יותר מידע: חברות הביטוח יוכלו להציג רווחיות בשתי שיטות שונות

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מתכוונת לאפשר לחברות הביטוח להציג בדוחותיהן הכספיים תמונה נוספת של רווחיות תחומי הפעילות שלהן. בטיוטת הבהרה שפרסמה הרשות נקבע כי החברות יוכלו לייחס למגזרי הביטוח השונים חלק מההכנסות ומההוצאות הנובעות מנכסים המוחזקים כנגד ההון העצמי של החברה.

מאחורי הניסוח החשבונאי המורכב עומדת שאלה פשוטה יחסית: כאשר חברת ביטוח משקיעה את כספי ההון שלה ומרוויחה מהם, האם הרווח צריך להופיע בנפרד - או שאפשר לחלק אותו בין תחומי הפעילות השונים, כמו ביטוח חיים, ביטוח בריאות וביטוח כללי.

כמה חברות ביטוח פנו לרשות וביקשו לאפשר את חלוקת ההכנסות וההוצאות בין המגזרים. לטענתן, פעילות ההשקעה אינה עומדת בפני עצמה, אלא תומכת בפעילות הביטוחית הכוללת. החברות הסבירו כי גם הנהלותיהן בוחנות את ביצועי התחומים השונים תוך התחשבות בתרומת נכסי ההון, ולכן ביקשו שהדוחות לציבור ישקפו את אופן הניהול בפועל.

הרווחיות של כל תחום עשויה להשתנות

לשינוי עשויה להיות השפעה משמעותית על האופן שבו נראים מגזרי הפעילות בדוחות. תחום ביטוח מסוים, שנראה כיום כרווחי במידה מוגבלת, עשוי להציג רווח גבוה יותר לאחר שיוקצה לו חלק מהתשואה שהשיגה החברה על השקעותיה. מנגד, לצד ההכנסות יהיה צורך לייחס לאותו תחום גם את הוצאות המימון, הניהול וההוצאות האחרות הקשורות לפעילות ההון.

רשות שוק ההון קיבלה באופן עקרוני את עמדת החברות, אך הציבה להן שורה של מגבלות. ההקצאה תצטרך להתבצע בשיטה סדורה, עקבית, סבירה, מתועדת וניתנת להסבר. החברה לא תוכל לבחור בכל תקופה דרך חישוב אחרת רק משום שהיא מציגה את תוצאותיה באור נוח יותר.

ברשות הזהירו כי מתן שיקול דעת רחב מדי להנהלות עלול להקשות על השוואת הביצועים בין חברות שונות, ואף בין שנה לשנה באותה חברה. נכסי ההון אינם משויכים במישרין לפוליסה מסוימת או לתחום ביטוח מסוים, ולכן חלוקתם בין המגזרים נשענת על הנחות ועל כללים שהחברה עצמה קובעת.

שני דוחות זה לצד זה

כדי למנוע מצב שבו השינוי יטשטש את התמונה, הרשות דורשת מחברה שתאמץ את השיטה החדשה להמשיך ולהציג גם את הנתונים בשיטה הקיימת. כלומר, הציבור יקבל למעשה שתי תמונות: אחת ללא חלוקת ההכנסות וההוצאות מנכסי ההון בין המגזרים, ואחת הכוללת את החלוקה לפי גישת הנהלת החברה.

המידע החדש יוצג כתוספת ולא כתחליף. החברה תידרש לפרט מה הייתה השפעת ההקצאה על כל מגזר, להציג את הנתונים המלאים לאחר החלוקה ולהסביר באופן ברור את שיטת החישוב ואת ההנחות המרכזיות שעליהן התבססה.

עוד נקבע כי אם חברה מייחסת למגזר מסוים הכנסות מהשקעות, היא לא תוכל להתעלם מההוצאות הנלוות. יהיה עליה לייחס לאותו מגזר גם את מלוא ההוצאות הישירות והעקיפות הקשורות לפעילות ההון, לרבות הוצאות מימון והוצאות הנהלה וכלליות. המטרה היא למנוע הצגה שבה ההכנסות מחולקות בין התחומים, אך ההוצאות נשארות מחוץ להם.

החלוקה תיגזר מדרישות ההון

לפי הטיוטה, היקף הנכסים שאפשר יהיה לחלק בין המגזרים יוגבל לגובה ההון הנדרש מחברת הביטוח לצורך עמידה בדרישות כושר הפירעון. החלוקה עצמה תיעשה בהתאם למשקלו היחסי של כל מגזר בדרישות ההון של החברה.

במילים אחרות, תחום פעילות שדורש מהחברה להחזיק חלק גדול יותר מההון יקבל גם חלק גדול יותר מההכנסות ומההוצאות הנובעות מאותו הון. עם זאת, הרשות אינה קובעת שיטת חישוב אחת ומחייבת. האחריות לבחירת ההנחות, לביסוסן ולהצדקתן תישאר בידי חברת הביטוח.

חברה שתבקש ליישם את השיטה לראשונה תידרש להעביר לרשות את טיוטת הביאור ואת הגילויים הנלווים לפחות 14 ימים לפני אישור הדוחות הכספיים בדירקטוריון. הרשות הודיעה כי תבחן את היישום בפועל ותוכל לדרוש שינוי בשיטה או הרחבת הגילוי, אם תמצא שהנתונים אינם מוצגים באופן סביר וברור.

יותר שקיפות - אבל גם יותר עבודה למשקיעים

המהלך עשוי לספק למשקיעים, למבוטחים ולאנליסטים מידע מפורט יותר על הדרך שבה הנהלות חברות הביטוח רואות את פעילותן. הוא עשוי גם לסייע להבין איזה תחום באמת צורך הון ואיזה תחום נהנה מפירות ההשקעות של החברה.

עם זאת, הצגת שתי שיטות במקביל עלולה להפוך את הדוחות למורכבים יותר. מי שיבחן את ביצועי החברות יצטרך לבדוק לא רק את שורת הרווח של כל תחום, אלא גם כיצד חולקו ההכנסות, אילו הוצאות צורפו אליהן, ומה היה משתנה אילו החברה הייתה ממשיכה לדווח רק בשיטה הישנה.

לכן, החשיבות המרכזית של ההנחיות אינה רק בעצם האפשרות לשנות את אופן ההצגה. היא טמונה בדרישה לחשוף לציבור את הדרך שבה נבנו המספרים - ולאפשר לו להבחין בין שיפור אמיתי בפעילות הביטוחית לבין שינוי חשבונאי באופן חלוקת הרווחים.