סקר JPPI: מערכת המשפט הופכת לדבק המרכזי של מחנה הימין

לקראת הבחירות הצפויות בסתיו, רוב גדול בציבור כבר גיבש עמדה בנוגע להצבעתו, אך קבוצת המתלבטים שעשויה להכריע את התוצאה מרוכזת בעיקר במרכז המפה הפוליטית. כך עולה ממדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי - JPPI

הסקר מלמד עוד על התחזקות ההזדהות עם הימין בקרב הציבור היהודי, על פער עמוק בין המחנות בנושאים שיכריעו את הצבעתם ועל העדפה מפתיעה בקרב חלק ניכר ממצביעי הליכוד: ממשלת ימין שלא תסתפק בהרכב הגוש הנוכחי, אלא תצרף אליה מפלגה מן המרכז.

רוב הציבור כבר החליט

53% מהישראלים השיבו כי הם בטוחים לחלוטין למי יצביעו בבחירות הקרובות, ו-29% נוספים די בטוחים בהחלטתם. 14% עדיין מתלבטים, ו-4% אמרו שלא יצביעו. בסך הכול, 82% מהציבור כבר מחזיקים בהעדפה ברורה או כמעט ברורה.

המתלבטים כמעט שאינם מצויים בקצות המפה. בשמאל השיבו 71% כי הם בטוחים לחלוטין בהצבעתם, ובימין 58%. לעומת זאת, בימין-מרכז 22% מעדיפים להמתין עד שיוצג מלוא הרכב המפלגות, ובמרכז רק 44% בטוחים לחלוטין בהחלטתם.

המשמעות הפוליטית ברורה: אף שהבחירות טרם נכנסו לשלביהן המתקדמים, עיקר המאבק אינו צפוי להתנהל על העברת בוחרים בין הימין לשמאל, אלא על מצביעי המרכז שטרם הכריעו בין החלופות.

הימין מתחזק בקרב היהודים

בהשוואה למדד שפורסם ביולי 2025, התחזקה ההזדהות עם הימין בקרב הציבור היהודי. 66% מהיהודים מגדירים את עצמם באחת מדרגות הימין, לעומת 63% לפני שנה.

במקביל, שיעור המגדירים את עצמם "בדיוק במרכז" עלה מ-10% ל-13%, ואילו שיעור המזדהים עם השמאל ירד מ-22% ל-19%. רק 3% מהיהודים מגדירים את עצמם שמאל, ושיעור כמעט אפסי ממקם את עצמו ב"שמאל עמוק".

בציבור הערבי מחצית מהנשאלים ממקמים את עצמם בשמאל, לעומת 47% בשנה שעברה. לצד זאת, שיעור הערבים שאינם מוצאים את מקומם על הסולם הפוליטי ירד מ-21% ל-15%. עורכי המדד מעריכים בזהירות כי הירידה עשויה להעיד על התעוררות פוליטית לקראת הבחירות, אך מדובר בפרשנות אפשרית ולא בממצא מוכח.

אין קואליציה שזוכה לרוב

אף אחת מאפשרויות הקואליציה שהוצגו לנשאלים אינה נהנית מתמיכת רוב הציבור. האפשרות הפופולרית ביותר, שבה בחרו 27%, היא קואליציה של "גוש השינוי" בהשתתפות מפלגות ערביות.

16% מעוניינים בקואליציית ימין בהרכב הדומה לקואליציה הנוכחית, ו-14% מעדיפים קואליציית ימין בצירוף מפלגה מן המרכז. 16% תומכים בקואליציה רחבה משני הגושים, ללא מפלגות חרדיות וערביות, ו-8% מעדיפים את "גוש השינוי" ללא מפלגות ערביות.

עוד 8% בחרו בקואליציה רחבה משני הגושים ללא המפלגות החרדיות, אך בהשתתפות מפלגות ערביות. 5% העדיפו קואליציה רחבה ללא מפלגות ערביות, אך בהשתתפות החרדים.

הפילוח הפוליטי מציג מחנות מגובשים יותר מן התמונה הכללית. בימין 68% רוצים קואליציה של גוש הימין. בשמאל-מרכז ובשמאל מעדיפים רוב גדול - 73% ו-75% בהתאמה - ממשלת "גוש שינוי" בהשתתפות מפלגות ערביות.

לעומת זאת, המרכז וימין-המרכז מפוצלים בין כמה חלופות. בקרב המגדירים את עצמם ימין-מרכז, האפשרות הנפוצה ביותר היא קואליציה רחבה ללא חרדים וללא ערבים, שזוכה ל-29%. במרכז תומכים 35% ב"גוש השינוי" בהשתתפות מפלגות ערביות ו-18% באותו גוש ללא מפלגות ערביות.

מצביעי הליכוד רוצים הרחבה למרכז

אחד הנתונים המעניינים בסקר נוגע למצביעי הליכוד המיועדים. 42% מהם מעדיפים קואליציית ימין שתכלול גם מפלגה מן המרכז, ולא ממשלה שתישען רק על הרכבו הנוכחי של גוש הימין.

הנתון עשוי להעיד כי גם בתוך בסיס התמיכה של הליכוד קיימת שאיפה להרחיב את הממשלה ולמתן את תלותה במפלגות הקטנות בגוש. עם זאת, הסקר אינו מפרט איזו מפלגת מרכז מצביעי הליכוד היו מעוניינים לצרף, ובאילו תנאים פוליטיים.

ביטחון בימין, מדינה ליברלית במרכז ובשמאל

הביטחון הוא הנושא המרכזי שישפיע על ההצבעה בקרב כלל הציבור, עם 28%. אחריו נמצאים יחסי השלטון ומערכת המשפט עם 18%, קידום ישראל כמדינה ליברלית יותר עם 15%, ואחדות וצמצום המחלוקות עם 13%.

אלא שהממוצע הארצי מסתיר פערים חדים בין המחנות. בקרב מצביעי הימין מובילים הביטחון עם 40% ויחסי השלטון ומערכת המשפט עם 30%. במרכז, בשמאל-מרכז ובשמאל, הנושא המוביל הוא קידום ישראל כמדינה ליברלית יותר, בשיעורים של 35% עד 38%.

בציבור הערבי מובילים הביטחון עם 34% והכלכלה עם 26%. לעומת זאת, בקרב היהודים רק 5% ציינו את הכלכלה כנושא שיכריע את הצבעתם.

הסקר מצא קשר מובהק בין חשיבותה של מערכת המשפט בעיני הבוחר לבין העדפתו הקואליציונית. 70% ממי שהגדירו את יחסי השלטון ומערכת המשפט כנושא החשוב ביותר מעדיפים קואליציית ימין: 41% בהרכב הדומה לקיים ו-29% בצירוף מפלגה מן המרכז.

במכון מסיקים מכך כי מערכת המשפט צפויה לשוב למרכז מערכת הבחירות, וכי היא משמשת גורם מלכד מרכזי עבור מצביעי הימין - גם לאחר תקופה ארוכה שבה המלחמה והביטחון שלטו בסדר היום.

קריאה לקואליציה רחבה

נשיא המכון למדיניות העם היהודי, הפרופסור ידידיה שטרן, אמר: "הממצאים מלמדים שרוב הישראלים מגיעים למערכת הבחירות עם העדפות מגובשות, ולכן המאבק הפוליטי יתמקד בקולותיהם של מצביעי גוש המרכז. במקביל, ניכר שסוגיית מערכת המשפט ממשיכה להיות מרכיב מרכזי בזהות הפוליטית של מחנה הימין, גם לאחר כמעט שלוש שנים שבהן סדר היום הציבורי נשלט על-ידי המלחמה".

לדבריו, "החברה הישראלית ממשיכה לעסוק בשאלות היסוד של המדינה ובדמותה, ולא רק בביטחון. בסקרים קודמים שפרסמנו הזהרנו כי הציבור הישראלי תופס את השסע הפנימי כאויב המרכזי והמסוכן ביותר שלו. מטעם זה יש לחתור להקמתה של קואליציה רחבה ככל האפשר אחרי הבחירות, כזו שתקבע כללי משחק וגבולות של מותר ואסור בניהול מחלוקות פוליטיות, באמצעות החוקה הרזה שאנו שוקדים על ניסוחה עם צוות מומחים מכל גווני החברה".

הסקר נערך באמצעות פאנל המדד של JPPI וחברת אפקאר בקרב הציבור הערבי. הנתונים שוקללו לפי דפוסי הצבעה ורמת דתיות, במטרה לייצג את עמדות כלל הציבור הישראלי. את המדד עורכים שמואל רוזנר ונח סלפקוב, בתחקיר ובהפקת יעל לוינובסקי ובייעוץ הסטטיסטי של הפרופסור דוד שטיינברג.