15% ממשקי הבית בישראל ללא מיגון; הפער החריף ביותר בחברה הערבית ובי-ם

ל-15% ממשקי הבית בישראל אין ממ"ד בדירה וגם לא מיגונית או מקלט נגיש בקרבת הבית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2025. לצד הנתון הארצי, הסקר חושף פערים עמוקים בין יהודים לערבים ובין אזורים שונים בארץ, כאשר מצבם של משקי הבית הערביים ושל תושבי ירושלים נמוך במידה ניכרת מהממוצע.

לפי הנתונים, למחצית ממשקי הבית בישראל יש ממ"ד. ל-35% נוספים יש מיגונית או מקלט נגיש שבהם הם יכולים להשתמש בעת הצורך. בסך הכול, ל-85% ממשקי הבית יש לפחות אחת מצורות המיגון האלה, בעוד שכ-15% נותרו ללא מענה זמין.

הפער הגדול ביותר נרשם בין משקי הבית היהודיים לערביים. בקרב היהודים, ל-53% ממשקי הבית יש ממ"ד, ול-80% מאלה שאין להם ממ"ד יש מיגונית או מקלט נגיש. כתוצאה מכך, שיעור משקי הבית היהודיים שיש להם מיגון כלשהו מגיע ל-91%.

בקרב משקי הבית הערביים התמונה שונה באופן חד: ל-36% יש ממ"ד, ורק ל-28% מאלה שאין להם ממ"ד יש גישה למיגונית או למקלט. בסך הכול, רק ל-54% ממשקי הבית הערביים יש פתרון מיגון כלשהו. המשמעות היא שכ-46% ממשקי הבית הערביים אינם מצוידים בממ"ד ואינם יכולים להגיע למיגונית או למקלט נגיש בקרבת ביתם.

גם החלוקה הגאוגרפית מצביעה על פערים ניכרים. במחוז ירושלים ובמחוז תל אביב רק ל-39% ממשקי הבית יש ממ"ד, לעומת 61% במחוז המרכז ו-66% ביישובים הישראלים באזור יהודה והשומרון. עם זאת, במחוז תל אביב שיעור גבוה יחסית של משקי בית ללא ממ"ד נהנים מגישה למיגונית או למקלט, ולכן שיעור המיגון הכולל במחוז מגיע לכ-90%.

במחוז ירושלים המצב מורכב יותר. ל-39% ממשקי הבית יש ממ"ד ול-35% נוספים יש מיגונית או מקלט נגיש, כך ששיעור המיגון הכולל עומד על כ-74% בלבד. במחוז הצפון עומד שיעור המיגון הכולל על כ-79%. בשאר המחוזות, ובהם המרכז, הדרום, חיפה ותל אביב, שיעור משקי הבית שיש להם מיגון כלשהו גבוה מ-80%.

הפערים בולטים גם בין הערים הגדולות. בירושלים, בתל אביב-יפו ובחיפה שיעור משקי הבית עם ממ"ד נמוך מ-40%. לעומת זאת, בראשון לציון ובפתח תקוה שיעור משקי הבית שבהם יש ממ"ד גבוה ממחצית.

התרשים המצורף לנתוני הלמ"ס מצביע על כך שבירושלים רק ל-30% ממשקי הבית יש ממ"ד ול-39% נוספים יש מיגונית או מקלט, כך ששיעור המיגון הכולל בעיר עומד על 69% בלבד. זהו השיעור הנמוך ביותר מבין הערים הגדולות שנבדקו.

בתל אביב-יפו, לעומת זאת, אומנם רק ל-33% ממשקי הבית יש ממ"ד, אך ל-52% נוספים יש גישה למיגונית או למקלט, כך ששיעור המיגון הכולל בעיר מגיע לכ-85%. בחיפה ל-36% יש ממ"ד ול-44% יש מיגון חלופי, ובסך-הכל לכ-80% ממשקי הבית יש מענה.

בראשון לציון נמצא שיעור גבוה בהרבה: ל-56% ממשקי הבית יש ממ"ד ול-36% נוספים יש מיגון חלופי, כלומר לכ-92% יש מיגון כלשהו. בפתח תקוה מגיע השיעור הכולל לכ-95%, וכך גם בנתניה. בבאר שבע ובאשדוד שיעור משקי הבית הממוגנים עומד על כ-94%.

בני ברק בולטת בדפוס שונה. לפי הסקר, רק ל-27% ממשקי הבית בעיר יש ממ"ד, אך ל-63% נוספים יש מקלט או מיגונית נגישים. כך מגיע שיעור המיגון הכולל בעיר לכ-90%. בלמ"ס ציינו כי אומדן שיעור משקי הבית עם ממ"ד בבני ברק מתאפיין ברמת מהימנות נמוכה יחסית בשל טעות הדגימה.

גם ביחס ליישובים הישראלים באזור יהודה והשומרון נמסרה הסתייגות סטטיסטית. לפי הנתונים, ל-66% ממשקי הבית באזור יש ממ"ד ול-22% נוספים מיגונית או מקלט, אך בלמ"ס ציינו כי אומדן המיגון החלופי באזור הוא ברמת מהימנות נמוכה.

נתוני הסקר מבוססים על תשובות המשתתפים לשתי שאלות: האם קיים ממ"ד בדירה, ואם לא - האם קיימים מיגונית או מקלט נגישים בקרבת הבית לצורכי ביטחון. בסקר החברתי לשנת 2025 רואיינו 6,452 בני 20 ומעלה, המייצגים כ-6.3 מיליון בני אדם בקבוצת גיל זו.