות הידיעות AP ובוול סטריט ג'ורנל דווח כי המהלך יהיה כפוף לבדיקת היתכנות משותפת של וושינגטון ושל ריאד, וכי אם יאושר - הטכנולוגיה והמתקן אמורים להיבנות בסיוע חברות אמריקניות.
העשרת אורניום ברמות נמוכות משמשת לייצור דלק לכורים אזרחיים, אך אותה תשתית טכנולוגית יכולה, לאחר התאמות והעשרה לרמה גבוהה בהרבה, לשמש גם במסלול לייצור חומר בקיע לנשק גרעיני. ההסכם, לפי רויטרס, מאפשר גם עיבוד מחדש של פסולת ודלק גרעיניים - יכולת רגישה נוספת שממנה ניתן להפיק פלוטוניום.
בכך שונה ההסכם מהמתווה שעליו חתמה ארצות הברית עם איחוד האמירויות ב-2009. אבו דאבי התחייבה אז לוותר על העשרת אורניום ועל עיבוד מחדש בשטחה - התחייבות שכונתה "תקן הזהב" של הסכמי הגרעין האזרחיים. סעודיה סירבה לאורך השנים לקבל הגבלה דומה.
סוכנויות הידיעות רויטרס ו-AP דיווחו כי ההסכם אינו מחייב את סעודיה לאמץ את הפרוטוקול הנוסף של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. הפרוטוקול מעניק לסבא"א כלים רחבים יותר לקבלת מידע, ביקורים באתרים וגישה בהתראה קצרה, כדי לבדוק שאין פעילות גרעינית בלתי מוצהרת.
במקום זאת חתמו המדינות על הסכם ביטחונות דו-צדדי, אך הממשל האמריקני טרם פרסם את מלוא נוסחו ואת המגבלות המדויקות שיוטלו על העשרה, עיבוד מחדש והעברת חומרים וטכנולוגיות. משרד האנרגיה טען כי ההסכמות עומדות בסטנדרטים הגבוהים ביותר של בטיחות ואי-הפצת נשק גרעיני, אולם מומחים וחברי קונגרס דורשים לבחון את פרטי מנגנון הפיקוח.
שר החוץ האמריקני, מרקו רוביו, דחה את החשש שהממשל יחתום על הסכם העלול לעודד הפצה גרעינית. אולם מנגד, מומחים לבקרת נשק הזהירו כי עצם קיומה של תשתית העשרה בסעודיה יעניק לממלכה יכולת גרעינית סמויה ופוטנציאל להתקדם בעתיד לעבר נשק, גם אם התוכנית בשלב הראשון תהיה אזרחית בלבד.
ברויטרס דווח כי אחת הנהנות המרכזיות מההסכם צפויה להיות ענקית הגרעין האמריקנית וסטינגהאוס. סעודיה מעוניינת בהקמת כורי מים קלים גדולים, והמתווה עשוי לכלול כורים מדגם AP1000 של החברה. היקף הפרויקטים האפשריים מוערך בעשרות מיליארדי דולרים, אם כי בדיקות, רישוי, מימון ובנייה עשויים להימשך שנים רבות.
מבחינת וושינגטון, ההסכם נועד גם למנוע מסעודיה לפנות לרוסיה או לסין לצורך הקמת התוכנית. ממשל טראמפ טוען כי מעורבות אמריקנית תעניק לארצות הברית השפעה ופיקוח גדולים יותר על התשתיות הסעודיות, לצד הזמנות לחברות אמריקניות וחיזוק תעשיית הגרעין המקומית.
החתימה על ההסכם על-ידי שר האנרגיה האמריקני אינה מכניסה את ההסכם לתוקף מיד. בהתאם לחוק האנרגיה האטומית האמריקני, ההסכם יוגש לקונגרס לתקופת בחינה של 90 ימי מושב. חברי הקונגרס יכולים לנסות לבלום אותו בהחלטת התנגדות משותפת, אך במקרה של וטו נשיאותי יהיה צורך ברוב של שני שלישים בשני בתי הקונגרס - משוכה פוליטית גבוהה.
הדיון בקונגרס צפוי להתמקד בשאלה האם פיקוח אמריקני על תוכנית סעודית עדיף על האפשרות שריאד תפנה לסין או לרוסיה, או שהוויתור על איסור מפורש להעשרה ועל הפרוטוקול הנוסף של סבא"א יוצר תקדים מסוכן. יורש העצר, מוחמד בן סלמאן, הצהיר בעבר כי סעודיה אינה מבקשת נשק גרעיני, אך גם אמר שאם אירן תשיג פצצה - הממלכה תפעל להשיג אחת משלה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה