הגירעון המסחרי של ישראל העמיק ל-71.6 מיליארד שקל במחצית הראשונה

הגירעון המסחרי של ישראל בסחר בסחורות, ללא יהלומים, הסתכם במחצית הראשונה של 2026 בכ-71.6 מיליארד שקל - לעומת כ-64.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההעמקה בגירעון נבעה משילוב של עלייה ביבוא הסחורות וירידה ביצוא: היבוא עלה לכ-163.3 מיליארד שקל, לעומת כ-159.1 מיליארד שקל בינואר-יוני 2025, ואילו היצוא ירד לכ-91.8 מיליארד שקל, לעומת כ-94.3 מיליארד שקל. כך עולה מנתונים שפרסמה (יום ב', 20.7.26) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בחודש יוני לבדו הסתכם יצוא הסחורות, ללא יהלומים, ב-17.6 מיליארד שקל, בעוד שהיבוא הסתכם ב-29.4 מיליארד שקל. כתוצאה מכך נרשם גירעון חודשי של 11.8 מיליארד שקל.

אירופה המשיכה להיות המקור המרכזי ליבוא לישראל. 44% מהיבוא ביוני הגיעו מארצות אירופה, 32% מארצות אסיה, 12% מארצות אמריקה ו-12% מיתר ארצות העולם. מנגד, התפלגות היצוא הייתה מאוזנת יותר: 32% מהיצוא הופנו לאמריקה, 28% לאירופה, 23% לאסיה ו-17% ליתר ארצות העולם.

במחצית הראשונה נרשם מול אירופה גירעון מסחרי של כ-41.6 מיליארד שקל, לעומת כ-39 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. היבוא מאירופה נותר כמעט ללא שינוי והסתכם בכ-72.7 מיליארד שקל, אך היצוא ליבשת ירד מכ-33.5 מיליארד שקל לכ-31.1 מיליארד שקל.

מול מדינות האיחוד האירופי הסתכם הגירעון בכ-27.8 מיליארד שקל, לאחר שהיצוא אליהן ירד לכ-26.8 מיליארד שקל והיבוא הסתכם בכ-54.7 מיליארד שקל.

גם מול אסיה הורע המאזן המסחרי. הגירעון הגיע לכ-31.5 מיליארד שקל, לעומת כ-30 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2025. היבוא מאסיה עלה לכ-51.3 מיליארד שקל, בעוד שהיצוא ירד מעט והסתכם בכ-19.8 מיליארד שקל.

חלק גדול מהגירעון מול אסיה נבע מהמסחר עם סין. היבוא מסין הסתכם בכ-25.5 מיליארד שקל, לעומת כ-23.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה, ואילו היצוא לסין עלה לכ-4.4 מיליארד שקל. הגירעון מול סין הגיע בעקבות זאת לכ-21.1 מיליארד שקל, לעומת כ-19.3 מיליארד שקל בשנה שעברה.

אמריקה הייתה קבוצת הארצות היחידה שעמה רשמה ישראל עודף מסחרי משמעותי. העודף מול היבשת הסתכם בכ-9.8 מיליארד שקל, בדומה לתקופה המקבילה. היצוא לאמריקה הגיע לכ-30 מיליארד שקל, לעומת יבוא של כ-20.1 מיליארד שקל.

מול ארצות הברית לבדה הסתכם העודף המסחרי בכ-8.6 מיליארד שקל. היצוא לארצות הברית עלה לכ-24.9 מיליארד שקל, והיבוא ממנה הסתכם בכ-16.3 מיליארד שקל.

לצד הנתונים המקוריים, המצביעים על העמקת הגירעון במחצית הראשונה, נתוני המגמה לרבעון השני מציגים התאוששות ביצוא. יצוא הסחורות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים, עלה בחודשים אפריל-יוני בקצב שנתי של 21.7%, לאחר עלייה של 8.7% בחודשים ינואר-מרס.

העלייה החדה ביותר בין קבוצות הארצות המרכזיות נרשמה ביצוא לאסיה, שגדל בקצב שנתי של 44.2%, שהם 3.1% בממוצע לחודש. היצוא לסין עלה בקצב שנתי של 29%, לאחר ירידה של 3.9% ברבעון הראשון.

היצוא לאמריקה עלה בקצב שנתי של 23.2%, והיצוא לארצות הברית גדל ב-20.7%. היצוא לאירופה עלה ב-14.5%, ואילו היצוא למדינות האיחוד האירופי גדל בשיעור מתון יותר של 6.3%. היצוא לקבוצת יתר ארצות העולם עלה בקצב שנתי של 46.3%.

קצב הגידול ביבוא היה מתון בהרבה. יבוא הסחורות, ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה, עלה ברבעון השני בקצב שנתי של 0.4%, לאחר ירידה של 1.1% ברבעון הראשון.

עם זאת, נרשמה עלייה חדה יותר ביבוא ממדינות מסוימות. היבוא מסין גדל בקצב שנתי של 20.1%, שהם 1.5% בממוצע לחודש, בהמשך לעלייה של 12.7% ברבעון הראשון. היבוא מארצות הברית עלה ב-14.2%, היבוא מאמריקה כולה עלה ב-6.2%, והיבוא מאירופה גדל ב-5.7%.