העיתונאי לא צורף - אך תלונתו נגד צו הפרסום נדחתה

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, דחה את תלונתו של העורך המשפטי איתמר לוין נגד סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, השופט אורן שוורץ, שנתן צו איסור פרסום במסגרת ערעור מס בלי לצרף את האתר או את לוין כמשיבים לבקשה ובלי לאפשר להם להשמיע את עמדתם.

בהחלטה שפורסמה (6.7.26), בלי לציין את שמות המעורבים, קבע קולה כי הצו ניתן כדין וביטא איזון ראוי בין עקרון פומביות הדיון לבין הצורך להגן על פרטיות ועל סודות מסחריים. עוד קבע כי זכות הטיעון של לוין לא נשללה, משום שעמדה לפניו האפשרות לבקש מבית המשפט את ביטול הצו או את צמצומו.

התלונה: צו בלי לשמוע את האתר

התלונה עסקה בצו איסור פרסום שניתן בערעור על שומת מס, לבקשת המערערת - הנישומה. לוין טען כי הבקשה התייחסה במפורש לפרסום באתר החדשות בו הוא כותב והשפיעה ישירות על האתר ועל עבודתו העיתונאית, אך הוא והאתר לא צורפו כמשיבים ולא ניתנה להם אפשרות להשמיע את עמדתם.

לוין הבהיר כי תלונתו אינה בגדר השגה על תוכנה של החלטה שיפוטית, אלא נוגעת לדרך שבה התקבלה. לטענתו, מתן צו בלי לשמוע את הגורם העיתונאי שנפגע ממנו הפר את כללי הצדק הטבעי ואת הזכות להליך הוגן, ופגע בחופש הביטוי, בחופש העיתונות, בחופש העיסוק ובעקרון פומביות הדיון.

תגובת השופט: בקשה דחופה ומידע עסקי רגיש

השופט שוורץ הסביר כי הבקשה הובאה לפניו במסגרת תפקידו כסגן נשיא המטפל בבקשות דחופות. לדבריו, מדובר היה בבקשה בהולה בשל חשש לחשיפת סודות מסחריים, דוחות כספיים, נתוני שכר ומידע עסקי רגיש של חברה פרטית.

לאחר שעיין בחומר, ובהינתן הסכמת רשות המיסים, החליט לתת צו זמני ומצומצם שהגביל רק את פרסום המסמכים העסקיים. לדבריו, הצו לא אסר לפרסם את כלל ההליך, את ההחלטות השיפוטיות או את הכתבה שכבר פורסמה באתר.

הצו היה זמני - והדרך לבית המשפט נותרה פתוחה

שוורץ הדגיש כי ההחלטה ניתנה "עד החלטה אחרת". לכן, כל גורם שסבר כי נפגע ממנה, לרבות האתר ולוין, יכול היה להגיש בקשה לביטול הצו או לצמצומו לפי המנגנון הקבוע בחוק בתי המשפט.

השופט ציין כי לוין לא פנה לבית המשפט בבקשה כזו, אלא בחר להגיש תלונה לנציבות ולפרסם כתבה ביקורתית. לדבריו, הדרך המקובלת לתקוף צו איסור פרסום היא באמצעות פנייה לבית המשפט שנתן אותו, ולא באמצעות תלונה נגד השופט.

תזוזה בהנמקה

עם זאת, בהחלטה ניכרת תזוזה מסוימת בהנמקה: תחילה הודגש כי ללוין עמדה דרך לבקש את ביטול הצו בדיעבד, ובהמשך נקבע כי מלכתחילה לא הייתה חובה לשמוע אותו. שתי הקביעות אינן סותרות בהכרח, אך השנייה הופכת את הראשונה לנימוק משני בלבד.

אם לא הייתה חובה מוקדמת לקבל את תגובת האתר, האפשרות להגיש בקשת ביטול לאחר מתן הצו אינה התשובה המרכזית לטענה בדבר שלילת זכות הטיעון, אלא מסלול משלים שנועד לאפשר עיון מחדש בצו שכבר ניתן.

הנציב: הצו לא כוון ישירות נגד לוין

קולה קיבל את עמדת שוורץ וקבע כי דין התלונה להידחות. לדבריו, הצו היה מאוזן משום שאסר רק על פרסום המסמכים העסקיים של הנישומה, היה צופה פני עתיד ולא הורה להסיר את הפרסום שכבר הופיע באתר.

הנציב קיבל גם את הסברו של שוורץ שלפיו בזמן אמת לא היה מודע לכך שהאתר הוא האתר שבגינו הוגשה הבקשה, משום שהאתר לא הוזכר בגוף הבקשה אלא רק בהערת שוליים. עם זאת, קולה הוסיף כי גם אילו ידע השופט את זהות המפרסם, לא הייתה עליו חובה לבקש את תגובתו לפני מתן הצו.

לשיטת הנציב, הצו לא כוון באופן אופרטיבי נגד לוין או נגד האתר, אלא חל כלפי הציבור כולו. כשם שלא ניתן לבקש מראש תגובה מכל כלי התקשורת העלולים להיות מושפעים מצו איסור פרסום, כך לא הייתה חובה לשמוע דווקא את לוין לפני מתן ההחלטה.

פומביות הדיון נשקלה גם בלי תגובת העיתונאי

קולה קבע כי תוכן ההחלטה ביטא בפועל את האינטרס הציבורי בפומביות ההליך. לדבריו, בית המשפט לא התעלם מן השיקול העיתונאי, אלא איזן בינו לבין הצורך להגן על מידע עסקי רגיש.

הנציב הוסיף כי לוין, בהיותו עורך וכתב משפטי מנוסה, מכיר את האפשרות הקבועה בסעיף 70ג(א) לחוק בתי המשפט להגיש בקשה לביטול צו איסור פרסום. אילו היה נוקט דרך זו, כתב קולה, בקשתו וקולו היו נשמעים וזכות הטיעון שלו לא הייתה נפגעת.

התוצאה: התלונה נדחתה

בסיכומו של דבר דחה קולה את תלונתו של לוין. ההחלטה קובעת כי צו איסור פרסום זמני ומצומצם יכול להינתן בדחיפות בלי לשמוע מראש כלי תקשורת מסוים, גם כאשר הצו עשוי להשפיע על פעילותו, כל עוד עומדת לפניו הדרך לפנות לבית המשפט ולבקש את ביטולו או את צמצומו.

עם זאת, ההחלטה מותירה שאלה עקרונית: האם האפשרות להשמיע עמדה רק לאחר מתן הצו מספקת תמיד, בייחוד כאשר בית המשפט יודע - או יכול לדעת - כי הבקשה נולדה בעקבות פרסום עיתונאי מסוים. קולה השיב על כך בחיוב במקרה הנוכחי, אך ההבחנה בין זכות טיעון מראש לבין תרופה דיונית בדיעבד עוד צפויה להעסיק את מערכת המשפט ואת כלי התקשורת.

צילום: השופט אורן שוורץ [צילום: בוצ'צ'ו]