בנק ישראל הוריד ריבית - אך מזהיר מהגדלת תקציב הביטחון

בנק ישראל מציג תמונה כלכלית מעורבת למחצית הראשונה של 2026: האינפלציה נבלמה, הריבית ירדה ושוק העבודה נותר חזק - אבל המלחמה פגעה בצמיחה, מגבלות ההיצע עדיין מכבידות על המשק והגדלה נוספת של תקציב הביטחון עלולה להרחיב את הגירעון ולהקשות על המשך הורדות הריבית.

מדוח המדיניות המוניטרית שפרסם הבנק עולה כי הוועדה המוניטרית הפחיתה את הריבית בשלוש פעימות - בינואר, במאי וביולי - בשיעור של רבע נקודת אחוז בכל פעם. בתום התקופה עמדה הריבית על 3.5%, לעומת 4.25% בתחילתה. ההפחתות התאפשרו לאחר שקצב עליית המחירים נחלש והתייצב בתוך יעד האינפלציה של הממשלה.

האינפלציה נבלמה - והלחץ להורדת הריבית גדל

קצב האינפלציה השנתי עמד בחודש מאי על 1.9%, קרוב למרכז יעד האינפלציה שנקבע בין 1% ל-3%. זאת לעומת 2.4% בסוף 2025 ו-3.1% באמצע אותה שנה. גם הציפיות לעליית מחירים בשנה הקרובה ירדו לקראת סוף המחצית, בעיקר על-רקע התחזקות השקל.

בבנק ישראל מאותתים כי ייתכנו הורדות ריבית נוספות. הנגיד הבהיר כי אם הציפיות לאינפלציה ימשיכו לרדת, ובייחוד אם יתקרבו לגבול התחתון של היעד, יהיה מקום למדיניות מרחיבה יותר ואף להורדות ריבית מהירות יותר. עם זאת, הבנק מדגיש כי כל החלטה תושפע גם מהמצב הביטחוני, מפעילות המשק ומהוצאות הממשלה.

לציבור משמעות הדבר היא שההקלה בריבית עשויה לחלחל בהדרגה להלוואות ולמשכנתאות בריבית משתנה. עם זאת, הריבית עדיין גבוהה יחסית לשנים שקדמו לגל האינפלציה, ולכן משקי בית ועסקים אינם צפויים להרגיש שינוי חד ומיידי בהחזרים החודשיים.

המלחמה כיווצה את הפעילות במשק

לצד ההתמתנות במחירים, הדוח חושף את הפגיעה בפעילות הכלכלית. התוצר התכווץ ברבעון הראשון בקצב שנתי של 3.8%, וכך גם התוצר העסקי. הפגיעה הייתה קשורה במידה רבה למבצע "שאגת הארי", שבמהלכו נעדרו עובדים רבים, מוסדות לימוד נסגרו והצריכה הפרטית והציבורית ירדה.

לפי נתוני הבנק, עם תחילת המבצע צנחו ההוצאות בכרטיסי אשראי בכ-20%. בהמשך נרשמה התאוששות חלקית, אך הפעילות נותרה נמוכה מרמתה ערב המבצע. בבנק מציינים כי הפגיעה הייתה מתונה מזו שנחזתה בתחילה, וכי הנתונים לרבעון השני מצביעים על צמצום ניכר של הפער בין התוצר בפועל לבין מגמת הצמיחה ארוכת הטווח.

תחזית הצמיחה לשנת 2026 הופחתה בשל כך מ-5.2% בתחזית ינואר ל-4%. מנגד, התחזית ל-2027 הועלתה מ-4.3% ל-5.5%, מתוך הנחה שחלק מהפעילות שנדחתה בשל הלחימה יתחדש בהמשך.

האבטלה נמוכה - והשכר ממשיך לעלות

שוק העבודה נותר אחת מנקודות החוזק של המשק. שיעור האבטלה הרחב בקרב בני 25 עד 64 ירד בחודש מאי ל-3%, ושיעור הנעדרים מעבודתם בשל שירות מילואים ירד ל-0.5%, לאחר שזינק במרס.

השכר עלה בחודשים מרס עד מאי בשיעור של 6.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בבנק מסבירים כי העלייה נבעה בין היתר מהעלאת שכר המינימום, מתוספת השכר במגזר הציבורי ומשינויים בהרכב העובדים בעקבות המבצע.

הנתונים מעידים מצד אחד על ביקוש גבוה לעובדים ועל יכולת התאוששות של המשק. מצד שני, עליית שכר מהירה עלולה להקשות על ירידת האינפלציה, בעיקר בענפי השירותים שבהם עלות העבודה היא מרכיב מרכזי במחיר לצרכן.

השקל התחזק - ובנק ישראל רכש דולרים

השקל התחזק מתחילת השנה בכ-10% מול הדולר והגיע בסוף מאי לשער של 2.8 שקלים לדולר. ביוני השתנתה המגמה והשקל נחלש, ובסוף המחצית נסחר הדולר סביב שלושה שקלים.

בנק ישראל מייחס את התחזקות המטבע לירידה בפרמיית הסיכון של המשק, לעליות בשוקי המניות בארצות הברית ולהיחלשות הדולר בעולם. בחודשים מאי ויוני רכש הבנק מטבע חוץ בסכום כולל של כ-1.83 מיליארד דולר, לדבריו כדי לשמור על פעילות תקינה של השווקים בתקופה של תנודתיות.

שקל חזק מוזיל בדרך כלל מוצרים מיובאים, דלק, חומרי גלם ונסיעות לחו"ל, ולכן מסייע בהפחתת האינפלציה. מנגד, הוא מקטין את ההכנסות השקליות של יצואנים וחברות המקבלות את מרבית הכנסותיהן בדולרים.

מחירי הדירות ירדו - שכר הדירה עלה

בשוק הדיור נרשמה תמונה הפוכה כמעט לחלוטין בין מחירי הרכישה לבין מחירי השכירות. מחירי הדירות ירדו ב-1.3% במונחים שנתיים, על-רקע ירידה במספר העסקות וגידול במלאי הדירות הלא מכורות שבידי הקבלנים.

לעומת זאת, שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים עלה בקצב שנתי של 4%, לעומת 2.6% ו-3.6% בסוף שתי המחציות הקודמות. היקף המשכנתאות שניתן בחודש מאי עמד על כ-9.5 מיליארד שקל.

הפער מלמד כי הקיפאון בשוק המכירות אינו מתורגם בהכרח להקלה אצל שוכרי הדירות. משקי בית שמתקשים לרכוש דירה בשל הריבית הגבוהה נשארים זמן רב יותר בשוק השכירות - וכך מגבירים את הביקוש לדירות להשכרה.

האזהרה המרכזית מופנית לממשלה

החלק המדאיג ביותר בדוח נוגע לתקציב המדינה. בנק ישראל צופה כי הגירעון יעמוד השנה על 4.9% מהתוצר - נקודת אחוז יותר מהתחזית שניתנה בינואר. יחס החוב לתוצר צפוי להגיע ל-69% בשנים 2026 ו-2027.

בממשלה נשקלת הגדלה נוספת של תקציב הביטחון בהיקף של עד 25 מיליארד שקל, שתעלה את התקציב הכולל ל-183 מיליארד שקל. בבנק מזהירים כי ללא צעדים מאזנים, תוספת כזו עלולה להעלות את הגירעון לכ-5.5% מהתוצר ולהוסיף כ-0.3 נקודת אחוז לאינפלציה בשנה הקרובה.

זהו למעשה המסר המרכזי של הדוח: בנק ישראל מוכן להמשיך להקל בריבית, אך מרחב הפעולה שלו תלוי גם בממשלה. ככל שההוצאות יגדלו בלי קיצוץ מקביל או תוספת הכנסות, הלחץ על המחירים, החוב והריבית עלול לשוב ולהתחזק.