''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
26°
ירושלים 21°
חיפה 26°
באר שבע 24°
אילת 30°
מדורים
שימושי PLUS

16 אלף אירועים מוחיים, ירידה בניתוחי לב ופחות מעקב אחרי בני נוער

שורת דוחות חדשים של המרכז הלאומי לבקרת מחלות מציירת תמונה רחבה של מצב הבריאות בישראל * 16,386 אירועים מוחיים דווחו ב-2023, אך כ-2,700 נוספים לא נכללו בשל חוסר דיווח * סרטן הלבלב מוסיף להיות מהקטלניים בישראל * במקביל נרשמה ירידה במעקב תזונתי אחר בני נוער שעברו ניתוחים בריאטריים

עידן יוסף
ט' אב התשפ"ו
יותר גילוי מוקדם, פערים בטיפול ומחלות קשות
יותר גילוי מוקדם, פערים בטיפול ומחלות קשות

שמונה דוחות חדשים שפרסם המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות מציגים תמונת מצב רחבה - ולעיתים מטרידה - של כמה ממוקדי התחלואה המרכזיים בישראל: שבץ מוחי, מחלות סרטן, ניתוחי לב, תחלואה תעסוקתית וניתוחים בריאטריים בבני נוער. מאחורי שפע הנתונים עולים כמה קווי עומק ברורים: פערי מידע שעדיין מקשים על גיבוש תמונה מלאה, ירידה בחלק ממדדי המעקב הרפואי, תחלואה קשה שממשיכה לגבות מחיר כבד, ולצד זאת גם סימנים חיוביים של גילוי מוקדם ושיפור בחלק ממנגנוני האבחון.

אלפי מקרי שבץ - והרישום עדיין חסר

הנתון החריף ביותר עולה מן הדוח על הרישום הלאומי לשבץ מוחי לשנת 2023. באותה שנה דווחו 16,386 מקרים של אירוע מוחי חד בקרב בני 18 ומעלה, אולם הדוח מדגיש כי חסר דיווח מארבעה בתי חולים, והערכת המחברים היא שכ-2,700 מקרים נוספים כלל אינם מופיעים בנתונים. במילים אחרות: התמונה הרשמית רחבה, אך עדיין אינה שלמה.

מבין האירועים שתועדו, 68.5% היו מקרי שבץ איסכמי, 22.6% אירועים מוחיים חולפים ו-8.9% דימומים מוחיים. הגיל הממוצע בעת האירוע עמד על 71.9 שנים. עוד עולה כי רק כ-54% מהחולים הגיעו לבית החולים באמבולנס - נתון שהדוח מסמן כיעד לשיפור, לנוכח החשיבות הקריטית של הגעה מהירה לטיפול. כ-12% מהחולים עם שבץ איסכמי קיבלו טיפול ממיס קריש, וכ-8% עברו צנתור מוחי.

השלמת נתוני הקהילה לשנת 2022 מחדדת את עומק הבעיה. בקרב מי שלקו באירוע מוחי חד נמצאה שכיחות גבוהה מאוד של גורמי סיכון: 81.9% סבלו מעודף שומנים בדם, 77.3% מיתר לחץ דם ו-48.5% מסוכרת. כ-69% נשאו שלושה גורמי סיכון ומעלה. בקרב צעירים מתחת לגיל 60 נמצאו פערים חריפים במיוחד לעומת כלל האוכלוסייה - פי 11.6 יותר מחלות לב, פי 5.9 יותר סוכרת ופי 4.9 יותר יתר לחץ דם.

הדוח מצביע גם על כשל טיפולי אפשרי: כ-44% מהחולים שסבלו מפרפור פרוזדורים ידוע לא טופלו בנוגדי קרישה לפני האירוע המוחי. מחברי הדוח קוראים לבחון את הסיבות לכך, לצד שיפור ההיענות לנטילת תרופות לאחר אשפוז, בעיקר בקרב חולים צעירים.

סרטן הלבלב: כמעט כל המקרים חודרניים

דוח אחר, העוסק בסרטן הלבלב בישראל, מציג תמונה קשה במיוחד. בשנת 2022 אובחנו 975 מקרים חדשים של המחלה - 530 גברים ו-445 נשים. 99% מהמקרים התגלו כגידולים חודרניים כבר בעת האבחנה, ו-73% מן החולים היו בני 65 ומעלה. באותה שנה נפטרו בישראל 975 בני אדם מסרטן הלבלב - נתון שממחיש את שיעור הקטלניות הגבוה של המחלה.

הדוח קובע כי סרטן הלבלב היה ב-2022 גורם התמותה הרביעי בשכיחותו מבין מחלות הסרטן בישראל. שיעורי ההישרדות לחמש שנים נותרו נמוכים מאוד, ובכ-19% מן המקרים החדשים הרישום התבסס על הודעות פטירה בלבד - נתון המעיד כי חלק מהחולים מזוהים רק בשלב מתקדם מאוד.

לצד זאת, נמצא פער בני מובהק: בקרב בני פחות מ-65 חלה עלייה בהיארעות המחלה לאורך השנים 1996-2022, בכל קבוצות האוכלוסייה והמין. מנגד, בקרב בני 65 ומעלה נרשמה בעשור האחרון ירידה בתחלואה ובתמותה, למעט בקרב גברים ערבים, שבהם נרשמה יציבות. בישראל מדווחים כי שיעור ההיארעות מציב אותה במקום ה-22 בעולם, ושיעור התמותה במקום ה-20.

סרטן צוואר הרחם: יותר גילוי מוקדם - לא בהכרח יותר מחלה

הדוח על סרטן צוואר הרחם מציג ממצא שעלול להישמע מדאיג במבט ראשון, אך משמעותו מורכבת יותר. בשנת 2022 אובחנו 265 מקרים חדשים של סרטן חודרני של צוואר הרחם בישראל, ו-73 נשים נפטרו מן המחלה. במקביל דווחו 1,857 מקרים של נגעים טרום-סרטניים בדרגה גבוהה.

אלא שהעלייה החדה באבחון נגעים טרום-סרטניים - כ-13% בשנה בקרב יהודיות ואחרות וכ-15% בשנה בקרב ערביות בין 2017 ל-2022 - מוסברת בדוח בעיקר בעלייה בשימוש בבדיקות סינון. שיעור הנשים בנות 25 עד 64 שעברו בדיקות כאלה עלה מ-48% בשנת 2015 ל-61% בשנת 2022. במובן זה, הגידול במספר האבחנות המוקדמות משקף דווקא הרחבת איתור של מצבים טרום-סרטניים בטרם יהפכו למחלה חודרנית.

ניתוחי לב: פחות מעקפים ומסתמים, יותר תיקוני אבי העורקים

שני דוחות נפרדים עוסקים בניתוחי לב. סיכום הנתונים לשנת 2024 מצביע על ירידה במספר ניתוחי המעקפים ובמספר ניתוחי המסתמים לעומת 2023, לצד עלייה במספר ההליכים לתיקון אבי העורקים ועלייה בפרוצדורות הכוללות השתלות או אביזרי עזר ללב. 75% מן הניתוחים במבוגרים ו-100% מן הניתוחים בילדים בוצעו בבתי חולים ציבוריים.

בדוח לשנת 2023 מופיע ממצא נוסף שעשוי לעורר עניין במערכת הבריאות: בשנים האחרונות נרשמו מגמות הפוכות בין בתי החולים הציבוריים לפרטיים - ירידה ברוב סוגי ההליכים במערכת הציבורית, לעומת עלייה במערכת הפרטית. מחברי הדוח ממליצים לבחון אם מדובר במעבר של חולים מן הציבורי אל הפרטי, ומהן הסיבות לכך.

בני נוער אחרי ניתוחי השמנה: פחות מעקב דיאטני

הדוח על ניתוחים בריאטריים בבני נוער מסכם את נתוני 2021. באותה שנה דווח על 70 ניתוחים שבוצעו בבני 13 עד 18, כמעט כולם - 69 מתוך 70 - בבתי חולים ציבוריים. 66% מן המנותחים היו בנות, והגיל הממוצע עמד על 17.1 שנים. ל-86% הייתה מחלה נלווית אחת לפחות.

ניתוח שרוול קיבה היה ההליך השכיח ביותר, ובקרב בני 13 עד 15 הוא היווה 100% מן הניתוחים. שיעור הסיבוכים במהלך האשפוז עמד על כ-3%, ללא מקרי תמותה עד שישה חודשים לאחר הניתוח. מבחינת יעילות, הירידה הממוצעת במשקל העודף הגיעה לכ-60% לאחר חצי שנה ולכ-72% לאחר שנה.

אולם דווקא במעקב שלאחר הניתוח נרשמה חולשה. הדוח מצביע על ירידה בשיעור הביקורים אצל דיאטנית חצי שנה ושנה לאחר ההליך, בניגוד להמלצת משרד הבריאות לשישה מפגשים בשנה הראשונה. המחברים מציעים כי הקורונה והמעבר של חלק מן המנותחים למסגרות צבאיות עשויים להסביר חלק מן הירידה, אך מדגישים כי יש לחזק את ההתמדה במעקב כדי למנוע חסרים תזונתיים ולשפר את סיכויי ההצלחה ארוכת הטווח.

תחלואה תעסוקתית: פחות דיווח - לא בהכרח פחות חולים

בשנת 2023 נרשמו 1,043 מקרים חדשים של חשד למחלות מקצוע. הדוח קובע כי מגמת הירידה בשיעורי התחלואה המדווחת נמשכה ואף העמיקה, אך אינו מציג זאת כהכרח כהישג בריאותי. להפך: המחברים מזהירים כי יש לבחון האם הירידה משקפת צמצום אמיתי בתחלואה - או היחלשות של מנגנוני האבחון והדיווח.

שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר נצפו בקרב גברים, ערבים ובני 55 עד 64. המקרים השכיחים ביותר נגעו לפגיעה במערכת השמע, במערכות הנשימה והקול, במערכת השריר והשלד ובמערכת העצבים. לראשונה מוצג גם פירוט של תחלואה נפשית ממקור תעסוקתי, בעקבות עלייה יחסית בדיווח בתחום זה.

הדוח קורא להרחיב את מעגל הגורמים המדווחים, לפתח דרכי דיווח מקוונות, לחבר מידע מן הביטוח הלאומי ולהגביר מודעות לזכותם של עובדים לקבל שירותי רפואה תעסוקתית - בכלל זה עצמאים, עובדים זרים ואוכלוסיות נוספות.

התמונה הרחבה

במבט כולל, פרסומי הרבעון הראשון של 2026 אינם מציגים רק אוסף של מספרים, אלא משרטטים כמה אתגרים מערכתיים ברורים. מערכת הבריאות מצליחה לאתר יותר נגעים מוקדמים ולשפר חלק מהמעקבים, אך מתקשה עדיין לספק תמונת מידע מלאה בתחומים קריטיים כמו שבץ מוחי ותחלואה תעסוקתית. היא מפעילה מערך נרחב של טיפול, שיקום וניתוחים מורכבים, אך מתמודדת במקביל עם פערי דיווח, תת-טיפול אפשרי בחולים בסיכון וירידה במעקב אחר אוכלוסיות מסוימות. הנתונים מלמדים כי לא די בטיפול הרפואי עצמו - השאלה המרכזית היא עד כמה המדינה יודעת לזהות בזמן, לעקוב לאורך זמן ולסגור פערים לפני שהם הופכים למחלה קשה יותר.

עובדים זרים

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה