7.3 מיליון טונות בשנה: המדינה תעקוב אחר כל מכולת פסולת בניין בדרך לאתר הטיפול

מליאת הכנסת אישרה סופית (17.7.26) הסדר חדש לפינוי, להובלה ולטיפול בפסולת בניין, בניסיון לצמצם את אחת התופעות הסביבתיות הנפוצות - השלכת פסולת בשטחים פתוחים ובאתרים לא מוסדרים.

הצעת חוק שמירת הניקיון אושרה בקריאה השנייה והשלישית בתמיכת 13 חברי כנסת, ללא מתנגדים או נמנעים. מדובר בהצעה ממשלתית שלתוכה מוזגה הצעת חוק פרטית של ח"כ מישל בוסקילה.

על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בישראל נוצרות מדי שנה כ-7.3 מיליון טונות של פסולת בנייה ושיפוצים. חלק ניכר מהפסולת אינו מגיע לאתרי טיפול מוסדרים, אלא מושלך בצדי דרכים, בשטחים חקלאיים ובשטחים פתוחים. בדיונים קודמים בכנסת העריך המשרד כי כ-1.1 מיליון טונות מושלכות מדי שנה באופן פיראטי - היקף המקביל לעשרות אלפי נסיעות משאיות.

מעקב אחר מסלול הפסולת

החוק קובע כי יוקם מרשם של העוסקים בפסולת, של כלי האצירה ושל כלי הרכב המשמשים להובלתה. פינוי פסולת, הובלתה והטיפול בה יחייבו רישום או רישיון מתאים, בהתאם לסוג הפעילות.

משאיות ומכולות יחויבו לשאת אמצעי איכון ובקרה ולהיות מחוברות למערכת מקוונת. המערכת אמורה לאפשר לגורמי הפיקוח לעקוב אחר הפסולת מרגע איסופה באתר הבנייה או השיפוץ ועד להגעתה לאתר הטיפול.

בשלב הראשון יחולו הוראות החוק רק על פסולת בניין. בהמשך צפויה המדינה לקדם אסדרה רחבה יותר של משק הפסולת, לרבות הקמת רשות פסולת ייעודית.

התשלום רק לאחר הגעה לאתר מוסדר

אחד השינויים המרכזיים בחוק נוגע למודל התשלום בענף. כיום מקבלים מובילי הפסולת תשלום עבור הפינוי, גם כאשר הפסולת אינה מגיעה בהכרח לאתר מורשה. מצב זה יוצר תמריץ כלכלי להימנע מתשלום דמי הטיפול ולהשליך את הפסולת בשטח פתוח.

החוק קובע מנגנון תשלומים ייעודי, שנועד להבטיח כי הכסף המיועד לטיפול בפסולת ישולם רק לאחר הגעתה לאתר מוסדר. לפי משרד האוצר, ההסדר ינתק את הקשר בין הרווח של המוביל לבין האפשרות לחסוך את עלות הקליטה באתר הטיפול.

במהלך הדיונים המוקדמים בהצעה הסביר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דאז כי האחריות והכסף צריכים להגיע לאתר הקצה, כדי למנוע מצב שבו מוביל מקבל את מלוא התשלום ולאחר מכן בוחר להשליך את הפסולת במקום בלתי חוקי. נציגי המשרד טענו כי בלי שינוי התמריץ הכלכלי, החוק עלול להישאר ללא יכולת ממשית לשנות את ההתנהלות בענף.

פתרון גם לשיפוצים ביתיים

החוק כולל הסדר נפרד לכמויות קטנות של פסולת, הנוצרות בין היתר בשיפוצים ביתיים. תושבים יוכלו למסור כמות מוגבלת של פסולת בניין לרשות המקומית או להביאה לאתר ריכוז שתגדיר הרשות.

הסדר זה נועד לתת מענה למקרים שבהם אין הצדקה כלכלית להזמנת מכולה או משאית לפינוי כמות קטנה של אריחים, לבנים, טיח וחומרי בנייה אחרים. עד כה נאלצו תושבים רבים לאתר בעצמם פתרון לפסולת, ולעיתים היא הושארה סמוך לפחי אשפה או הושלכה בשטחים פתוחים.

החוק גם מאפשר להקים ועדת השגה שתדון בתנאי הרישיונות שיוטלו על העוסקים בענף. בממשלה טוענים כי הוועדה תאפשר לבחון מחלוקות מקצועיות וכלכליות ותאזן בין הצורך בפיקוח סביבתי לבין פעילותם של מובילים, קבלנים ואתרי טיפול.

האתגר יתחיל ביישום

האישור בכנסת אינו מבטיח לבדו שהשלכת הפסולת תיפסק. הצלחת החוק תלויה בהקמת מערכת המעקב, ברישוי אלפי הגורמים הפעילים בענף ובפיקוח רציף על המשאיות ואתרי הטיפול.

כבר בדיונים הראשונים בהצעה התריע מ"מ יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה יעקב אשר כי ללא תוספת כוח אדם ואכיפה מוגברת, בעיקר בשנים הראשונות, ההסדר עלול להפוך לאות מתה. משרד האוצר הודיע אז כי הוקצו שישה תקנים ייעודיים לאגף הפסולת, אך נציגי המשרד להגנת הסביבה הבהירו כי נדרש מערך פיקוח משמעותי יותר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר: "משרד האוצר שם סוף לעיוות הכלכלי שעודד עד היום עבריינות, כלכלה שחורה והשלכה פיראטית של פסולת בשטחים הפתוחים שלנו. המודל החדש מחזיר את הסדר לענף, ימנע פגיעה אקולוגית וישמור על בריאות הציבור".

החברה להגנת הטבע, שליוותה את קידום החקיקה במשך שנים רבות, בירכה על אישור החוק. בהודעתה נמסר: "סוף-סוף, אחרי כ-20 שנה של עיכובים, אושר אחד החוקים המשמעותיים ביותר לשטחים הפתוחים, לבריאות הציבור, לנוף ולשטחי הטבע היפים של ישראל. השלכת פסולת בניין וערימות עפר שפזורות בכל מקום, לצד שריפות הפסולת, הפכו למכת מדינה, והחוק עתיד לסייע משמעותית בפיקוח על שינוע הפסולת ובאכיפה נגד העבריינים. אנחנו מקווים כי השינוי בשטח ייראה כבר בקרוב, למען האדם והטבע הישראלי".