מאחורי התדמית הנוצצת: תל אביב הצעירה מזדקנת ומשנה את פניה

תל אביב-יפו מוכרת כעיר הצעירים, הרווקים, מקומות הבילוי ומגדלי המשרדים. אלא שנתונים שפרסם המרכז למחקר של העירייה מציגים עיר אחרת, מורכבת בהרבה: רבע מהמשפחות בה חד-הוריות, עשרות אלפי תושבים חיים בגפם, כ-75 אלף עברו את גיל 65 וכ-56 אלף מתמודדים עם מוגבלות.

הנתונים, המתייחסים ברובם לשנים 2024 עד 2026, אינם מתארים קבוצות נפרדות לחלוטין. אישה עשויה להיות גם אם חד-הורית, עולה, ערבייה, קשישה או אדם עם מוגבלות. עם זאת, הם מאפשרים הצצה נדירה אל הקבוצות שמרכיבות את העיר ואל הפער בין תדמיתה לבין חיי היום-יום של תושביה.

אחד מכל עשרה משתייך לקהילת הלהט"ב

כ-10% מתושבות ותושבי תל אביב-יפו, כ-35,600 בני אדם, מחזיקים בזהות המשייכת אותם לקהילת הלהט"ב. זהו אחד הנתונים הבולטים בפרסום, המבוסס על סקר העיר שנערך ב-2026.

האוכלוסייה הלהט"בית בעיר צעירה יחסית: 43% מחבריה הם בני 20 עד 39, לעומת 33% בכלל אוכלוסיית העיר. רק 9% מהם בני יותר מ-60, לעומת 20% בקרב כלל התושבים.

גם דפוסי המגורים והמשפחה שונים. 58% מחברי הקהילה רווקים, לעומת 23% בכלל האוכלוסייה, ורק 15% נשואים, לעומת מחצית מכלל תושבי העיר. כ-58% מתגוררים בגפם, יותר מפי שניים מהשיעור בכלל האוכלוסייה, העומד על 24%.

כ-72% מחברי הקהילה מתגוררים בשכירות, לעומת 52% מכלל תושבי העיר. 19% מתגוררים בדרום העיר, ברובע 8, אף שבאזור זה מתגוררים רק 7% מכלל האוכלוסייה. לכ-16% מחברי הקהילה יש ילדים עד גיל 18, לעומת 26% בכלל האוכלוסייה, ו-71% מהם עובדים כשכירים.

צילום: רחוב בתל אביב בשנות השבעים [צילום: משה שי/פלאש 90]

רבע מהמשפחות בעיר חד-הוריות

בתל אביב-יפו מתגוררות 13,412 משפחות חד-הוריות, המהוות 25% מכלל המשפחות בעיר. זהו שיעור גבוה במידה ניכרת מן הנתון הארצי, העומד על 15%.

מדובר גם במגמה מתרחבת: בשנת 2015 היו המשפחות החד-הוריות 21% ממשפחות העיר, ובתוך עשור עלה שיעורן בארבע נקודות האחוז. 96% מהמשפחות האלה עומדות בראש אישה.

כמחצית מהמשפחות החד-הוריות עומדות בראש רווקה או רווק, ואילו 6,390 עומדות בראש אישה גרושה או אלמנה. הריכוז הגדול ביותר נמצא בצפון העיר ובמרכזה, שם מתגוררות 7,220 משפחות כאלה. עוד 2,540 מתגוררות במזרח העיר ו-2,290 ביפו ובדרום העיר.

הנתון מלמד כי המשפחה התל אביבית אינה מתיישבת בהכרח עם הדגם המסורתי של זוג הורים וילדים. מבחינת העירייה, המשמעות היא צורך גובר במסגרות חינוך גמישות, דיור נגיש, סיוע כלכלי ושירותים המתאימים להורה יחיד.

תל אביב מזדקנת

למרות תדמיתה הצעירה, כ-75,590 מתושבי תל אביב-יפו הם בני 65 ומעלה - 16% מאוכלוסיית העיר. יותר ממחציתם, 37,950 תושבים, כבר עברו את גיל 75.

נשים הן 59% מהאוכלוסייה המבוגרת. הפער בין נשים לגברים ניכר במיוחד במצב המשפחתי: 68.8% מהגברים המבוגרים נשואים, לעומת 45.3% מהנשים. מנגד, 28.9% מהנשים המבוגרות הן אלמנות, לעומת 8.1% מהגברים.

כ-27,280 תושבים מבוגרים חיים עם מוגבלות, ו-10,150 רשומים במחלקות לשירותים חברתיים. כמעט שליש מהקשישים המטופלים בשירותי הרווחה מוגדרים בודדים או חסרי מערכת תמיכה, ורובם בני יותר מ-75.

לצד זאת, 27,280 בני 65 ומעלה עדיין מקבלים הכנסה מעבודה. הנתון עשוי להעיד על המשך פעילות והשתלבות, אך בחלק מן המקרים גם על צורך כלכלי שמחייב עבודה בגיל מבוגר.

רוב הקשישים מתגוררים בדירה בבעלותם, אך 20.5% חיים בשכירות. בעיר פועלים 35 מוסדות לדיור משותף לאוכלוסייה המבוגרת, ובהם מתגוררים כ-7,510 בני אדם.

56 אלף תושבים חיים עם מוגבלות

כ-56,090 מתושבי העיר הם אנשים עם מוגבלויות - כ-12% מאוכלוסיית תל אביב-יפו. הקבוצה הגדולה ביותר היא אנשים עם מוגבלות פיזית, שמספרם מוערך ב-17,840. כ-16,270 מתמודדים עם מוגבלות נפשית וכ-14,920 עם מחלות כרוניות.

כמעט מחצית מהאנשים עם מוגבלויות בעיר הם בני 65 ומעלה. 41% הם בני 18 עד 64 ו-10% ילדים ובני נוער. 52% הם גברים ו-48% נשים.

רק כ-13 אלף אנשים עם מוגבלויות בגילי העבודה קיבלו ב-2024 הכנסה מעבודה כשכירים או כעצמאים. מדובר בכ-55% מבני 18 עד 67 בקבוצה זו. הנתון ממחיש כי גם בעיר בעלת שוק תעסוקה גדול ומגוון, אנשים עם מוגבלויות עדיין נתקלים בחסמים משמעותיים.

מבחינה גאוגרפית, 27% מהאנשים עם מוגבלויות מתגוררים במזרח העיר ו-17% ביפו. 39% נולדו בחו"ל.

עיר של שוכרים, רווקים ואנשים שחיים לבד

חלק גדול מהנתונים מצביע על מאפיין שחוזר בכמה קבוצות: מגורים בשכירות ובדידות יחסית. הדבר בולט בקרב חברי הקהילה הלהט"בית, קשישים, משפחות חד-הוריות וחלק מן האוכלוסיות הזרות.

העיר מושכת אליה צעירים ועובדים, אך מחיריה הגבוהים ומבנה שוק הדיור יוצרים תלות גדולה בשכירות. בקרב חברי הקהילה הלהט"בית, לדוגמה, שיעור השוכרים מגיע לכ-72%, בעוד שרבים מן הקשישים דווקא מתגוררים בדירות בבעלות - פער המעיד גם על הבדלים בין-דוריים בצבירת נכסים.

המספרים אינם מוכיחים בהכרח מצוקה, אך הם מצביעים על צורך בשירותים עירוניים שאינם מבוססים רק על התא המשפחתי: מרכזים קהילתיים, מערכי תמיכה, דיור בר-השגה ושירותים המיועדים למי שחי לבדו.

האוכלוסייה הזרה מצטמצמת ומשנה את פניה

בתל אביב-יפו חיים לפי האומדן כ-24,770 תושבים זרים, ירידה של כ-9% בהשוואה לשנת 2024. הם מהווים כעשירית מכלל האוכלוסייה הזרה בישראל.

כ-9,520 הם מבקשי מקלט ופליטים, כ-9,430 עובדים ללא אשרה בתוקף וכ-5,820 עובדים חוקיים בענף הסיעוד. כמעט שני שלישים מן האוכלוסייה הזרה הם גברים ורק 36% נשים.

54% ממבקשי המקלט וחסרי המעמד מתגוררים בשכונות נווה שאנן, שפירא והתקווה. המשמעות היא שחלק ניכר מההתמודדות עם מדיניות ההגירה הארצית מרוכז בפועל בכמה שכונות בדרום תל אביב.

מאז 2013 ירד מספר התושבים הזרים בעיר ב-59%. אולם במקביל חל שינוי בגילי הילדים: מספר הילדים עד גיל שש ירד ב-44%, ואילו מספר הילדים בני שבע עד 18 גדל ב-136%. הנתון מעיד על אוכלוסייה שמתבגרת בתוך העיר, גם כאשר מעמדה האזרחי של חלק ממנה אינו מוסדר.

הנשים משכילות יותר ונוסעות יותר באוטובוס

בתל אביב-יפו מתגוררות כ-234,100 נשים, כמחצית מאוכלוסיית העיר. בקרב בני 65 ומעלה הן כבר מהוות 57%.

44% מהנשים בעיר למדו 16 שנים ויותר, לעומת 29% מהנשים בישראל. שיעור השתתפותן בכוח העבודה עומד על 69%, ו-36% מן העצמאים בעיר הם נשים.

בתחבורה הציבורית ניכר פער מגדרי ברור: 28% מהנשים מגיעות לעבודה באוטובוס, לעומת 18% מהגברים. הנתון מלמד כי נשים תלויות יותר בשירותי התחבורה הציבורית, ולכן תדירות, אמינות, תאורה ובטיחות בתחנות עשויות להשפיע עליהן במיוחד.

נשים מהוות 33% מחברי מועצת העיר. במגזר הציבורי נרשם יחס של 1.1 נשים לכל גבר בדרג הניהולי, לעומת יחס של 0.7 בלבד בישראל כולה.

האוכלוסייה הערבית צעירה - והפערים עדיין ניכרים

בתל אביב-יפו מתגוררים 26,970 תושבים ערבים, כ-6% מאוכלוסיית העיר. ביפו חיים 21,450 מהם, והם מהווים 38% מתושבי האזור.

האוכלוסייה הערבית ביפו צעירה יחסית: 26% הם ילדים עד גיל 15, לעומת 19% בכלל אוכלוסיית העיר. רק 7% הם בני 65 ומעלה, לעומת 16% בקרב כלל התושבים.

שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב התלמידים הערבים עומד על 83%, קרוב לשיעור של 85% בחינוך העברי. 32% מהסטודנטים המתגוררים ביפו הם ערבים, ושיעור ההשתתפות של האוכלוסייה הערבית בכוח העבודה עומד על 71.8%, לעומת 73.3% בכלל העיר.

לצד זאת, 11% מהאוכלוסייה הערבית מטופלים בשירותי הרווחה, כמעט פי שניים מהשיעור בכלל אוכלוסיית העיר. רק 10% מעובדי העירייה הם ערבים.

נתון מדאיג במיוחד נוגע לתאונות הדרכים: תושבים ערבים הם 15% מההרוגים בתאונות בעיר ו-13% מהפצועים, אף שהם מהווים רק 6% מאוכלוסייתה.

צילום: רחוב שינקין בשנות התשעים [צילום: משה שי/פלאש 90]

דת ביפו - אך ללא מדד של דתיות

הפרסום אינו מחלק את כלל תושבי תל אביב-יפו לחילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים. לכן לא ניתן להסיק ממנו מה שיעור שומרי המצוות בעיר או כיצד השתנתה מידת הדתיות לאורך השנים.

החלוקה הדתית היחידה המפורטת נוגעת לכלל תושבי יפו: 54% יהודים, 31% מוסלמים, 6% נוצרים ערבים, 1% נוצרים אחרים ו-7% חסרי דת. זהו נתון של השתייכות דתית, ולא של אורח חיים או מידת שמירת מצוות.

ההבחנה חשובה: אדם הרשום כיהודי עשוי להיות חילוני, מסורתי, דתי או חרדי, ואדם הרשום כמוסלמי או כנוצרי עשוי לקיים אורח חיים דתי במידה משתנה. משום כך הנתונים אינם מאפשרים לשרטט מפה אמינה של מידת הדתיות בעיר.

יוצאי אתיופיה מרוכזים בעיקר ביפו

בתל אביב-יפו מתגוררים כ-2,600 יוצאי אתיופיה, כ-0.4% מאוכלוסיית העיר. כ-70% מהם, כ-1,810 תושבים, מתגוררים ביפו.

מרבית יוצאי אתיופיה ביפו חיים בחלקה המזרחי: כ-65% מתגוררים ברובע 7, ממזרח לשדרות ירושלים, ו-35% ברובע 15, בין קו החוף לשדרות ירושלים.

מדובר באוכלוסייה צעירה יחסית: 24% הם בני 18 עד 29, 20% בני שש עד 17 ורק 5% בני 65 ומעלה. כ-690 תושבים עלו לישראל במהלך 15 השנים האחרונות מאתיופיה או נולדו בה.

לא עיר אחת - אלא ערים רבות

אוסף הנתונים מפרק במידה רבה את הדימוי האחיד של תל אביב. לצד צעירים ורווקים חיים בה עשרות אלפי קשישים, משפחות חד-הוריות ואנשים עם מוגבלויות. לצד שכונות מבוססות קיימים ריכוזים של אוכלוסייה זרה ומשקי בית המטופלים בשירותי הרווחה.

האתגר העירוני אינו רק להכיל גיוון, אלא להתאים לו מדיניות. משפחה חד-הורית זקוקה למסגרות שונות ממשפחה בעלת שני מפרנסים; קשיש בודד זקוק למענה אחר מצעיר המתגורר בשכירות; וילד חסר מעמד בדרום העיר מתמודד עם מציאות שונה לחלוטין מתלמיד בצפון העיר.

מאחורי המותג של תל אביב נמצאת עיר גדולה, מזדקנת, מגוונת ולעיתים בודדה. הנתונים אינם רק דיוקן דמוגרפי - הם רשימת המשימות של העיר לשנים הבאות.